מחשבות אחרות

פרק 7-היי אתה

דראקו חלף על פני הדיוקן של האישה השמנה בדרך לספרייה.

הוא ראה שהארי וג'יני ביחד ורון והרמיוני גם כן.

הוא קינא בהם. הוא גם רצה להרגיש אהוב, לדעת שיש מישהו שלא משנה מה הוא יאהב אותך ויחכה לך בסופו של יום.

הוא נכנס לספרייה וראה את אסטוריה גרינגראס יושבת שם. אסטוריה הייתה אחותה הצעירה של דפני, ילדה שלמדה איתו בשכבה.

דראקו לא האמין שיש ילדים מסלית'רין, חוץ ממנו, שעושים שיעורים.

"היי" אמר דראקו.

אסטוריה הרימה את ראשה. היא ראתה את דראקו מעליה והסמיקה. היא אהבה אותו מאז שראתה אותו.

אסטוריה הייתה כמו דראקו, היא ניסתה לשנות את התנהגותה, לנסות להיות נחמדה יותר ואולי אפילו להתחבר עם ג'יני וויזלי, הילדה הג'ינג'ית שאיתה בשכבה.

"מה את עושה?" שאל דראקו.

"אם אני אגיד לך אתה תצחק עליי" היא אמרה בבושה.

"אני מבטיח שאני לא אצחק עליך," אמר דראקו. "אפילו לא טיפה"

"אני עושה שיעורים בשיקויים" היא אמרה. "אני היחידה לא ממש טובה בשיקויים, ואני לא יכולה לבקש עזרה כי אנחנו לומדים ביחד עם הגריפינדורים."

דראקו הבין את המצוקה שלה וניגש לעזור לה.

"את מבינה עכשיו?" שאל דראקו לאחר שסיים להסביר לה.

"כן" קראה בשמחה. "תודה רבה דראקו, עזרת לי מאוד"

דראקו הרגיש הרגשה שלא הרגיש אף פעם, הרגשה של טוב לב, של נדיבות. הוא אהב את ההרגשה הזאת.

כאשר אסטוריה הלכה דראקו ישב להכין את השיעורים שלו. הוא עשה אותם במהירות וראה שהצליח לענות על שאלות שלפני כן לא הצליח לפתור.

"וואו" הוא חשב לעצמו. "מה שעזרה וטוב לב עושים לי"

דראקו הלך מהספרייה והרגיש מאושר.

הארי וג'יני ירדו לחדר המועדון, ישבו מול האח והתחממו.

כעבור כמה דקות הם ראו את הרמיוני ורון יורדים במדרגות.

הארי רצה לשאול את רון איך הלך לו אבל כשראה את פרצופו הבין שלא צריך לשאול כלום. רון קרן מאושר, מחבק את הרמיוני.

רון התיישב על הכורסא והרמיוני עליו. הם צחקו והשתוללו עד ששמו לב שהארי וג'יני ישבו על הספה לידם מחובקים.

"טוב ששמתם לב אלינו" אמר הארי כאילו נעלב.

"סליחה," אמר רון. "פשוט הרמיוני עשתה לי מבחן קטן אז אני הייתי חייב להחזיר לה."

"אני בטוח שהיא תספר לך את כל הפרטים אחר כך" אמר רון כשראה את המבט המסוקרן של ג'יני. "ואני אספר לך הכל" אמר להארי.

השעה הייתה קרוב לאחת כששני הזוגות החליטו לרדת לארוחת צהריים.

הרמיוני וג'יני הלכו מקדימה בעוד הארי ורון הלכו כמה צעדים אחריהם.

"היא פשוט מהממת" אמר רון. "היא כל כך חכמה ונכון שאני לא סוטה אבל באמת הייתי רוצה לראות אותה ערומה לגמרי."

הארי קינא בו. מערכת היחסים של רון והרמיוני הייתה הרבה יותר פתוחה מאשר שלו ושל ג'יני.

