איך הכל התחיל?

הם נכנסו לתוך הקלחת הרותחת.

" וואו", התפעלה הרמיוני, למרות שלא ממש היה ממה להתפעל.

אבל לא משנה.

טום המוזג חייך אל האגריד.

" אהלן האגריד!" הוא אמר." את המשקה הרגיל שלך?".

" לא, לא תודה. כפי שאתה שם לב, אני צריך לקחת בו בת מוגלגים לקניות לקראת השנה הראשונה שלה בהוגוורטס", אמר האגריד.

" אוה", אמר טום, ונראה מאוכזב. " ומי העלמה היפה הזו, אם מותר לי לשאול?".

הרמיוני הסמיקה." קוראים לי הרמיוני גריינג'ר", היא אמרה בקול קלוש.

" נעים מאד. שמי טום, ואני פה הברמן בקלחת הרותחת", אמר טום, והושיט ידו ללחיצה.

הרמיוני הססה. האגריד הבחין בהיסוסה של הרמיוני, ובשביל לעודד אותה, נתן לה מכה על הגב כדי שתתקדם.

המכה לא היתה חזקה, אבל זה האגריד.

אז זה יצא חזק.

הרמיוני פלטה השתנקות והחלה להשתעל.

" אוה, את בסדר?" שאל האגריד בדאגה.

" כן" היא ציפצפה, והושיטה ידה ללחיצה.

טום לחץ את ידה בחביבות.

" יופי", אמר האגריד." אנחנו צריכים להמשיך. בואי הרמיוני".

הרמיוני ברכה את המוזג ברכת שלום, ושניהם יצאו מחוץ לקלחת הרותחת, אבל מהצד השני.

הרמיוני ראתה קיר לבנים.

" הקיר חסום, אין יציאה", היא אמרה." אז מה אנחנו עושים פה?".

האגריד חיך חיוך מסתורי.

" עוד לא הבנת שעם קסמים כמעט הכל אפשרי?" הוא גיחך." זה כמו בקלחת הרותחת. בהתחלה היא לא היתה שם, ואז היא הופיעה".

ולפני שהספיקה להשיב, לקח האגריד את מטריותו, ונקש על הלבנים בסדר מסוים.

הלבנים הסתדרו כך שנוצר פתח, שאיפשר לשניהם( להאגריד בקושי) לעבור.

הרמיוני נדהמה.

מעבר לפתח היא ראתה סמטה גדולה, מלאה בחנויות ועם המון אנשים.

רובם לבשו גלימות וכובעים מחודדים.

" ברוכה הבאה לסמטת דיאגון", אמר האגריד בחיוך.

הפרק הקודם		הפרק הבא