![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
זהו המשך לדאדלי פוטר, הסיפור שלפיו דאדלי הוא הנבחר.<br>באישור של ארני מקמילן הגאון ואם אתם לא מאמינים לי תבדקו בפרק האחרון של דאדלי פוטר.
פרק מספר 6 - צפיות: 5570
![]() |
פרק: |
דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר ואבן החכמים - זאנר: מצחיק וקצת דבילי - שיפ: דאדלי והרמיוני - פורסם ב: 25.06.2017 - עודכן: 07.03.2018 |
המלץ! ![]() ![]() |
סוף סוף נגמר היום והם אפילו סיימו להכין שיעורי בית, בזכות הרמיוני שעכשיו דאדלי היה ממורמר עליה, לעומת רון שדווקא התקרב אליה. דאדלי היה שקוע בשיחה על קווידיץ' עם רון וויזלי (דאדלי לא ניסה אפילו לעוף על מטאטא אבל רון התלהב מהנושא.) ואז הוא התנגש בטעות בדראקו מאלפוי. "אופסי דופסי לופסי," אמר דאדלי. "זה כל מה שיש לך להגיד, גוש שמן ונפוח שבמקרה יש לו צלקת מגניבה?" העליב מאלפוי. דאדלי, בניגוד מוחלט לאישיות שלו, התעצבן. בכל חייו, כמעט אף אחד לא העליב אותו- אולי משום שהיה נחמד וטוב לב, אולי מפני שלמרות אופיו הרך, היתה לו חזות מאיימת ואף אחד לא רצה להתעסק איתו ואולי פשוט היה לו מזל. אבל מאז שדאדלי הגיע להוגוורטס, דראקו מאלפוי הזה קרא לו שמן כמעט בכל הזדמנות. דאדלי נהג להתעלם. אבל לא הפעם. "לפחות אני לא דחליל כחוש שבטוח שהדם שלו קדוש," לעג דאדלי למאלפוי בחזרה. "אתה אומר את זה כי אתה חצוי דם אכול קנאה," החזיר מאלפוי. "בוא נראה עד כמה טהור הדם שלך כשהוא זורם בנהרות על הרצפה!" ענה דאדלי באומץ לא אופייני. "אתה מזמין אותי לדו קרב?" שאל מאלפוי בזלזול. "אם אתה לא מפחד מכדי להתייצב," אמר פתאום רון, שרצה להצטרף לחגיגה, "בחצות הלילה, חדר הגביעים. אני אהיה המשנה של דאדלי, מי שלך?" "קראב," אמר מאלפוי בלי לחשוב, "אז סגרנו?" "כן," אמר דאדלי בנחישות והושיט יד ללחיצה. "הייתי לוחץ לך את היד, פוטר, אבל אין לי כוח לשטוף את ידי," אמר מאלפוי בשעמום. ואז הוא הלך לכיוון השני. "אסור לכם בשום פנים ואופן לעשות את זה!" הכריזה הרמיוני ברגע ששמעה על כך. "לא שאלנו אותך, מלכת היופי," אמר דאדלי בעצבנות. הוא היה מסוכסך עם הרמיוני אך לא היה יכול להפסיק להחמיא לה. "יורידו מלא נקודות מגריפינדור! ואתם תסתבכו בצרות! גם ככה המצב שלכם לא טוב בגלל מה שקרה בליל כל הקדושים!" הוסיפה הרמיוני להתנגד לדו-קרב המתוכנן. "הצלנו אותך," הזכיר לה רון. "אני יודעת שהצלת אותי," אמרה הרמיוני בנימה מרוככת, "אבל אני רוצה בטובתכם ולכן לא ארשה לזה לקרות." "טוב, אמא," אמר רון בגלגול עיניים. "אני הולך להילחם במאלפוי, ושום דבר שתגידי לא ישנה את זה," הכריז דאדלי. באותו הלילה, בשעה אחת עשרה וחצי, דאדלי ורון התגנבו בשקט-בשקט ממיטותיהם לעבר היציאה ממועדון גריפינדור. אבל הרמיוני חסמה את דרכם. "נשארת ערה כדי לעצור בעדנו, יפתי?" נדהם דאדלי ואז תיקן את עצמו: "אני מתכוון, מעצבנת. לא יפתי." "לא ארשה שזה יקרה!" הכריזה הרמיוני והסתירה בגופה את הפתח. דאדלי נשם עמוק, אימץ את שריריו, הרים את הרמיוני, הזיז אותה מהפתח, הניח אותה ועבר בעקבות רון. הרמיוני