"הרמיוני" הארי שמע את ג'יני צועקת. "אני לא מאמינה שעשית לו את זה, יש לך מזל שהוא כזה מתחשב!"

"אני יודעת" אמרה הרמיוני. "בגלל זה אני אוהבת אותו."

הארי ורון התחילו לדבר על קווידיץ'.

"אני יודעת שהארי רוצה" אמר ג'יני בלחש. "אבל אני עדיין לא מוכנה"

"אני מבינה אותך" אמרה הרמיוני. "גם אני לא הייתי מוכנה, אבל אל תשכחי שאת קטנה ממני בשנה, אז אל תעשי דברים שהם לא בעקרונות שלך"

ג'יני הנהנה. היא לא הייתה מוכנה לזה, עדיין לא.

כאשר הם סיימו לאכול ארוחת צהריים, הם חזרו לחדרים, מפוצצים ועייפים.

"גמדוני הבית התעלו על עצמם השנה" אמר רון בלחש, הוא ידע שגמדוני הבית זה עדיין עניין רגיש אצל הרמיוני.

"בהחלט" אמר הארי.

רון התיישב ליד השולחן והחל לכתוב.

אמא היקרה,

החופש עובר עלי בנעימים.

אני יודע שאת הולכת לצווח מהתרגשות אז בבקשה אל תשלחי לי צרחן.

אני והרמיוני סוף כל סוף חברים, כן, אני הצעתי לה לפני יומיים והיא הסכימה.

היא כל כך חמודה ומתוקה ואני ממש אוהב אותה.

אל תדאגי, אני לא אעשה שום דבר שיפגע בה.

עוד משהו, אל תגידי לג'יני שסיפרתי לך אבל היא והארי חברים!

הוא גם הציע לה ביום שאני הצעתי להרמיוני, תכננו את זה יחד.

אוהב מאוד ,

רון.

"ג'יני" קרא רון. "אני כותב לאמא מכתב את רוצה שאני אכתוב לה משהו בשמך?"

"כן" היא ענתה. "תגיד לה תודה על האוכל והסוודרים ותספר לה שאני והארי ביחד"

נ.ב. ג'יני מודה על האוכל והסוודרים והיא מבקשת להגיד לך שהיא והארי ביחד.

רון סיים את המכתב ושאל את הרמיוני אם היא רוצה לבוא איתו לינשופיה.

"כן" אמרה הרמיוני. "אני רק נועלת נעליים."

הם השתמשו בפיג ושלחו את המכתב.

"הרמיוני" אמר רון. "איך את מגדירה את היחסים בינך לבין הארי?"

הרמיוני הייתה מופתעת מהשאלה.

"היחסים ביני לבין הארי?" היא שאלה. "אנחנו כמו אחים, בערך כמו הקשר בינך לבין ג'יני, הארי בדרך כלל בתפקיד האח הגדול והמגונן, אבל לפעמים אנחנו

מתחלפים בתפקידים בלי שאנחנו שמים לב, למה אתה שואל?"

רון הסמיק מבושה.

"רק רציתי לדעת, אם את במקרה אוהבת אותו ומעדיפה אותו על פני."

הרמיוני צחקה. היא הייתה אמורה להיות הקנאית, לא רון, אבל היא הבינה אותו, אם ג'יני לא הייתה אחותו בקשר דם, היא הייתה מקנאה וחושדת ביחסים ביניהם.

הרמיוני התרוממה על קצות אצבעותיה ונישקה אותו.

רון הרגיש הקלה.

הם חזרו לחדר המועדון וראו את הארי נועל נעלי ספורט הצבע שחור לבן.

"לאן אתה הולך?" שאל רון בפליאה. הוא מעולם לא ראה את הארי נועל נעלי ספורט, הוא אפילו לא ידע שיש לו כאלו.

"ג'יני הציעה שנשחק סקווש" אמר הארי. "היא אומרת שספורט זה חשוב לגוף ובעיקר לנשמה, וקווידיץ' לא נחשב."

