נשיקה של גולגולת ונחש

חזרתי, קווירל לא רצח אותי,  בסלסיק לא איבן אותי, סיריוס רק רצה לעזור, לא מתתי בטורניר הקוסמים המשולש (סורי סדריק מאמי), אמבריג' לא תפסה אותי בשום פעילות לא מאושרת על ידה, לא נכנסתי לשום מלכודת בחיפוש ההורקסים במערה של וולדי וחטפנים לא תפסו אותי.
אז בעיקרון כן אני חיה ואני אנסה לפרסם יותר מסודר עכשיו כל שבוע-שבועיים בערך כי קצת מתקשה לכתוב משום מה אם( יש לכם הצעות/ רעיונות לפאנפיק שתרצו לשתף יכולים לשלוח הודעה אלי כמובן שיהיה לכם קרדיט על זה), אבל זו לא הסיבה שנעלמתי להרבה זמן הייתי פשוט בתקופת מבחנים, אם נכנסתם לפרופיל שלי לאחרונה אתם יודעים.
אז זה הפרק החדש, הבטא כמו תמיד היא בוצדמית גאה, מקווה שתאהבו אשמח לשמוע ביקורות בונות ותגובות בכללי,  תהנו :)

------------------------------------------------------------------------

העיניים הירוקות של הארי פוטר בהו בו.
זה לא היה מדויק, העיניים של גריינג'ר וויזלי הבת נתלו בו גם. אבל עיניו של הארי גרמו לו להרגיש כאילו הוא נשרף.
זה גרם לו להיזכר באיך שגופו של פוטר מרגיש צמוד אליו, איך נשימתו מדגדגות את עורפו, הוא ככל הנראה היה מכור לנוכחות שלו לצידו, כפי שהוא היה מכור ליריבות שלהם בשנים הקדומות והוא סירב להכיר בכך.
הארי לא ידע את זה, אבל הוא היה בוכה בשינה מידי פעם.
לונגבוטום לא בילה מספיק זמן בלילות בחדר בשביל להבחין בזה וכשהממזר סמית' שהה איתם השינה שלו הייתה עמוקה באופן מגוחך כך שהוא לא הבחין.
אבל השינה של דראקו תמיד הייתה קלה, והוא שם לב.
היו פעמים שהארי היה קורא לאנשים במין יבבה איומה. הוא קרא להוריו, לסדריק דיגורי, סריוס בלאק, לופין, טונקס , תלמידי הוגוורטס שדראקו זיהה את שמם באופן מעורפל, דמבלדור, ולהפתעתו של דראקו אפילו לסנייפ. הרשימה עוד הייתה ארוכה להחריד ולא הסתיימה שם.
אבל באותו לילה זו הייתה הפעם הראשונה שהוא פלט צעקה כזו איומה ועורו היה מכוסה זיעה. אם העובדה על צעקותיו של הארי מתוך שינה הייתה נגלית אליו לפני שנתיים, דראקו היה מנצל זאת כמו שאביו ניצל את עושרו הרב, כדי לחלוב כל הטבה אפשרית.
אבל היום לא היה לו הרצון או המוטיבציה, הוא עבר אותו הדבר בשבועות הראשונים אחרי שהוא צפה באנשים מעונים ונרצחים בבית שלו ובכל פעם ששיקוי חסר חלומות לא היה בהישג ידו.
אבל הפעם זה היה שונה. הפעם הארי צרח וקרא בשמו. ולא סתם בשמו, אלא הפרטי, דראקו.
דראקו הסתובב לעבר הארי ועיניו נפערו. אפילו ממרחק הוא יכול היה לראות את הזיעה על מצחו ואת הבעתו המיוסרת של הנבחר, הבעה שהוא יכל לתאר רק כהבעתו של אדם מעונה. והוא כבר ראה כמה כאלו בחייו הקצרים.
כשהארי לא הפסיק לגנוח ולצעוק דראקו קם במהירות לעבר מיטתו, הוא ניסה תחילה לסטור לו קלות, וכשזה לא עבד הוא הרים את קולו.
באותה פתאומיות שבה החל הארי לצעוק הוא אחז בחולצת הפיג'מה של דראקו ונשם במהירות, אישוניו כל כך גדולים כך שדראקו לא ראה כמעט שום ירוק למרות אור הירח העז שהציף את החדר.
"אתה"! שפתיו של הארי רעדו, קולו כמעט מאשים "אתה נשרפת, ל...לא הצלחתי לתפוס...אותך" דראקו כמעט נפל מהפתאומיות של המעשה אבל אחיזתו של הארי הייתה חזקה, והשאירה אותו יציב על מזרון המיטה.
הארי רעד כולו עכשיו, ופעם הראשונה בחייו לא היה לדראקו מאלפוי מה להגיב. המושיע של עולם הקסמים אוחז בו כפי שאדם טובע נאחז בפריט צף, וזה מגוחך. הוא רצה להתנער ממנו אבל לא יכל להביא את עצמו לעשות את זה.
כשהוא היה קטן, אחרי כל סיוט אמא שלו נהגה לחבק אותו עד שהוא נרדם שוב, אז הוא הרגיש כה מוגן.
בהיסוס מסוים הוא כרך את זרועותיו סביב הארי פוטר בחיבוק. פניו של הארי על חזהו וזרועותיו עדיין נתלות על חולצתו כלואות בחיבוק.
"תנשום עמוק, תקשיב לדפיקות הלב" אמר דראקו בלחישה "זה עוזר".
אחרי דקה או שתיים הארי הפסיק לרעוד. הנשימות שלו עמוקות ואטיות, הוא ישן. לדראקו לקחו כמה רגעים להפנים שהארי פוטר ישן עטוף בחיבוקו, סיטואציה שלעולם לא חשב שיכלא אליה.
ואז הוא נרדם. בדרך נס הוא התעורר לפני שפוטר קם.
זו הייתה הפעם הראשונה. ואחר כך, לקום ולנחם את הארי פוטר נהפך לשגרה שהוא לא יכל להביא את עצמו להפסיק.

"אתה מסתדר איתו עכשיו?" שאלה אוסטריה. קולה מתגלגל, נעים ומושלם כמו כל דבר אחר אצלה.
דראקו הסיט את עיניו מהארי פוטר והסתכל בחזרה אל בת הלוויה שלו, כמעט מאוכזב. עיניה הכחולות נראו כה משעממות וסתמיות לעומת הירוק של פוטר.
"כן" השיב דראקו "אנחנו לא החברים הכי טובים, אבל לפחות אנחנו לא מנסים להרוג את אחד השני".
"למה"? שאלה אוסטריה בחצי חיוך.
"למה אנחנו לא מנסים להרוג אחד את השני"? תהה דראקו בסרקסטיות.
"לא" היא צחקה בחינניות שלא תאמה נערה מתבגרת, העובדה הזו הפליאה אותו כל פעם מחדש "למה אתם לא חברים".
"השנה תסתיים עד שאני אסיים למנות את כל הסיבות" השיב דראקו.
"זו הזדמנות דראקו, רק תחשוב על זה" היא אמרה לבסוף. חיוכה היה צופן סוד ויודע כל שגרם לדראקו לתהות למה הוא בכלל מבלה עם ההעתק הסליתריני של גריינג'ר.

הפרק הקודם		הפרק הבא