פרסי ג׳קסון אחרת

והנה זה חוזר, פרק חדש!

להגנתי הייתי בטיול וכתבתי את הפרק והוא נמחק לפני שהספקתי לעלות.

אחרי ההפסקה אני הארי ורון הלכנו לכיוון המדשאות "אני מקווה שנראה משהוא מגניב מעופף" אמרתי להם "אולי נראה קרנף מעופף" הארי ציין בסרקזם "או שאולי נראה את טרול המחמד שלך" רון המשיך את הארי.

"דראקו הוא לא  טרול ולא כל סליתרין הוא טרול" "נכון רון כל סליתרין הוא טרול, יש גם טרוליות" הארי ורון התפוצצו מצחוק.

"למה אתם כלכך שונאים את הסליתרינים?" "כי הם שונאים את המשפחה שלי והם מרושעים!-"

"היי פוטר מצנפת המיון מוסרת ששכחת את ההורים שלך שם!" שני סליתרינים התקדמו לעברנו "באמת ראלף פוטר לא יכול לשכוח את ההורים שלא אצל מצנפת המיון" "תסביר לי מדוע נד" ראלף העמיד פניי מטומטם "כי הם כבר מתים" נד הסביר לו "אני עוד יצית את שניכם!" הארי צעק עליהם "נו לך על זה" ענה לו נד בשלווה והארי לא ענה כלום

"בוא נלך מכאן" גררתי את רון והארי האדומים משם "היי נד אתה יודע מפוטר שכח אצל מצנפת המיון הפעם" ראלף צעק לעברנו "מה?" נד צעק "את האומץ שלו!" שניהם התחילו לצחוק מאחורינו.

"זאת הסיבה שאני שונא סליתרינים" אמר לי בכעס והוא ורון התרחקו מימני בכעס.

נעמדנו בשתי מחנות, אחד מול השני, אדום מול ירוק, סליתרין מול גריפינדור.

הרגשתי קצת מנודה מהמחנה של גריפינדור, סקרתי את הילדים מסליתרין וחוץ מהגורילות של דראקו ודראקו, שני הטרולים שפגשתי בהפסקה היו שם גם ילדה מכוערת עם אף כמו של בולדוג, ילד גבוהה שחרחר הייתה גם מישהי שלשם שינוי לא נראתה כמו גורילה, היה לה עור שזוף ושיער חום אסוף בצמה והעניים שלה שהחליפו צבעים.

"היום נלמד על הזחלים הדותראקים, מישהו יכול להסביר לי מאיפה הזחלים?" הרמיוני הרימה את ידה ראשונה "כן העלמה גריינג׳ר" "הזחלים הדותראקים נמצאו במאה השש עשרה באפריקה למרות שספרי ההיסטוריה העתיקים עונים לתיאור של זחלים אלה בהיותם בשבטים המונגולים כאלף שנה מוקדם יותר" "כל הכבוד העלמה גריינג׳ר, חמש נקודות לגריפינדור"

"המשימה שלכם היום תיהיה בזוגות שאני בחרתי" המורה קרא וכמה תלונות נשמעו באוויר "העלמה גריינג׳ר עם מר פינגיין, מר קראב ומר גויל, מר מאלפוי יחד עם מר בלייז, מר פוטר ומר ויזלי, מר גרגויי ומר אליאנוס, מר דין והעלמה פרקינסון, העלמה פאטיל והעלמה בראון ולבסוף מר ג׳קסון והעלמה מקליין" הארי צחק עליי שצוותתי עם סליתרינית ורון לחש לי "אולי היא לא נראית כמו טרול אבל זה לא אומר שאין לה אישיות כזאת" והוא והארי הלכו לשולחן שלהם.

"אז איך קוראים לך?" ניסיתי לפתוח איתה נושא שיחה ותאמת ציפיתי לילדה סנובית "פייפר מקליין ואתה?" הכל שלה היה ידידותי "פרסי ג׳קסון" קדתי קידה קטנה "את יודעת השם מקליין נשמע לי מוכר" היא נראתה פתאום לחוצה "הגיוני זה שם מאוד נפוץ" "אני לא חושב שבאנגליה" והחלטתי לעזוב את הנושא בטיפת הטאקט שעוד נשארה לי.

"המשימה שלכם תיהיה לחתוך לזחל הדותראקי שלכם את הבלוטה הפליצמינגית שנמצאת מתחת לראש וליד הבלטה הפרו-מונוגמיטית, שימו לה שהבלוטה שאתם צריכים לחתוך צבוע בכחול ותיזהרו לא לגעת בבלוטה הפרו-מונוגמיטית שבצבע אדום כי לזחלים האלה יש שיניים ארסיות."

"ועכשיו מי יכול לענות לי מדוע אנו חותכים את הבלוטה הפליצמינגית?" הפעם פייפר הרימה את ידע ראשונה "כן העלמה מקליין?" "חותכים את הבלוטה הפליצמינגית בגלל שהבלוטה הזאת בגיל חמש מפרישה רעל שפוגע בזחל" "יפה מאוד חמש נקודות לסליתרין, בטבע אמם של הזחלים חותכת אותה אבל היום את תחתכו את קחו כפפות והתחילו לעבוד" הפרופסור נפנף בשרביט ובכל שולחן הייתה קופסה עם כפפות שחורות וסכין כסופה בצורת ירח ועוד כופסה עם זחל בגודל של חתול שמן.

הזחל היה ירוק ורירי "אתה תחזיק אותו ואני יחתוך אוקיי?" הקול של פייפר היה כל כך כריזמטי שעניתי כמו חייל "כן גבירתי"

בזמן שהחזקתי את הזחל הפנתי את ראשי וראיתי את דראקו וזאביני צוחקים בשולחן שלהם ואת הארי ורון מתעסקים בזחל בזמן שמידי פעם הם מגניבים מבטים לנד וראלף.

המורה שהיה עסוק בלהסביר ללבנדר שהכפפות לא יפגעו לה בעור הידיים לא הסתכל לשאר הכיתה והארי נגע בזחל והזחל הפך לאדום עם קוצים ובפה שלו הופיעו שורות של ניבים, רון זרק את הזחל על הפרצוף של ראלף ראלף ונד צרחו בהפתעה ונד נפל אחורה וראשו נחבט ברצפה. ראלף המשיך לצרוח והפנים שלו התמלאו דם תחת הזחל בזמן שהארי ורון צחקו בצד.

הבנתי שהזחל אוכל את הפנים של ראלף אז זינקתי על ראלף והתחלתי לנסות למשוך את הזחל מפניו.

המורה שהסתובב ראה את נד ללא הכרה על הרצפה ואת ראלף שוכב בזמן שאני מעליו מחזיק זחל עצבני שאוכל חצי מהפנים של תלמיד חשב כנראה שאני מנסה להזיק לתלמיד.  הוא נופף בשרביטו ואני והזחל עפנו אחורה בזמן שהארי ורון צחקו וראלף המשיך לצרוח "מר ג׳קסון אני אדאג שהמנהל ישמע על מה שעשית" הוא הרעים ופתאום ראלף ונד ריחפו באוויר מאחורי המורה ואני גם הלכתי אחריו בניגוד לרצוני כשמחסום בלתי נראה חוסם את פי

הפרק הקודם		הפרק הבא