טרה התעוררה התארגנה במהירות וירדה לאכול ארוחת בוקר. היה זה היום הראשון ללימודים ויום ההולדת שלה. היא סיימה את השוקו שלה במהירות ואכלה את הדגנים. חברה היו עתידים לבוא בכול רגע נתון. נשמע דפיקה בדלת. היא מיהרה לצאת. היא כבר ידעה מי זה, או לפחות חשבה שהיא יודעת. "אה, בוקר טוב אורין," אמרה טרה שציפתה לחבריה. "מה קרה?" הוא שאל כי טרה נראתה קצת מבואסת. "שום דבר," אמרה וחייכה חיוך לא אמין במיוחד. "אוקיי, ומזל טוב, עכשיו את בת ארבע עשרה רשמית," אמר לה בחיוך ונתן לה מתנה. היא פתחה אותו וראתה בפנים שרשרת עם אבן ספיר בצורת לב. היא חייכה ונתנה לו נשיקה על הלחי, הוא כתגובה הסמיק. "תודה," היא אמרה בחיוך מאושר. "אני שמח שאת אוהבת אותה," הוא אמר ועדיין הסמיק. חבריה של טרה הגיעו באותו הרגע ונראו לא הכי מאושרים לראות שם את אורין. "בוקר טוב, מזל טוב טרה," הם אמרו בחיוך וחיבקו אותה. 'לפחות הם זוכרים שזה היום הולדת שלי' חשבה לעצמה. כולם הלכו לעיר כדי לעלות על האוטובוס שיקח אותם לבית הספר לכישוף וכשהם הגיעו הם ראו שתי תחנות, אחת לחסרי קסם, והשנייה למכשפים. כולם עלו על האוטובוס לבית הספר לכישוף,טרה התיישבה על הכיסא ושמה את התיק שלה בצד. הנסיעה לא הייתה כל כך ארוכה, רק שעה ולא יותר וכבר הם הגיעו לבית הספר. בכניסה היה שער ענקי מסוגנן בספירלות ובית הספר עצמו היה טירה ענקית. כל כך הרבה חדרים וכיתות, מקום שקל נורא ללכת שם לאיבוד. טרה נכנסה לבית הספר. קודם צריך לבחון אותם, כדי לדעת מה רמת הקסם של כל אחד. "אנחנו ניהיה מחוץ לחדר הבחינות ונחכה לתורינו," אמרו חבריה בזמן שנכנסו. טרה הלכה לשירותים. 'מזל שיש כאן שלט שרשום שרותי בנות' חשבה לעצמה טרה . 'שיט, אני לא יודעת איפה זה חדר הבחינות'. היא החלה לרוץ ולחפש את החדר שרשום עליו חדר הבחינות. היא לא שמה לב והיא התנגשה במישהו, נער בן גילה עם שיער בלונדיני ועיניים ירוקות . "אוי סליחה, אתה בסדר?" שאלה אותו טרה ושנהם עוד ישבו על הרצפה. "כן אני בסדר. נעים להכיר אני רנדל דויל," הוא אמר והושיט את ידו כדי לעזור לה לקום "נעים להכיר, אני טרה דאנקן," היא אמרה בחיוך נבוך. רנדל הסמיק. "את נראת קצת אבודה,את צריכה עזרה?" שאל. "כן,אתה אולי יודע איפה זה חדר המבחנים?" "ברור, בסוף המסדרון שמאלה" הוא אמר לה בחיוך. "תודה," היא אמרה ופנתה ללכת.
"הנה את טרה, עוד מעט תורך," אמרה לוסי בחיוך. טרה התיישבה במקומה וחיכתה לתורה. "טרה דאנקן," היא שמעה שאחד המורים קורא לה לחדר המבחנים. היא נכנסה לחדר. 'אוי לי, אני כול כך לחוצה' חשבה לעצמה טרה. בחדר היה שולחן ארוך ובו שלושה שולחנות וחמישה כיסאות, לחמישה מורים. בקצה השולחן ישב מורה עם שער בלונדיני ועיניים אפורות שנראה ממש צעיר, לא יותר מבן עשרים וחמש. לידו ישבה מורה בעלת שער לבן אסוף בפקעת ועיניים ירוקות, היא נראתה די זקנה. באמצע ישב מורה עם זקן ארוך ולבן, שהיה כנראה המנהל. היו לו עיניים כחולות וחיוך שמח. לידו ישב מורה עם שער שחור ועיניים חומות , בסוף השולחן ישבה מורה בלונדינית חיכנית . "שלום, אנו נציג את עצמנו- אני פרופסור טרילו, זאת פרופסור מרניל, זה פרופסור לארג, זה פרופסור הפל,וזאת פרופסור ניליו," אמר הפרופסור בעל הזקן הארוך והלבן, והציג לטרה את המורים אחד אחרי השני. " המבחן יהיה בעל חמישה שלבים, שאותו יבחן כל מורה בנפרד, ככה נוכל לדעת באיזה רמה הקסם שלך," הסביר הפרופסור טרילו. "את מוכנה העלמה דאנקן?" שאל אותה הפרופסור והיא הנהנה. "אז אני יתחיל במבחן שלי," אמר המנהל טרילו.
ההמשך יבוא.....
סורי שלקח לי הרבה זמן פרק חדש בקרוב
|