לילי לונה, תשבי בשקט!

אחרי שהן התיישבו, סקורפיו התחיל לדבר.

זה בטח מוזר לדבר כאשר שני פרצופים נזעמים תקועים בפניך.

"אז," פתח ומשך כל רגע. רוז קמה ממקומה "תפסיק, מאלפוי, תגיע לעניין או שאנחנו הולכות"

הוא גלגל את עיניו וחייך. רגע, מה?!

"אז," חזר, והמשיך במהירות כאשר ראה את פניה המזהירים של רוז

"כל הקוסמים שלמדו בהוגוורטס בזמן של הדור הקודם, נחטפו על ידי משהו מוזר,

הארי, רון והרמיוני מוחזקים במקום אחר, שמור יותר.

אין לי יותר מידע"

"רגע, מה?!" הוא גלגל את עיניו "אמרתי 'אין- לי- יותר- מידע' עכשיו זה ברור?"

רוז הרימה את מבטה אליו "מה אמרת לפני זה?"

"הארי, ג'יני, הרמיוני, רון, דראקו, לונה, נוויל... אלה... משהו מרושע חטף אותם,

ההורים שלכם מוחזקים במקום אחר, שמור יותר. ההורים שלכם שהם לא ג'יני. אין לי מושג איפה היא"

דמעות הציפו את עיניה של לילי "אתה רואה למה אתה גורם? למה התמיינת בכלל לגריפינדור? גרמת ללילי לבכות."

לילי חייכה וניגבה את דמעותיה "אני בסדר, רוז".

סקורפיו הנחית מבט מצמית על רוז "התמיינתי לכאן בגלל שאני שונה. אני לא כמוהם"

"אתה לא כמו מי?" שאלה לילי,

אך הוא כבר הלך.

*****************************************************

דבר ראשון: 

סליחה על הפרק הקצר.

דבר שני:

תעלו השארות, מה הולך לקרות? (לי כבר יש הכל בראש).

הפרק הקודם		הפרק הבא