עוטי השיריון בהוגוורטס- הנבואה

למחרת התעורר ליאו מוקדם מהרגיל.
כשירד לחדר המועדון הוא נראה שומם.
הוא יצא דרך הדלת והחל ללכת אל האולם הגדול.
מספר ילדים פה ושם ישבו ופיטפטו לגבי מה שקרה אתמול.
שהבחינו בו, הם התחילו להמטיר אליו המון שאלות, אבל הוא לא ענה.
ליאו התיישב בשולחן גריפינדור וזלל ביצה מקושקשת וטוסט.
הוא הבחין שגם מיכלאנג'לו יושב בשולחן הפלפאף ומדבר עם פיטר בהתלהבות.
הפרופסור מקגונגל הבחינה בליאו וסימנה לו לבוא.
"תקשיב. אני רוצה שארבעתכם תהיו ביחד ולא בקבוצות נפרדות. לא אכפת לכם, נכון?
אתם עדיין תהיו בבתים שונים, אבל בשיעורים תהיו ביחד", הציעה הפרופסור מקגונגל.
ליאו הינהן.
"זה בסדר", הוא אמר.
"תודיע לחברים שלך".
"הם לא חברים שלי. הם אחים שלי".
"שיהיה..."
"ודרך אגב", הוסיפה מקגונגל, "השיעורים מתחילים בשמונה", אמרה, והושיטה לו מערכת שעות.
ליאו חזר לשולחן של גריפינדור והשפיל את מבטו אל הטוסט.
"אולי אני אוכל אחר כך", אמר, והפנה את תשומת ליבו אל מערכת השעות.
"אוקיי, שיעור שיקויים, שיעור טיפול בחיות הפלא...", מילמל תוך כדי שקרא,
"ו...שיעור רכיבה על מטאטאים?!"

דונטלו נכנס לשיעור שיקויים באיחור ( הוא נשאר בספרייה עד מאוחר).
"שלום לך צב, אני אאלץ להוריד עשר נקודות לרבינקלו, לא משהו אישי...", אמר הפרופסור, "כמה לא מנומס מצדי, לא הצגתי את עצמי בפניך. אני פרופסור ווילסקי".
ניכר על הפרופסור כי הוא עדיין מופתע ממראם של הצבים.
הפרופסור ווילסקי הורה לו לשבת בכיסא פנוי ליד מייקי, שהיה בכלל עסוק בלהביט אל תוך קדרה.
"ברוכים הבאים להוגוורטס", אמר פרופסור ווילסקי אל הכיתה, אם כי נראה שהוא פנה בעיקר לצבים, "אני אלמד אתכם במשך השנה את שיעורי שיקויים. היום אראה לכם איך מכינים שיקוי פשוט ביותר. אני אעשה את הדברים מול הכיתה, ותעשו כמוני".
תלמיד שנה מבית גריפינדור שדוני לא הכיר הרים את ידו.
"כן, אדון, אממ..", אמר פרופסור ווילסקי בהיסוס.
"אני ג'יימס. ג'יימס פוטר", הוא אמר.
הפרופסור הביט בו בפליאה. "הבן של- - -"
"כן, כן. הבן של הארי פוטר. רציתי לשאול איזה שיקוי אתה מתכוון ללמד אותנו", שאל ג'יימס.
"תכף תראה. זה שיקוי עירנות", הסביר פרופסור ווילסקי, "אוקיי, כולם עיניים אלי".
לא נראה שמייקי התלהב כל כך להקשיב לו, אבל הוא בכל זאת הפנה אליו את תשומת לבו.
במשך השיעור עקבו התלמידים אחר הוראותיו של המורה, אם כי רוב התלמידים נכשלו.
הגוון של השיקוי של מייקי התקרב לצבע של המסכה שלו.
"הצבע אמור להיות ירוק. לא צהוב", הסביר לו הפרופסור.
לדוני, שמשך השיעור עשה את דבריו של המורה, יצא הגוון הכי מדויק יותר מכולם.
פניו של הפרופסור היו גאות כשהביט בשיקוי של דונטלו.
בסוף השיעור הם ניסו את השיקוי של דונטלו של חיית המחמד של פיטר- אוגר: הוא היה שקוע בשינה עמוקה, וכאשר הזרימו לפיו טיפה אחת מהשיקוי, הוא התרוצץ ברחבי החדר כמו משוגע.