יצאה בעקבותיהם. "חזרו לחדר המועדון עכשיו," היא הזהירה אותם בלחישה. "אי אפשר," גיחך רון. הרמיוני הסתובבה וראתה שהאישה השמנה נעלמה, כנראה יצאה לה להסתובב בין הדיוקנאות. היא גלגלה עיניים. "טוב, עדיף שאני אהיה איתכם. ככה אני אוכל להגיד שניסיתי לעצור אתכם, וזו האמת. פתאום נוויל בא. "שכחתי את הסיסמא לחדר המועדון," הוא ילל. "הסיסמא היא חוטם חזיר, אבל האישה השמנה לא כאן," אמר רון. "אם כך, נצאה כולנו להילחם במאלפוי," אמר דאדלי והחבורה הלכה לכיוון חדר הגביעים. אלא שחדר הגביעים היה ריק. "אמרתי לכם שלא כדאי," אמרה הרמיוני, "בטח מאלפוי רק רצה לסבך אתכם בצרות. הוא לא יבוא לקרב." בטרם דאדלי הספיק להתעצבן, הוא שמע יללה. זו היתה גברת נוריס, החתולה של פילץ'. אף אחד מהם לא היה צריך שיגידו לו לברוח. "בואו נתחבא בחדר הזה," לחש דאדלי, מתנשף ועייף מן הריצה. הוא ניסה לפתוח את הדלת. "זה נעול!" הם שמעו את פילץ' מתקרב ואומר לעצמו: "הם בטח כאן, מתוקתי..." הרמיוני כוונה את שרביטה לעבר הדלת ולחשה: "אלוהומורה!" והם נכנסו לחדר. ואז הרמיוני קלטה מה היא עשתה. "זה המסדרון האסור בקומה השלישית!" תוך זמן קצר הם גילו למה הוא אסור, כשכלב ענק בעל שלושה ראשים נהם לעברם. "אהההההההההההההההה!" צרחו דאדלי, נוויל, הרמיוני ורון, ומיהרו לכיוון השני. בין פילץ' למוות, הם העדיפו את פילץ' איכשהו. "אני נעלב מעצם ההשוואה!" הכריז המוות, "פילץ' חתיך ובלונדיני כמוני??" פילץ' גיחך ברשעות והוביל אותם אל הפרופסור מקגונגל, מתאר בכמיהה אכזרית מה הוא היה עושה להם בזמנים הישנים. "ואז, אחרי שנמאס לי לשמוע אתכם צורחים, הייתי מוריד אתכם מהתקרה ומצליף בכם בשוט," סיים פילץ' לתאר את הפנטזיה שלו. "כמה חבל שאתה לא יכול לעשות את זה," אמרה מקגונגל בקור, מפתיעה את פילץ' ואת הילדים, "אתה יכול ללכת." "עכשיו אתם," היא פנתה לעבר הילדים, "אתם- ארבעה תלמידי גריפינדור מחוץ למיטה בלילה אחד! אף פעם לא שמעתי על דבר כזה אפילו!" בדיוק בזמן שדאדלי התכווץ באשמה בת קול הופיעה מן השמים. "מה עם ארבעת הקונדסאים?" היא אמרה. "אה, זה," אמרה מקגונגל במבוכה. בת קול נעלמה. מקגונגל מצמצה וחזרה למיקוד. "הכנתי נאום שלם אבל שכחתי- כלומר ויתרתי עליו- בגלל בת קול שהסיחה את דעתי- בכל אופן, מאה חמישים נקודות יורדות מגריפינדור ואתם תקבלו עונש!" כשארבעתם חזרו מתוסכלים, נוויל בדמעות ממש, למגדל גריפינדור, הרמיוני פנתה אל דאדלי ורון בכעס. "רואים מה קרה בגללכם? הסתבכנו! היינו יכולים להיהרג בגלל הכלב שעמד על הדלת מרצפה, או גרוע מזה, להיות מסולקים מבית הספר. אני הולכת לישון!" ובזאת היא הלכה למגורי הבנות. "יש לה סדר עדיפויות גרוע," אמר רון. "לא שמתי לב לכך שהכלב עמד על דלת ברצפה. שמתי לב רק לכך שיש לו שלושה ראשים," אמר דאדלי. *אני יודעת שאני לא מדייקת בפרטים, אבל היי, זה עולם מקביל! הייתי יכולה לכתוב אפילו שדאדלי גילה את פלאפי תוך כדי מרדף אחרי חד קרן ורוד.
|
|
||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
![]() |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |