על כנפי מלאכים

ג׳וש חזר להכרה, אבל העיניים שלו עדיין היו אדומות ונפוחות.
"מי זאת?" הוא הצביע לכיוון נט.
- "זאת נטשה והיא... במצב שלך"
הוא הסתכל עליי ברצינות. "כמה זמן הייתי חסר הכרה?" -"כמעט יום אני חושבת"
"הו."אמר והוסיף: "את יכולה ללכת לישון,אני אשמור" הסתכלתי עליו בבהלה מחשש שיעבור עוד התמוטטות עצבים.
"טוב"
אמרתי באיטיות ונשכבתי לישון עם הגב אליו בזמן שהשמים מלאים יללות זאב.

"בי,תתעוררי" נט ניערה אותי מאחור.
-"למה?"
"אנחנו מותקפים" אמר ג'וש מייד קמתי וניחשתי שאני נראית כמו שניצל עלים,אבל באותו רגע זה לא היה משנה.
ראיתי את ג׳וש מנופף בענף בוער כדי להרחיק כתריסר זאבים שהיו גדולים כמו סוסים.
"זאבים תמיד גדולים כל כך?" נט שאלה
"לא חושב" ג׳וש צעק אליה כתשובה.
מיד לקחתי ענף בוער מהמדורה ונט לקחה אבן גדולה שלא חשבתי שתצליח להרים.
אחד הזאבים קפץ על נט כי חשב שהיא החוליה החלשה אבל נט הייתה זריזה כמו פנתרה והטיחה לו את האבן בראש.
הוא התפורר ובמקומו נשאר קצת אבק ועור זאב.
באותו זמן, זאב אחר ניסה את מזלו על ג׳וש וג׳וש תקע לו את המקל הבוער בעין.
אבל הזאב שלו לא עצר והמשיך לנסות לטרוף את ג׳וש תוך כדי שהוא מרחיק אותו עם הידיים.
לי לעומת זאת היית בעייה רצינית, שלושה זאבים פנו אליי נוהמים עם שיניים חדות כתער.
"אז אתם כמו הקיקלופ ההוא" ציינתי בגיחוך והתחלתי להילחם.
על זאב אחד קפצתי וריתקתי לריצפה תוך כדי שהענף הבוער שלי תקוע לו בגרון, בצד העין שלי לשנייה קלטתי את נט מכסחת במכות את הזאב חסר העין של ג׳וש במכות אבל ג׳וש לא היה ליד נט יותר.
פתאום שמעתי קריאת קרב מאחורי שנועדה להסית את תשומת ליבם של זוג הזאבים שהיו עליי ובמקום זאת משכו רק את אלו שלא היו עסוקים בללכת איתנו מכות.
הרגתי את הזאב והוא התפורר מתחתי ורצתי לעזור לג׳וש, קפצתי על אחד מהם ושברתי לו את הרגל והתחלתי לתת לו מכות, ג׳וש ניצל את גורם ההפתעה ובעט בזאב אחר והתחיל להכות אותו עם אבן ואפילו נט הקטנה,שכבר כיסחה שני זאבים התחילה להילחם בעוד אחד.
הקרב התנהל מעולה ונשארו רק עוד ארבעה, וכבר היינו בטוחים שאנחנו בטוחים, אבל אז הגיע המנהיג שלהם.
זכר האלפא.
הוא היה נראה כמו זאב שלמד ללכת על שתיים ועל צוארו הייתה שרשרת של עצמות, שהייתי כמעט בטוחה שחלקן עצמות אדם, וארבעת הזאבים שנותרו הצטרפו לזאב הגדול.
"זה הכל? " שאל ג'וש כהלצה.
לפתע, עוד כמה זאבים הגיחו מבין העצים.
עכשיו הלהקה שלו מנתה כעשרים זאבים.
-"היית חייב לדבר, נכון ג'וש?"
"נו,נו,נו,חשבתי שלפני חצי שנה פספסנו ארוחת חצויים. תראו את זה יש לנו כאן חצוייה יותר חזקה מבן יופיטר הארור"

 חצוייה?
יופיטר?
מה זה אומר בכלל?
אולי ג'וש ידע.
הוא הרי ידע על הקיקלופ.
הזאב הגדול השאיר את התקיפה למשרתיו, שרצו לתקוף אותנו בבת אחת.

עוד פרק עם אתם קוראים את הפאנפיק אז תגיבו עם לא אז עדיין תגיבו

הפרק הקודם		הפרק הבא