החיים ללא וולדמורט- שנה א'

"שיעור שיקויים כפול ?!?!" הקריא רון ממערכת השעות שלו כאשר הוא, הארי ודראקו התיישבו ליד השולחן באולם הגדול והחלו להעמיס על צלחתם אוכל מכל הסוגים.
"טוב, לפחות זה לא עם סלית'רין..." אמר הארי בפה מלא, וכשבלע נכנסה להקת ינשופים לאולם והחלה לחלק מכתבים.
ערימה של מכתבים נפלה מול הארי, והדוויג ריחפה בשמחה מסביב להארי כאשר הוקל עליה מהמשא הכבד. הארי ליטף אותה ונתן לה חתיכה מהטוסט שלו.

"בוא נראה... מכתב מסיריוס, מאמא ואבא ומולי (אחותו הקטנה), ו... מכתב של הבית ספר." הארי מלמל לעצמו, וראה שאת המכתב של בית הספר קיבלו כל תלמידי סלית'רין וגריפינדור.
רון היה הראשון שפתח את המכתב, והקריא "תיקון למערכת שעות, שיעור כפול בשיקויים עם סלית'רין ?!?!" רון הקריא, וחזר לקרוא מהתחלה, אך תוכן המכתב לא השתנה.
"נו באמת..." "לא מספיק רק שיקויים ?!" "למה הם עושים לנו את זה ?" נשמעו מלמולים בקרב התלמידים של גריפינדור וסלית'רין. על דבר אחד שני הבתים הסכימו: לא להיות ביחד.
כבר מתחילת השנה, כל פעם שתלמידים מגריפינדור פגשו בתלמידים מסלית'רין קרו רק צרות. ילד אחד אפילו נעלם והיו שמועות שהוא נתקע מתחת לרצפה של בית הספר.

"טוב, לא נורא... זה רק פעם בשבוע." אמר דראקו אחרי שיעור זוועתי בשיקויים בו סנייפ הוריד לגריפינדור עשרים נקודות על זה ששיימוס שרף את הפנים שלו.
"לא נורא ?! עשרים נקודות הוא הוריד על זה ששיימוס שכח לסם איזה זנב של קרפדה או משהו כזה !" רון אמר, אך הארי לא היה מוטרד מזה. הוא חיכה ליד הדלת של הכיתה לסנייפ כדי לבדוק מה הוא עושה.
כל ההפסקה הארי חיכה עד שרון התחיל לגרור אותו לכיוון השיעור הבא.
בדרך הם עברו ליד משרדו של דמבלדור, והארי ראה את מקגונגל יוצאת ממנו, מביטה לצדדים בחשדנות וממשיכה בחייה השגרתיים.

"אני לא מבין מה כל ראשי הבית עושים שם." אמר הארי לעצמו "קודם סנייפ, עכשיו מקגונגל- ודמבלדור בכלל לא נמצא !" דראקו הקשיב לו בחצי אוזן בעוד הוא מתאמן על הלחש "פטריפיקוס טוטאלוס" ורון קופא ומפשיר בתגובה.
"טוב, אני לא יכול להתאמן ככה. אני הולך לעשות סיבוב בטירה." את המשפט הזה דראקו שמע. "אסור לך ! אסור לתלמידים לצאת מהמעונות אחרי כיבוי האורות !".
"אוי נו... אתה חושב שיימצאו אותי ? יש לי גלימת היעלמות, זוכר ? חוץ מזה מה שווים החיים אם לא לוקחים סיכונים ? זה המוטו של אבא שלי..." הארי גיחך, התעטף בגלימת ההיעלמות ויצא מהחדר.

הארי שוטט בטירה. חושב על מה שקרה בזמן האחרון. בעודו פוסע לאורך המסדרון בקומה החמישית, הוא שמע לחישות רמות, והלך לבדוק מה מקורן.
"סוורוס, תגיד לי, מתי דמבלדור חוזר ?" הוא שמע קול חמור של אישה מבוגרת.
"אני לא יודע" אמר סנייפ, כמו רובוט.
"אתה בטוח שאתה לא יודע ?" נשמע הקול הנשי שוב.
"כן." אמר סוורוס באותו קול רובוטי.
"טוב, לא נורא. כשהאדון שלי יחזור לכאן, אז לא נצטרך לדאוג בקשר לזקן התימהוני... אני רוצה שתפקח עין על פוטר. רשמתי אותו לקבוצת הקווידיץ', תוודא שהוא לא ייפגע. האדון לא יסלח לי אם הוא יקבל את פוטר פחות משלם."
"בסדר."

להארי זה הספיק.
הוא לא האמין למה שראה עכשיו, אבל הוא ראה את זה.
זה לא יכול להיות שהיא רוצה להביא את הארי לאותו אדון. לא פרופסור מקגונגל.

----

סליחה על העיכוב, התאמנתי מלא למבחנים. אני יודע שהפרק קצר, אבל הוא מכיל הרבה תיאור.

ועוד משהו: 900 צפיות בשבוע ויום !!! (שמונה ימים למתקשים).

אתם לא תאמינו למה שעומד לקרות !!!!!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא