אני ממש מצטער שלא המשכתי מלא זמן. פשוט הייתי בעומס של פאנפיקים ושכחתי מהפאנפיק. אבל עכשיו אני ממשיך. זה הפרק האחרון!\
נקודת מבט: בסי
בסי שמעה את התזוזה של המפלצת. היא התרכזה בכל כוחה.
המפלצת עומדת לתקוף אותה מהצד.
בסי הייתה מוכנה לזה, והיא התייצבה עם סכין שלופה.
ללא אזהרה מוקדמת, בסי הוטחה על הרצפה, והסכין נשמט מידה.
עכשיו נותרה לה רק תקווה אחת- המורה שלה לימר לימדה אותה כשפים מיוחדים שניתן לבצע על ידי מילים קסומות. זה היה קסם לא מוכר לעולם הקוסמים, ומעטים האנשים שידעו להשתמש בזה. בסי לא הייתה כל כך טובה, אבל היא די הצליחה בזה. רדוציו. לא, זה היה משהו אחר. רדוקטו!, חשבה בסי. היא שמעה קול של פיצוץ רם, אך לא ידעה אם היא פגעה במטרה. אימפדימנטה!, היא שמעה קול של קיר מתפוצץ, והבינה שהיא פיספסה את המטרה, כי כנראה הקללה החטיאה את המפלצת ופגעה בקיר. המפלצת עומדת לתקוף אותה מלפנים. היא כבר הרגישה את המפלצת שמתקרבת לכיוונה במהירות, וזינקה הצידה ברגע האחרון. לרוע מזלה, היא נחתה בצורה לא טובה, והרגישה כאב עז ברגל. בסי גיששה את הרצפה, ואז הרגישה במשהו חד. הסכין שלה. היא גיששה עוד עד שמצאה את הניצב, ואחזה בסכין. היא נעמדה בצליעה, והייתה מוכנה לתקיפה הבאה. המפלצת הפעם תתקוף את פלג הגוף התחתון של בסי. בסי חיכתה שהמפלצת תעשה את זה. ברגע שהיא הרגישה שהמפלצת מתקרב אליה במהירות, היא זינקה באוויר ואז את הסכין נעצה בכל הכוח בגופה של המפלצת. צווחה הידהדה ברחבי הסמטה, וגופתה של המפלצת צנחה על הרצפה. בסי הורידה את כיסוי העיניים, אסירת תודה. היא מצאה את עצמה רוכנת על גב של מפלצת דמוית נחש ענקי. "בסי, את גיבורה!" משפחתה בדיוק נכנסו לסמטה, וכשבסי ירדה מהמפלצת, היא קיבלה חיבוקים מכל בני המשפחה- בעצם לא כולם. בקצה הסמטה שכב אחיה התאום ריק, שהיה מאובן. בסי התקרבה אליו בזהירות, נגעה בגופו הנוקשה, ועצמה את עיניו. ניצוצות כחולים החלו לצאת מכף ידה, ולאפוף את גופו של ריק, עד שלא ראו את גופו בכלל מרוב ניצוצות.
נקודת מבט: ריק
ריק פקח את עיניו באיטיות. הוא שכב על רצפה של סמטה חשוכה, ורכנה אליו אחותו התאומה, בסי. ברגע שהיא הבחינה שהוא התעורר, היא התנפלה עליו בחיבוק. ריק היה מבולבל. הוא הביט בשאר בני משפחתו, שבאו אליו גם הם וחיבקו אותו. "אתה חי!", קראה בסי בהתרגשות. לפתע הכל חזר לריק. הוא זכר שהוא הביט במראה, ואז הוא התעלף מסיבה מוזרה. הוא נזכר באזהרה של קאל. אוי, האזהרה. "בסי, יש משהו יותר דחוף", אמר ריק, "איזה מישהו בשם קאל הזהיר שהוא עומד לשלוח איזה יצור שיתקוף אתכם!" בסי צחקה. "אתה מתכוון אליו?", היא החוותה לעבר יצור שהזכיר נחש, רק גדול פי עשרה. "השמדתם אותו?", התפלא ריק. "בסי השמידה, ליתר דיוק", אמרה האם. "רגע אחד", אמר האב, "אמרת שמישהו שלח את היצור?" ריק הינהן. "הוא אמר שקוראים לו קאל". ואז כמענה לשם, נשמעו צעדים מהכיוון שממנו המפלצת הגיעה. בסמטה הופיע אדם גבוה וחסון. ריק הבחין לפי עיניו שהוא עיוור. "טיפשים!", אמר קאל, "הרגתם את חיית המחמד שלי!" "חיית מחמד?", התפלא ריק, "זאת חיה רצחנית!" קאל הזדעף, "ריקי? חשבתי שהתאבנת!" לפתע נכנסו לסמטה הרבה אנשים לבושים בבגדים שחורים. "לצערך הרב, קאל, זימנתי את משרד הקסמים כבר", אמר אדון ליסק. קאל נרתע. "תשלחו אותו לכלא הכפור", אמר האב, "הוא הורה למפלצת לתקוף אותנו!" לפני שקאל הספיק להגיב הוא כבר היה מוקף בהילאים. "אני אנקום בכם!", אמר קאל. ההילאים כבלו אותו באזיקים. "מה השם?", שאל אחד ההילאים את האם. "אנחנו משפחת ליסק. אני מגי, בעלי הוא אלברט, ויש לנו ארבעה בנים ובת. יש את דייל, את שון, את ג'יימס, וריק, שהוא האח התאום של בסי. בסי הרגה את המפלצת בעצמה", סיפרה האם. ההילאי הרים גבה בהתרשמות. "בת כמה בסי?", הוא שאל. "ארבע עשרה". ההילאי הסתובב ועזר לשאר ההילאים. "איך נקרא ליצור?", שאל דייל, אחיהם הקטן. "יש לי רעיון!", אמר ג'יימס, שהיה גדול מבסי וריק בשלוש שנים, "המאבן". "נראה לך?", זילזל שון בן העשרים, "תתבגר כבר, אתה כמעט מתחתן". "אני יודעת", אמרה האם, "נקרא לו על שם מי שהביס אותו. אנחנו נקרא למפלצת הזאת בסי". "כן", אמר האב, "בסיליסק".
הסוף!
תגובות? אני לא אוהב שמישהו קורא את הפאנפיק אבל לא מגיב עליו.
|