לילי פוטר וארבעת הבתים

אם לילי לא הייתה מתעלפת אחרי ההיכרות המוזרה, ייתכן שהיא הייתה צורחת בקול שעד שהיה נגמר לה האוויר- מזל שהיא התעלפה.
כשהיא התעוררה, לא נראה זכר לשלישייה המוזרה.

"זה כנראה היה חלום", הניחה לילי.
היא קמה מהמיטה והסיטה את כילות.

"את בטוחה שזה חלום?"

לילי קפצה מרוב בהלה.
"זה שוב אתן?", היא שאלה.
"כמובן...", לפתע הפוסטר שילדה מגריפינדור לידה תלתה על הקיר זז.
הפוסטר חשף חור גדול בקיר, שבתוכו ישבו השלישייה בנינוחות.
"מה אתן רוצות?", שאלה לילי.
אחת הבנות מהשלישייה קפצה לרצפה בחינניות, ואחריה השתיים האחרות.
"אולי תפסיקו להלחיץ אותי", הציעה לילי.
"את רוצה להבדיל בינינו, נכון?", אמרה הראשונה שקפצה.
"איך את- - אה, נכון. קריאת מחשבות", אמרה לילי, "אולי תעשו איזה סימן שאני אבדיל בינכם?"
הילדה שקפצה ראשונה התקרבה ללילי, ואז נגעה קלות באפה.
לילי התחילה להרגיש סחרחורת, ואז היא עצמה את עיניה.
כשהיא פקחה את עיניה,  ליסה הביטה בה בחיוך.
רגע אחד, חשבה לילי, איך אני יודעת שזאת ליסה?
היא הביטה במליסה, ואז באליסה.
"מגניב! הקסם הזה- "
"כן, גרם לך להבדיל בינינו", השלימה ליסה.
"אז... מה אתן רוצות?", שאלה לילי.
"אנחנו ידידות שלך אחרי הכל...", אמרה מליסה.
לילי בהתה בה.
"שנייה, הבנתי. אתן שלישייה קריפית של מעריצות פוטר, נכון?" שאלה לילי.
"אולי את זאת שמעריצה אותנו", אמרה אליסה והטתה את ראשה בצורה מלחיצה.
לילי בלעה את רוקה.
"אני הולכת... אם לא אכפת לכן", צייצה לילי, ואז הסתובבה באיטיות וברחה משם בריצה בלי להסתכל לאחור.

היא נכנסה לאולם הגדול.
האולם היה די ריק, מכיוון שזו הייתה שעת בוקר מוקדמת, אם כי היא הבחינה בפליקס, שישב בשולחן רבינקלו ופיטפט עם המדריך.
לילי רצה לשולחן שבו פליקס ישב.
היא חייבת לספר לו.
"פליקס!", קראה לילי.
פליקס הסתובב.
"קראת לי?", שאל.
"אני חייבת לספר לך משהו. בוא איתי"
המדריך קרץ לפליקס, ופליקס קם והלך עם לילי.
בעודם יוצאים מהאולם הגדול, לילי סיפרה לו על הדברים שקרו לה, ממתי שהשלישייה הופיעה, עד הרגע שבו היא ברחה משם.
"נו, מה אתה חושב", שאלה אותו לילי בסוף.
"זה קריפי", אמר פליקס, "לא כדאי לך לבטוח בהן. הן נשמעות די חשודות".
"אני לא בטחתי בהן אפילו לרגע! למה לי לבטוח בשלישייה מוזרה שקוראת מחשבות!"
לפתע ג'ונתן הופיע בפתח המסדרון.
"היי חבר'ה. כבר קובעים פגישה של החבורה?", הוא אמר.
"איזו חבורה?", שאל פליקס.
"נו, זה ברור! חבורת ארבעת הבתים!", קרא ג'ונתן, "אני הפלפאף, לילי גריפינדור, אתה רבינקלו, ולידיה סלית'רין".
לילי גירדה את סנטרה בהירהור.
"נשמע מגניב", היא אמרה לבסוף, "אני בעד!"
"אני מניח", אמר פליקס בחוסר ביטחון.
"יופי, עכשיו נשאל את הסלית'רינית שלנו אם היא בעד הרעיון הזה!", אמר ג'ונתן בהתלהבות.
לילי קימטה את מצחה.
"נראה לי שאצל לידיה זה נושא רגיש, שהיא בסלית'רין. אני לא חושבת שהיא תאהב את הרעיון", אמרה לילי בביטול.
"כדאי שנלך לאכול. לא כדאי להתחיל שיעור על בטן ריקה", אמר פליקס.
והשלושה צעדו בחזרה לאולם הגדול.

***

ליסה, אליסה ומליסה ישבו בחדר העגול והקטן.
האש בערה מהצד, כך שחצי מהפנים שלהן היו מוצללות, והחצי השני מואר- זה שיווה להן מראה מפחיד יותר מהרגיל.

"אתן יודעות מה אנחנו צריכות לעשות, נכון?", שאלה ליסה.
"כמובן", אמרה אליסה.
"למה שנשכח?", אמרה מליסה.
"אנחנו נסיים את מה שוולדמורט לא גמר. אנחנו נשמיד את הארי פוטר- אבל קודם את המשפחה שלו", אמרה ליסה, "והפוטרית הקטנה תהיה המטרה הראשונה שלנו".

המשך יבוא...

תגובות, בבקשה.

הפרק הקודם		הפרק הבא