נאמנות או אהבה?

דראקו פילס את דרכו ברכבת האקספרס מלווה בקראב וגויל משני צדדיו ובונסה שנגררה מאחוריו וחיפש אחר תא פנוי בשבילם.

דלת התא הקרוב אליהם נפתחה וקול מוכר קרא לו.

"דראקו בוא לפה." זו הייתה פנסי פרקינסון שרצה לעברו ומשכה אותו אל תוך התא.

היא הושיבה אותו במושב האמצעי והתיישבה לידו במושב הצמוד לחלון בעוד ונסה תופסת את המקום מצידו השני וקראב וגויל בשורת המושבים שמולם.

היא התחילה לקשקש על חופשת חג המולד כשדלת התא נפתחה ולא אחרת מאשר הייזל עצמה עמדה בפתחו.

לרגע היא עמדה שם מאובנת ונעצה מבט חד בדראקו שכעס מהול בכאב בעבע בו. הוא לא ראה אותה מאז אותו הריב שלהם במסיבה ועדיין החזיק בכעסו עליה. הוא שם לב ששיערה היה מסופר רק מעט אחרי כתפיה ומייד נזף בעצמו שהוא לא אמור לשים לב לשום דבר שקורה איתה.

פנסי עצרה את שטף דבריה כשראתה במה מבטו ממוקד ופנתה אל הייזל במבט זועם.

"מה את עומדת פה?" עיניה רשפו.

בלי להתיק את מבטה ממנו היא אמרה בקול צונן ולשם שינוי גם מלא בביטחון "סליחה, רק חיפשתי תא פנוי." ובזה סגרה את דלת התא והלכה משם.

פניו החיוורות של דראקו עוד היו סמוקות מכעס. הוא לא ציפה לראות אותה כבר על הרכבת.

"החברה ההפלפאפית שלך." ונסה סיננה מבין שיניה ופנסי ששמעה אותה התעצבנה.

"חשבתי שאתה כבר לא חבר של הבוגדת המסריחה הזאת." היא רטנה, עיניה נוצצות בכעס ועלבון.

"ברור שלא." הוא ענה עצבני גם הוא.

ונסה גיחכה.

"דווקא היה נראה שהסתדרתם יפה במסיבה."

"איזה מסיבה?" פנסי תבעה לדעת.

"אוף ונסה, שתקי." דראקו סינן לעבר בת דודתו. "המשפחה שלה הזמינה אותנו למסיבה ואנחנו הלכנו." הוא פנה אל פנסי ברוגז. "רק היינו שם לא עשיתי איתה כלום." הוא שנא לדבר על זה. הוא חשד שונסה מעלה שוב את כל העניין של המסיבה בניסיון לשחרר ממנו פרטים מהרגעים שלו עם הייזל שלא הסכים לשתף אותה בהם והוא לא התכוון לדבר על זה איתה עכשיו.

"לי היה נראה שביליתם ביחד." ונסה המשיכה להתגרות. "היה את הרגע הזה ששניכם נעלמתם ואז אתה ירדת מהחדר שלה." היא משכה בכתפיה בתמימות כאילו היא רק מציינת עובדה.

פנסי נראתה כאילו היא עומדת לבכות.

דראקו כבר רתח מזעם. הוא כל כך שנא אותה באותו רגע.

"רק הבהרתי לה כמה שאני שונא אותה!" הוא קרא והפנה את מבטו אליה עם כל התיעוב שחש כלפיה "תפסיקי כבר ונסה."

"סליחה דראקו, אבל-"

דלת התא נפתחה שוב והפעם זה היה תלמיד סלית'רין שלמד איתם בשכבה, בלייז זאביני שנחת עליהם כמו מלאך משמיים.

 הוא רק נכנס אל התא וונסה השתתקה בבת אחת בלי לטרוח לגמור את המשפט.

"יופי שיש פה מקום פנוי." הוא אמר והתיישב במושב הפנוי ליד קראב.

זה היה תורו של דראקו. הוא נעץ בונסה מבט אכזרי ומשועשע בעוד לחייה עוטות גוון ורוד והיא החזירה לו מבט רצחני שאמר שלא תעז!

הוא שלח בה מבט זחוח ומתגרה של אל-תגרמי-לי מה שגרם לגוון הוורדרד שהחל להתפשט עוד יותר על לחייה להעמיק.

כנראה שפנסי עוד לא נרגעה כי במשך כל הנסיעה דיברה ברעתו של בית הפלפאף ולהנאתו של דראקו ונסה לא פתחה עליו את פיה אפילו פעם אחת. למעשה היא שתקה כל הדרך ורק הנהנה בהסכמה על כל דבר שזאביני אמר. זו הייתה נסיעה חופרת ורגועה בו זמנית. 

הפרק הקודם		הפרק הבא