מורדים

מצטער שמלא זמן לא עדכנתי, אני פשוט בתחרות פאנפיקים עם מישהו אז אני כותב יותר פקצרים ופאנפיקים חדשים.. אני מניח שתצטרכו להתמודד עם זה..

_~_~_~_~_~_~_~_

פיטר פייתון

צרחתי בעודי נאבק להשתחרר מהאחיזה ההדוקה של הכבלים, B התקרב אלי ובידו מלקחיים שבקציהם הסמל העגול בעל זוג החרות עשוי ברזל. הוא הכניס את הברזל לתוך הכבשן שעמד בפינת החדר.

אחרי כמה שניות הוא הוציא את המתכת המלובנת בעזרת המלקחיים הארוכים, הוא התקרב אלי בזהירות, מחייך לעצמו. "לא!" צרחתי כאילו שזה יעזור, "תעזוב אותי! לא!" הוא המשיך להתקדם לעברי.

כשהיה במרחק מטר ממני התחלתי להרגיש את החום הרבה שנובע מהמתכת האדומה, זיעה התחילה לכסות את מצחי ואימה טהורה התפשטה בעורקיי. הוא עקף אותי וכיוון את הברזל המלובן לעצם הכנף הימנית שלי, כשהיה כמה סנטימטרים מעורי הבנתי שאני לא יכול לעשות את זה, "תפסיק!" צרחתי, "אני אעשה מה שאתם רוצים! באמת! אני אעבור אליכם! אני אתן לכם מידע, רק על תתקרב עוד!" פחדתי שהוא לא יסכים, פחדתי שלא יאמין לי, למרות שבאמת התכוונתי לזה. הרגשתי חום עז קרוב לכתפי, "באמת." הוא אמר, "כן!" צעקתי, מפחד מעוד כאב שלא אוכל להתמודד איתו.

"בסדר," הוא הנמיך את המוט, נאנחתי בהקלה, ואז במהירות הוא הרים את המוט והצמיד את הברזל המלובן לכתפי.

_~_~_~_~_~_~_~_

אני יודע שזה פרק ממש ממש קצר, אני מקווה שפעם הבאה אעדכן מהר יותר..

הפרק הקודם