הפכים דומים

אז בגלל שלקח לי הרבה זמן להעלות את הפרק הקודם, ובגלל שמלא משתמשים מדהימים הגיבו לי דברים שממש חיממו לי את הלב, החלטתי להעלות עוד פרק מוקדם מהרגיל!!!!!

סופרייס!!!!!

חח... מתה על כולכם ♥

ואני יודעת שבמקור ג'יני היא לא אחת מהשותפות של הרמיוני אבל סתם התחשק לי להכניס אותה :)

"הרמיוני, אני מקווה מאוד שיש לך הסבר הגיוני למה שקרה עכשיו." ג'יני הביטה בה בחומרה.

"מה אתן עושות כאן? אתן לא אמורות להיות במסיבה של צ'ו?" שאלה הרמיוני במטרה להסיח את דעתן.

"אל תשני נושא." ענתה ג'יני. "מה קרה כאן?"

הרמיוני נאנחה, הגיע החלק הקשה.

"הוא הכריח אותך? הוא איים עלייך שאם לא תסכימי לתת לו את מה שהוא רוצה הוא יקלל אותך או משהו?" לבנדר שאלה בדאגה. 

"לא, לא! זה בכלל לא מה שקרה!" הרמיוני ענתה במהירות.

"אז מה בדיוק הלך פה?!"

"זה סיפור ארוך..."

"יש לנו זמן."

היא התישבה על מיטתה וקברה את ראשה בידיה. 

"מאלפוי הלשין עלי למקונגל, אז קיללתי אותו. כשהייתי בספריה הוא בא אלי ודרש שאסיר את הכישוף, אבל לא הסכמתי בתנאי שיתנצל. הוא לא הסכים והלך. כשהתארגנתי למסיבה הוא נכנס לכאן, אין לי מושג איך, והתנצל. הסרתי את הקללה ואז... הוא פשוט נישק אותי."

"ואת זרמת איתו?!" 

"אל תשפטי אותי, לבנדר." מלמלה הרמיוני. "זה פשוט הרגיש נכון... אני לא יודעת, אבל בבקשה אל תשפטו אותי."

"הרמיוני..." אמרה ג'יני והתיישבה לידה. "אנחנו אוהבות אותך, ואם את חושבת שיהיה לך טוב עם מאלפוי, אנחנו נפרגן לך, אבל בבקשה תהיי זהירה, אוקיי? אנחנו בכל זאת מדברות כאן על מאלפוי, נסיך הקרח שמפורסם בזכות כמות הלבבות ששבר. אנחנו לא רוצות שתיפגעי."

הרמיוני חייכה. 

"ג'יני, את קצת מגזימה. זאת הייתה רק נשיקה אחת, זה לא שזה עומד להתפתח למשהו מעבר."

כמה שהיא טעתה.

* * *

"אממ... גריינג'ר? אני יכול לדבר איתך שנייה?"

הרמיוני הסתובבה כאשר שמעה קול קורא לה בארוחת הבוקר. מאחוריה עמד לא אחר מאשר דראקו מאלפוי.

"כן, בטח..." היא אמרה בקול חשדני. 

הגריפינדורית קמה ממקומה וענתה לעיניהם השואלות של רון והארי במבט של 'אח"כ'.

מאלפוי הוביל אותה במסדרונות הוגוורטס עד שהגיעו לחדר הנחיצות. 

"אז... מה אתה צריך?" שאלה הרמיוני לאחר שנכנסו אל החדר.

"אני חושב שכדאי שנדבר על מה שקרה אתמול בלילה." הסלית'ריני מלמל.

"הו." היא אמרה והתיישבה על אחד הפופים שהיה על הרצפה. 

מאלפוי התיישב לידה. 

"תקשיב, זה לא אישי, אבל אני לא חושבת שזה יעבוד." הרמיוני החליטה להטיל את הפצצה במכה אחת, ללא רחמים.

"מה?" דראקו נראה מופתע. "אבל למה?" 

"אתה באמת שואל? דבר ראשון, אתה סלית'ריני, אני גריפינדורית- כבר בלתי אפשרי. דבר שני, תחשוב מה יהיו התגובות של החברים שלנו, או גרוע מכך, של אבא שלך. דבר שלישי, אנחנו אמורים לשנוא אחד את השניה! בקיצור, זה לא יכול לעבוד, לא עכשיו, לא לעולם."

הנער מולה שתק. 

"אוקיי," הוא אמר לבסוף. "קודם כל, אם יש שילובים של גריפינדור ורייבנקלו, או הפלפאף ורייבנקלו, למה לא יכול להיות שילוב של סלית'רין וגריפינדור? שתיים, אם החברים שלנו הם חברי אמת, הם יפרגנו לנו, ואל תדאגי בנוגע לאבא שלי, אני כבר אטפל בו. אני לא מפחד ממנו. שלוש, אנחנו אמורים ללכת עכשיו לשיעור, ומה אנחנו עושים עכשיו? אנחנו בדרך לשיעור? לא. אז מה אם אנחנו "אמורים" לשנוא אחד את השניה, אנחנו לא חייבים דין וחשבון לאף אחד."

הרמיוני קמה. "אני חייבת ללכת."

ובמילים אלה היא יצאה מהחדר.

הפרק הקודם		הפרק הבא