"מה זה סקווש?" שאל רון.

"סקווש זה משחק שמזכיר מעט קווידיץ'" אמרה הרמיוני. "בקיצור, אני אגיד לך שיש מחבטים עם רשת וצריך לחבוט מתוך ריבוע לעבר קיר וכשהכדור חוזר אז בן

האדם השני חובט בו לקיר"

"טוב," אמר רון. "תהנה לך"

"אני אשתדל" אמר הארי. הוא הסתובב וקלט את ג'יני יוצאת מחדר הבנות לבושה בחצאית מיני לבנה ששזורים בה חוטים זוהרים בצבע זית, ומכנסון שהיה מחובר

לחצאית.

היא לבשה גופייה עם מעוינים בצבע ירוק כעיניה וכחול כים, שערה האדום היה אסוף בצמה ארוכה. על כתפיה היה מונח סוודר בצבע ירוק והאות G באדום. הסוודר

שאימה סרגה לה.

הארי נדהם. היא הייתה מהממת.

הוא קם והתקרב אליה כשהתחילה ללבוש את הסוודר.

הוא מצמץ בעיניו כמה פעמים ולא האמין שזה אמיתי.

כאשר היו קרובים אחד לשני הארי לחש לה באוזן:"לא יהיה לך קר יפיפייה?"

"אל תדאג" לחשה לו בחזרה. "אנחנו הולכים להזיע"

הארי צחק ונישק אותה.

"אני מרגיש ממש פשוט לידך" הארי היה לבוש במכנסיים ירוקות עד הברך וגופיים שחורה שהבליטה את השרירים שלו. כמובן שהשרשרת של חצי הלב עדיין הייתה

תלויה לו על הצוואר.

"אל תדאג חתיך" היא אמרה לו. "כל הבנות פה מסוחררות מהלבוש שלך"

מה שג'יני אמרה היה נכון, מבטים של בנות מכל הקצוות הביטו בקנאה בג'יני ובאהבה ותדהמה בהארי.

הם יצאו מחדר המועדון והלכו לכיוון חדר הנחיצות לבושים בגלימת ההעילמות כדי שסנייפ לא יציק להם.

הם שיחקו במשך שעה וקצת. ג'יני התגלתה כשחקנית טובה וניצחה את הארי בהפרש של שלוש נקודות.

הם ביקשו מהחדר ספה ומזגן ונחו להם זה בזרועות זו.

"נהייתי מאוד רעבה" אמרה ג'יני לבסוף. "מה דעתך שנתקלח ונרד לארוחת הערב?"

"נשמע לי רעיון מצוין" אמר הארי וקם מהספה.

הם עטו את גלימת ההעילמות והגיעו לדיוקן של האישה השמנה.

הארי הוריד את הגלימה משניהם וג'יני אמרה את הסיסמא "נפצים מתפוצצים".

הם התקלחו וכל אחד מהם לבש את הלבוש הכי מהודר שלו מכיוון שבסוף הארוחה תוכנן נשף.

ג'יני עזרה להרמיוני לסדר את השיער והרמיוני עזרה לג'יני להתאפר.

הן ירדו כעבור חצי שעה בעוד הארי ורון חיכו להן החדר המועדון.

"היי יפה שלי" אמר רון להרמיוני והרים אותה.

"תעזוב אותי רון" אמרה הרמיוני. "אתה תקמט לי את השמלה!"

הארי ניגש לג'יני.

"כמה יפה את יכולה להיות?" הוא שאל בצחוק.

"אתה עוד תתפלא" היא אמרה ועל שפתיה עלה חיוך מסתורי.

הארי החליט לא להציק לה ונישק אותה.

"בואו נרד" אמר רון.

והם ירדו לחדר האוכל.

במהלך הערב לאחר שהארוחה נגמרה והריקודים היו לקראת סיום אמר רון להארי: "חבל שפרד וג'ורג' לא פה. זו השנה הכי כייפית שהייתה לי"

"כן גם לי" הסכים איתו הארי והסתכל על ג'יני משוחחת עם לונה.