בשיעור טיפול בחיות הפלא לקח אותם האגריד אל מקום סימפטי ביער, והראה להם בוטרקאלים- יצורים ירוקים דקיקים וחמודים. האגריד שאל את הצבים הרבה שאלות כאשר ראה שהתלמידים עסוקים.
"אז, איפה אתם גרים בדיוק? ביער? בג'ונגל? במערות?", שאל האגריד.
"למעשה, אנחנו גרים בביוב", תיקן אותו לאונרדו.
"ביוב? לא ידעתי שזה סביבת חיים של צבים ענקיים...", אמר האגריד בפליאה.
"זה המאורה שלנו. פשוט איזה פריק עם קסדה רוצה לרצוח אותנו ואת הסנסיי שלנו", אמר מייקי.
"סנסיי? זה מסביר למה יש לכם מסכות של נינג'ות. אבל למה אתם נראים כמו צבים ענקיים".
מייקי פתח את פיו כדי לדבר אך דוני אמר במקום, "סיפור ארוך..."
"מי זה הסנסיי הזה שלכם? עוד צב?", שאל האגריד.
"לא. הוא עכברוש", אמר ראף.

"אז בשיעור הבא נלמד להיות מכשפות שרוכבות על מטאטא...", אמר ראף לקראת סוף השיעור.
"אני מניח ש... כן...", אישר ליאו.
כאשר הלכו לעבר המדשאות, הם ניחשו מה יהיה בשיעור.
כשהגיעו למדשאות הם ראו שתי שורות של מטאטאים, ואישה עומדת באמצע.
"עד עכשיו צדקנו", מילמל ראף.
ליאו גיחך.
"שלום לכולם. אני מדאם הוץ'. כל אחד לעמוד ליד מטאטא", אמרה האישה.
"בספירה שלי, כל אחד מהתלמידים מושיט את היד אל המטאטא ואומר- עלה!", הורתה מדאם הוץ'.
ליאו הושיט את ידו בכוננות.
"שלוש... שתיים... אחת!"
"עלה!", צעקו כל התלמידים.
חלק מהתלמידים נחלו הצלחה, והמטאטא עף לידם ברגע שאמרו "עלה".
לחלקם נדרש פעמיים שלוש, לאחרים המטאטא רק קצת זז, ולכמה בודדים המטאטא לא זע ולא נע.
ליאו וראף נחלו הצלחה על הפעם הראשונה. למייקי נדרשו כמה ניסיונות, וכשהמטאט עלה הוא עף לו לפרצוף. פיטר צחק, אבל לאחר כמה פעמים זה קרה גם לו.
לדוני המטאטא לא נענה בכלל. הוא צעק נואשות כמה פעמים, אך בסוף התייאש.
"אוקיי. כולם להקשיב. פרופסור מקגונגל קראה לי לדון בנוגע לעונת הקווידיץ' הקרובה. שאף אחד לא יעלה על המטאטאים. מי שאני אגלה שהוא עלה אני אדאג באופן אישי שהוא יקבל ריתוק רציני", אמרה מדאם הוץ'.
כאשר סיימה היא הלכה לכיוון הטירה.
כמה ילדים ניסו להתאמן בלהעלות את המטאטאים.
"עלה! עלה! עלה! עלה!", אמר דוני בכעס.
לפתע המטאטא שלו עלה.
דונטלו אחז בו ועטה חיוך ניצחון.
ואז קרה משהו מוזר.
המטאטא המשיך לעלות. סוחב את דוני איתו.
"אההה!!", הוא צעק. כעת דוני היה רחוק מדי מהרצפה מכדי שיוכל לקפוץ מבלי להינזק.
"דוני!", צעק ליאו.

ואז הוא החליט לעשות משהו נועז. טיפשי, אבל נועז.

הוא עלה על המטאטא...

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא