נפגשים *מוקפא*

נ.מ. ניקו

*בבוקר:*
כשהגענו ישר ביקשתי מהייזל עזרה במציאת מחבוא סודי, בסוף מצאתי קרחת יער שהייזל ואני וידאנו שאי אפשר להציץ או להיכנס בגלל כל העצים ושהשיחים הקוצניים ובסוף היא הכינה מעבר סודי כדי שיהיה אפשא להיכנס ולצאת.

"תודה הייזל"

אמרתי לה וחיבקתי אותה, היא חיבקה אותי בחזרה כמובן והלכה. כששמעתי את הצלצול מיהרתי לצאת ולרוץ לכיתה, לא נראה שמישהו שם לב שאיחרתי. מזל.
*אחרי שיעור ספורט:*
ישר התחלתי ללכת לכיוון המעבר הסודי כשהרגשתי מבטים בעורפי ושמעתי לחשושים. הסתובבתי וראיתי את הרביעיה ההיא מההיכרות. אחחד מהם נזף באחרים ושלושת האחרים התעלמו ממנו, הביטו אליי והמשיכו להתלחשש. מאחוריהם ראיתי את וויל צועד לכיווננו, כנראה כדי לנזוף בהם ולהרגיע אותי כאחד. נגעתי במותניים שלי כדי לוודא שאני מרגיש את חרב הברזל הסטיגאי שלי עליי. כשוויל הגיע הוא הלך אליי ולחש לי

"אז מה, נסיך האופל, אתה רוצה להסתבך בצרות שבסופן נצטרך לגלות הכל?"

הוא שאל אותי בקול המעצבן הזה שלו. רטנתי והתחלתי ללכת חזרה אל החדרים כדי להתאמן קצת במיני זירה המיוחדת שכירון טחפל בה במיוחד עבורנו. שמעתי את הדלת נטרקת בקול לאאופייני מאחוריי, כשהצצתי החטצה ראיתי את שני הבחורים ממקודם מנסים להיכנס.

"אין טעם, אתם יכולים להיכנס רק עם רשות של אחד מאיתנו"

פייפר אמרה בחיך ואז היא, גייסון וההרמיוני הזאת הלכו לחדרים שלנו והדלת נתנה להרמיוני הזאתי להיכנס, שני הבנים, נראה לי גיימס וסריוס נראו מופתעים וכשהם ניסו שוב להיכנס הדלת נטרקה מחדש. פייפר חייכה חיוך של

"אמרתי לכם"

והתיישבה על הספה, כשגייסון התיישב אחריה היא נשכבה עליו ועצמה את עיניה. הרמיוני יצאה מהחדר כשעל פניה מבט נבוך והתיישבה על הספה בחדר המשותף. שני הבנים ממקודם ועוד שני בנים התחילו לתחקר אותה ונראה שאין תוצאות. שמעתי את הבחור שנראה דומרה לפרסי אבל הרבה פחות שרירי, שזוף ועם משקפיים צועק על הרמיוני

"איך נכנסת לחדר שלהם?"

בקול עצבני.

הרמיוני התעלמה ממנו,קמה והלכה לכיוון החדרים שלהם כשהיא משאירה את ארבעת הבנים עצבניים. הייזל נכנסה לחדר וארבעת הבנים התנפלו עליה הצקות עצבניות. ישר יצאתי והעפתי אותם כשפרנק עוזר לי. הקמנו את הייזל וחיבקני אותה. היא נראתה פגועה ומןפתעת. כירון ישר נכנס עם עוד מורה, כנראה המורה מבית הספר של האחרים כי היא ישר צעקה עליהם

"עונש! מהחשבתם לעצמכם? למה התנפלתם על הילדה המסכנה?"

ועוד דברים כעוסים כאלה. ארבעת הבנחם נכנסו אל החדר שלהם אבל לפני הם הפנו אלינו מבטים עצבניים וכועסים.

אני ופרנק ליוונו את הייזל למיטה והיא ישר נרדמה. אני ופרנק יצאנו בשקט והתחלנו להתאמן, אני מניח שלראות את הייזל נפגעת נתן לשנינו מרץ לאימון אחד, או אולי שניים.
נ.מ. ליאו
אני בנפחייה עובד על כלי נשק לקליפסו, היא ביקשה שאראה לה כמה סוגים של כלי נשק אז עכשיו טני מכין פגיון, אחרי זה חרב, יש גם חץ וקשת, גם חנית ואז עוד כמה. פרסי נכנס לחדר ושאל

"מה אתה עושה ליאו?"

"אני מכין כמה כלי נשק כדי שקליפסו תוכל לנסות ולגלות איזה כלי נשק הכי מתאים לה"

עניתי והמשכתי בעבודתי.

"אתה לא חייב להמשיך ככה, אני יודע איפה יש את כל סוגי כלי הנשק"

נוא אמר וישר הפניתי אליו את רטשי וראיתי שהוא מחייך,

"באמת?"

שאלתי

"איפה?"

הוספתי.

"ממש כאן"

פרסי אמר, נגע בתליון שלו ולפתע התליון התחיל לתפוח עד שהיו בתוכות תמונות שלנו, תא שכנראה יועד לדרכמות אבל היה גדול מספיק לדחוף אליו גם הרבה דברים אחרים וכמובן הייתה שם נשקייה. קליפסו נכנסה לחדר, ופרסי הוריד חנית, חרב, פגיון, חץ וקשת ועוד כמה סוגי נשקים. הלכנו אל חדר האימונים ופרסי הושיט לקליפסו אחד- אחד את כל הסוגים עד שהיא הכריזה

"אני חושבת שאני אקח חרב ופגיון"

היא אמרה בחיוך משגע ועזרה לפרסי להחזיר את שאר כלי הנשק ואז לסגור בחזרה את התליון. פרסי הוציא מהתליון גם הוראות והקריא

"החרבות משנןת צורה לטבעות והפגיונות משנים צורה לצמידים בהתאמה אישית"

"מגניב"

אני וקליפסו אמרנו וקליפסו התאמנה בקיפול והחזרת החרבות שלה וגם כמובח בשימוש בהן בקרב.

הפרק הקודם		הפרק הבא