"איך התמזל מזלנו כך?" שאל הארי. "אנחנו יוצאים עם הבנות הכי יפות בבית הספר"

"אני מסכים" אמר רון. "אני מתחיל להאמין שזה אמיתי כי בתור חלום זה יותר מידי ארוך"

"הממ.." אמר הארי.

"זהו הריקוד האחרון" נשמע קולו של דמבלדור. "מחר יום אחרון לחופש, אני מבקש מכולם לישון טוב ולהינות. אני מרשה לכל התלמידים משנה שלישית ומעלה ללכת

להוגסמיד"

תשואות נשמעו מכל קצוות האולם והארי הזמין את ג'יני לרקוד איתו.

באותו זמן הרמיוני חזרה מהשירותים והיא לא שמעה את מה שנאמר.

רון קרב אליה ושאל אותה אם היא רוצה לרקוד.

היא ענתה בחיוב והם הצטרפו לרחבה עם עוד כמה זוגות.

"הארי, ג'יני" אמר רון. "אתם באים מחר להוגסמיד, נכון?"

"ברור" ענו שניהם יחד.

"רון" אמרה הרמיוני בנזיפה. "אסור לך לצאת להוגסמיד בלי רשות"

"אבל הרמיוני" הוא התחיל להגיד.

"בלי אבל ובלי שמבל" אמרה הרמיוני. "לא קיבלת רשות לצאת אתה לא יוצא."

רון חייך. הוא הבין שהרמיוני כנראה הייתה בשירותים כשדמבלדור אמר שהם יכולים ללכת מחר להוגסמיד.

הוא נישק אותה בשביל להשקיט אותה ואמר:"הרמיוני, דמבלדור אמר שמותר לנו בגלל שזה היום האחרון שלך החופש."

הרמיוני הייתה המומה. דמבלדור הרשה? רון לא מפר את החוקים? ממתי דמבלדור מרשה את זה?

רון ראה שהיא שקעה במחשבות ונישק אותה שוב כדי שתתעורר.

זה הצליח לו, זה תמיד מצליח לו.

הרמיוני חזרה לעצמה והם המשיכו לרקוד.

כשנגמר השיר הם עלו לחדר המועדון.

ג'יני נזכרה שלפני קצת פחות משנה הארי הביא לה את השרשרת שלה, את חצי הלב, ובאותו יום הם נהפכו לחברים.

ג'יני נרדמה במחשבות על מה הארי יקנה לה מחר והאם הוא זוכר שזה יום השנה שלהם, היום האחרון של חג המולד.

הארי הגיע לחדר וישב על מיטתו. הוא הסתכל בלוח השנה וראה שכתוב משהו על היום שלמחרת.

הוא קירב את הלוח אליו וראה שיום השנה שלו ושל ג'יני הגיע.

"איך יכולתי לשכוח את זה?" שאל את עצמו הארי.

"רון" הוא צעק.

"מה?" שאל רון והתיישב על המיטה שלו.

"אתה יודע מה יש מחר?" שאל הארי.

"מה?" אמר רון.

"יום השנה שלנו!" קרא הארי.

"מה?" התפלא רון. "הוא כבר הגיע? אנחנו חייבים לקנות לבנות מתנות. איזה מזל שהולכים מחר להוגסמיד."

" אוי נכון" חשב הארי. "שכחתי שהולכים מחר להוגסמיד."

"נראה לי שעדיף שניתן להן לבחור את המתנות" אמר הארי. "ככה הן לא יתאכזבו ורק ישמחו יותר. "

"רעיון טוב" אמר רון בפיהוק. "אני מת מעייפות לילה טוב."

"לילה טוב" אמר לו הארי ונרדם גם הוא.

תדרגו בבקשה אני עובדת על זה קשה וזה לא גוזל מכם זמן או כסף :)

הפרק הקודם		הפרק הבא