אהבה קטנה ורחוקה..

תודה רבה ל*בידל הפייטן* הבטא שליXD

(אל)

התעוררתי בבוקר ואף אחת לא היתה שם. באסה.
לאן אני אמורה ללכת מכאן? בטח לארוחת בוקר אבל איפה היא לעזאזל?

הלכתי להתקלח. אין מצב שאני יורדת למטה בלי מלקחת בוקר טובה.
שסיימתי להתקלח שמתי סביבי מגבת כחולה שמצאתי באחת המגירות.
פתחתי את הארון כדי למצוא משהו ללבוש "אההההההה" שיט. אין לילדה הזאת שום דבר נורמלי...

"היי לילי מה את עו-" שמעתי קול שואל. או או.
הסתובבתי אחורה במהירות לראות מי זה ולמה הוא מפריעה לי בזמן שאני מנסה למצוא בגדים שאני רק במגבת. לא שזה הפריעה לי שאני במגבת, כולה מגבת אבל אני מנסה למצוא בגדים וזו כבר חוצפה.

"או היי סריוס. אתה לא רואה מה אני עושה!" זה סריוס. צויץ. לא לא לא אני לא יכולה להיות איתו ככה. 'אל'. תנסי להיות נחמדה אליו לא בצורה מוגזמת'. "מה אתה עושה כאן? איך הגעת לחדרי הבנות?" הן אמרו לי שבנים לא יכולים לעלות לכאן.

"חברות שלך די בקשו ממני ללוות אותך לארוחת בוקר. הן אמרו שאת קצת.. מבולבלת. כן הן אמרו מבולבלת. ו... יש לי שיטות משלי." סיריוס אמר בביטחון עצמי.חש.

"אממ. טוב, אבל אני די מחפשת מה ללבוש. זה ייקח לי זמן." אמרתי לו. הוא לא הבין את הרמז שהוא צריך ללכת. דיי קוקו. אבל שמעתי שחתיכים לא מסתדרים עם חוכמה... כמעט סטרתי לעצמי על זה.

"ובין כל הבגדים האלה עוד לא מצאת מה ללבוש? אף פעם לא היית כזו. לא הייתה לך בעיה עם כל הבגדים האלה." אמר כשהוא מצביע אל הרצפה. אופסי. היא הייתה מלאה בבגדים של לילי, שאני חייבת להגיד שהם לא לטעמי.

"טוב. פעם הייתי לובשת אותם. אבל אנחנו בהווה, ובהווה אני לא לובשת אותם. אני לילי החדשה סבבה?" שאלתי.

"אוקי, 'לילי החדשה' בואי נמצא לך משהו ללבוש." סריוס אמר והתחיל לחפש בארון בגדים שחשב שימצאו חן בעיני.
בהיתי בו. הוא כזה חמוד, אוף למה אני לא יכולה לקבל אותו... הוא יפגע בי. אסור לי להתאהב בו. אבל... אבל אני חושבת שזה מאוחר מדיי.

"לילי? ליל? משהו בבית??" התעוררתי מהחלום בהקיץ שלי.

"אהה כן מה אמרת?" שאלתי בחיוך מתנצל.

"שאלתי אם אחד מהבגדים האלה את אוהבת? את יודעת, מאז שקיבלת מכה בראש את השתנית. לטובה. אני אוהב את זה." הוא חייך אלי. וואוו.
עברתי אל כל הבגדים ובסוף מצאתי משהו נורמאלי.

"טוב חכה שנייה אני כבר באה." נכנסתי לאמבטיה וסגרתי את הדלת.
לבשתי חולצה לבנה חצי שקופה שמכופתרת רק בחלקה העליון, שני כפתורים פתוחים. חצאית כמאט עד הברך, בצבע שחור עם פרחים עליה, ומתחת גרביונים שקופים.

"וואוו לילי. את נראית... טוב." סיריוס אמר. הסמקתי.

"אוי תשתוק." נתתי לו מכה על היד.

"למה ככה לילי? את לא אוהבת מחמאות?" שאל כאילו שהוא נפגע.

"זה באמת כאב" הוסיף.

"באמת? אני ממש מצטערת." ניסיתי שהקול שלי יהיה ציני משהו. אבל כנראה שזה לא עבד, כי הוא אמר:

"סתם נראה לך שמכה קטנה תכאיב לי? זה סתם כיף לראות שעדיין כמו פעם את לא מסוגלת לפגוע באיש בלי לחוש רגשות אשם.." אמר וצחק.

"סריוס!" התחלתי לרדוף אחריו בחדר. הוא רץ ממש מהר. הוא קפץ מעל אחת המיטות ואני אחריו, תפסתי לו ברגל והוא נפל על המיטה כשאני מעליו.
התחלנו לצחוק. שנינו. "לילי?" שאל.

"מה? זה לא אשמתי שקפצת מעל המיטה." אמרתי הוא לא הולך להאשים אותי בזה.

"לא לא. זה לא זה, זה רק שהברך שלך היא על האיבר הרגיש שלי. זה כואב."

"אוי סליחה" לפחות הצלחתי להכאיב לו.
הזזתי את הרגל ובאתי לקום ממנו. רק עכשיו קלטתי כמה הייתי באמת קרובה אליו. צויץ. הוא תפס לי בידיים כדי שלא אזוז. הוא התחיל להרים את ראשו לכיווני. יותר נכון לכיוון הפה שלי. הוא עומד לנשק אותי. זה לא טוב.
הלב שלי עשה שמניות באוויר וקפץ לתחתונים. אימא'לה. כל כך באלי שזה יקרה אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי את זה.

סנטימטר לפני ששפתותינו נפגשו, "סיריוס?" אמרתי והרסתי את הרגע הכל כך מושלם הזה.

"מה? אני מצטער. לא הייתי צריך לעשות את זה." אמר וקם. הוא הקים גם אותי תוך כדי.

"טוב. לילי את מוכנה? נרד לאכול" אמר.

"כן. בוא נלך." אמרתי. נראה לי שפגעתי בו.
הוא עמד ליד הדלת וחיכה לי הלכתי לידו ולחשתי לאוזנו.

"אני מצטערת סיריוס. אולי בפעם הבאה."

*אהבת? הגבת, דירגת, נרשמתXD

הפרק הקודם		הפרק הבא