ארתור גונט

הרמיוני הלכה ביחד עם רון,הארי וג'יני לשימוע. זה היה היום הראשון ללימודים בהוגוורטס. הם כבר נפרדו מילדיהם ברציף תשע ושלושה רבעים, אבל ילדיהם דאגו.

לילי הייתה מפוחדת מאוד והארי נאלץ כמה פעמים להרגיע אותה ולהגיד לה שדוד צ'ארלי בסדר ולא קרה לו כלום, וכל מה שהיה כתוב עליו ב"נביא" זה שקר. רוז והוגו רצו לבוא יחד עם אמם לשימוע,אבל  הרמיוני התנגדה בכל תוקף לכך.

בגלל השימוע של הרמיוני לא באו כולם לעבודתם-הארי לא בא לעבודתו כראש המחלקה לאכיפת חוקי הקסם,רון סגר לכמה ימים את חנותו,וג'יני לא כתבה במדור הספורט. החבורה נכנסה לאולם השימוע.

הרמיוני התיישבה על הכסא. "הרמיוני ג'ין גריינג'ר" פתח השופט "הוזמנת לשימוע זה עקב רצח של מוגלגים בלונדון-" "לא עשיתי זאת!" אמרה הרמיוני, ועיניה התחילו לדמוע."למה שהייתי עושה דבר כזה? אני בת למוגלגים בעצמי-"

"זה עדיין לא מתוקף סמכותך לדבר,כבוד השרה!" אמר השופט "כאן לי יש סמכות עלייך! תזכרי זאת ואל תדברי עד שיגיע תורך!". הרמיוני נראתה נכלמת ומבוישת. רון האדים מזעם."כמו שהתחלתי להגיד,את רצחת בחצות מוגלגים בלונדון,

ומכאן ימשיך התובע". איש בעל שיער שחור וחזות מאיימת, דיבר כעת,ודיבר על נסיבות האירוע,ועל כך שהוא מאשים בכך את הרמיוני "..ואפילו יש עדים לכך" אמר. עיניהם של המושבעים התרחבו,והרמיוני התכווצה בכסאה.רון פנה להוציא את שרביטו,אך ג'יני עצרה בו. הוא קרא במבטה שלא כדאי לו לגרם למהומה. הוא שתק, אך רקע ברגליו בעצבנות. העד המוגלגי ניגש לקדמת האולם,אך כשראה את הרמיוני,פלט צווחת פחד וניסה להתחבא.

השופט הרגיע אותו בשרביטו. וכפה עליו לספר מה קרה."סיימתי איזו מסיבה,וחזרתי הביתה עם חברי,הכול היה טוב עד שהיא באה. היא הצביעה על חברי במקל שלה ואמרה משהו שנשמע כמו ארבדה קדברה,ואז.." גופו הצמרר.

"הם נפלו לקרקע,מתים! ואז באו עוד אנשים והיא הרגה גם אותם,שכחה ממני,וניצלתי את ההזדמנות וברחתי". הוא סיים את סיפורו.האולם נתקף בזעזוע ובחלחלה. כמה מהמושבעים קראו קריאות גנאי לעבר הרמיוני."זה שקר!"

צעק רון."שקט כולם!" צעק השופט,שלף את שרביטו והטיל הס בקל."מה יש לך לומר?" אמר להרמיוני. הרמיוני טענה את טיעוניה,אמרה שהיא בעצמה בת מוגלגים,והזכירה להם שהיא עזרה לחסל את וולדמורט,שהרג מוגלגים כמוה.

גם רון,הארי וג'יני דיברו,דיברו על כל המעשים הטובים שעשתה הרמיוני,ואיך עזרה לכולם.נראה שכל המושבעים השתכנעו. נראה שהאמינו לה. אך מיד התחלפה הבעתם בהבעת זעם,כאילו הופנו להיות נגד הרמיוני בשימוע.

"מי שטוען שעליה להיענש" אמר השופט. כל האנשים הרימו את ידם.(חוץ מהארי,רון וג'יני)."אני גוזר עלייך" אמר השופט "מאסר עולם באזקבאן".מחיאות כפיים נשמעו. רון צעק וצרח. הארי וג'יני צעקו והתנגדו בכל תוקף לכך.

אך שני אנשים תפסו בהרמיוני וגררו אותה,בוכה.

הפרק הקודם		הפרק הבא