ההתערבות (גמור)

אני חייבת להגיד תודה ענקית לעמית שגיב שאת רוב הפרק הזה היא עשתה - כישרונית שזה לא יאומן!.

 נקודת מבט לילי:
"שלום, אוונס, מה את עושה פה?" שאל אותי ג'יימס.
"אני עושה סיור במסדרונות. בכל זאת, אני מדריכה ראשית. מה אתה עושה פה?"
"אני מסייר במסדרונות."
"למה?" שאלתי.
"כי גם אני מדריך ראשי." אמר, והציג את התג שעל חולצתו.
פניי נפלו.
אני עדיין לא סולחת לו על מה שקרה ברכבת.
"מה?" שאלתי בהפתעה.
"כן. כנראה דמבלדור חושב שאם אהיה מדריך ראשי, אז לא אעשה שטויות. אבל אני לא חושב שזה כל כך נכון."
"אבל אתה אמור לא לעשות שטויות. אתה צריך להקשיב לחוקים מאחר שאתה מדריך ראשי עכשיו."
"חוקים נועדו כדי להפר."
"חוקים נועדו כדי לשמור על סדר."
"את חנונית מדי." העיר לי.
"אתה מפגר." החזרתי לו.
"אז את רוצה לצאת איתי לדייט."
"פוטר, למה אתה חושב שאני ארצה לצאת איתך אחרי כל מה שעשית לי?!" צעקתי עליו.
"אולי כי את אוהבת אותי?" ניחש בשעשוע.
הרגשתי איך לחיי בערו.
אני מרגישה שכל הרגשות שהיו לי כלפיו ונעלמו, עכשיו חזרו.
אני מרגישה את הפרפרים בבטן גועשים.
"אני ממש לא אוהבת אותך." הצהרתי בשקר.

״אז אם את באמת לא אוהבת אותי…״ אמר.

״אז מה?״ הייתי חסרת סבלנות,למה דווקא עכשיו הוא עושה זאת?

״אז בואי נתערב״

״הא?״ שאלתי, לא הבנתי איך קשורה לפה היתערבות.

״אם את לא תעמדי בקסמיי״ אמר.

 ״קסמך?חחח״ זילזלתי בשקט אך בכוונה שישמע, כי באמת קסמיו מדהימים.

״עד ל……״, הוא חשב קצת וליבי פעם בחוזקה, הוא כל כך חמוד כשהוא חושב.

׳הוא לא חמוד!׳ אמר קול בראשי ׳הוא דווקא כן!׳ אמר קול שני בראשי,

הקולות המשיכו לריב אצלי במוח עד שפוטר מצא מועד וקטע את הויכוח.

״נשף חג המולד!״ צהל. ״אז תיהי שלי לגמרי!״ פרעתי את עניי ואמרתי

״ולמה נראה לך שאני אסכים להיתערבות כזאת?״ שאלתי.

״רגע, אם את תנצחי בהיתערבות״ הוא אמר את זה כאילו שזה בחיים לא יקרה.

״אז אפסיק להציק לך למשך שנתיים״ הוא אמר. הסתקלתי לרצפה -

זה עוזר לי לחשוב.

אחרי לא יודעת כמה זמן ,הושתטי יד בהיסוס לעבר ידו ללחיצה.

״מתערבים!״ הוא צהל, פתאום הרגשתי מוזר, הרגשה של… 

הפרק הקודם		הפרק הבא