האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד

מממנים


בתו של וולדמורט

הדבר האחרון לו רוז סמית' ציפתה היה לגלות שהיא מכשפה. ולא סתם מכשפה, אלא בתו של המכשף האפל ביותר בכל הזמנים.



כותב: Mrs. Salvatore
הגולש כתב 5 פאנפיקים.
פרק מספר 6 - צפיות: 44243
5 כוכבים (4.836) 61 דירגו
פרק:
דירוג הפאנפיק: R - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: רומאנס, הרפתקאות, מסתורין, מתח - שיפ: רוז(OFC)/פרד, רוז(OFC)/דראקו, זוגות אחרים - פורסם ב: 06.08.2013 - עודכן: 30.01.2016 המלץ! המלץ! ID : 4660
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק ננטש

ממש תודה לכל מי שהגיב, דירג ונרשם!! כל אחד ואחד מכם נותן לי השראה להמשיך!
תודה מיוחדת ל- ביברית, lole10, הראל HD, עורבני חקיין ו barden bella שהגיבו!!
קבלו את פרק מס' 4 ;)

 

 

-

 

 

בבוקר למחרת הכאב בידה של רוז נעלם והאדימות ירדה. רוז הייתה בטוחה שבערב גם הכאב וגם האדימות יחזרו, אם לא יותר. אמברידג' אמרה לה שהעונש יימשך עד שהמסר ייחרט- עד שהמילים יישארו חרוטות על ידה? כך לפחות רוז חשבה.
אמברידג' הכלבה.
בחדרה כבר לא היה אף אחד, לכן רוז התארגנה במהירות ויצאה.
בחדר המועדון היא פגשה את הארי, שגם הוא קם מאחור, ושניהם ירדו ביחד לאולם הגדול.
"הארי, תגיד, אתה יודע אם אמברידג' הענישה עוד אנשים חוץ ממני?" היא שאלה כבדרך-אגב בדרכם לאולם.
"נתנה לך לכתוב משפטים?" הוא שאל ביובש והראה לה את ידו השמאלית- עליה, צלקות ורודות- 'אסור לי לספר שקרים'.
"הכלבה..." רוז אמרה, מתבוננת בצלקות. עוד כמה ערבים עם הקרפדה וגם לה יופיעו צלקות דומות. "סיפרת למישהו?"
"למי אני יכול לספר?" הוא משך בכתפיו.
"היא תמצא דרך לצאת מזה, והסיפוק ייתן לה מוטיבציה להמשיך." רוז הסכימה.
"רק אל תישברי, והכל יהיה בסדר." הארי ייעץ לה, מחייך בקור.
"אני לא אתן לה את התענוג."
הם הגיעו לאולם הגדול. אף אחת מהשותפות לחדר של רוז לא נראו באופק, לכן היא התיישבה עם הארי, רון והרמיוני.
"בוקר טוב."
"בוקר."
"בוקר מעולה!" רוז הרימה את מבטה מהטוסט שלקחה מאחת צלחות. רון נראה עליז הבוקר...
"ולמה אתה כל-כך שמח?" היא התעניינה.
"התקבלתי לקבוצת הקווידיץ' של גריפינדור!" הוא חייך מאוזן לאוזן.
"וואו! כל הכבוד!" רוז החמיאה.
"אני הולך להיות שומר!" הוא המשיך לחייך.
"למה, אחי היקר, אתה חופר לעלמה הצעירה?" פרד וג'ורג', כמו תמיד, הצטרפו באמצע השיחה. ג'ורג' דחף את רון הצידה והתיישב ליד רוז. פרד התיישב מולה.
"בוקר." הוא אמר, מחייך בממזריות.
"אני לא חפרתי!" רון אמר בכעס, "רוז שאלה אותי!"
"כה, כה, מה שתגיד..." ג'ורג' גיחך.
"אבל אם כבר התחלת לדבר על זה, אולי רוז תרצה לבוא לראות את האימון שלנו היום?" פרד אמר לרון, אך מבטו נח על רוז, הערמומיות עוד בעיניו.
"אני אשמח! ושניכם, "רוז הצביעה על התאומים, "תבכו כשאני אומר שכדורגל עדיף על קווידיץ'." היא השיבה לפרד חיוך ערמומי.
"אשמח לגרום לך לשנות את דעתך." הוא אמר.
"או...ככה אתה מתחיל עם בחורות?" היא שאלה, מגחכת.
"תצטרכי לגלות בעצמך." פרד קרץ.
"תמצאו חדר!" רון התערב, פניו מעוותות בגועל.
"מה?" רוז שאלה אותו בתמימות.
"כן, על מה אתה מדבר?" פרד חיקה את קולה של רוז.
שניהם פרצו בצחוק עז.
"אבל ברצינות, רוז, כדאי לך לבוא." רון הוסיף.
"אל תדאג, אני אהיה שם. אתן לך את כל התמיכה שרק תצטרך, רוני." רוז פרעה את שיערו.
"האימון מתחיל ב-6!" פרד צעק אחריה כשהיא קמה והלכה לשיעור לחשים.

רוז חיכתה לאימון הקווידיץ' כל היום.
יותר נכון, רוז חיכתה לראות את פרד באימון בקווידיץ' כל היום.
היא לא ידעה אם אלה היו הצחקוקים של קייטי וספנסר, או השיחה שלהם בבוקר, אבל פרד נראה לה יותר ויותר מושך מרגע לרגע.
כשהשעון בחדר המועדון של גריפינדור הראה עשרה לשש, היא, הארי ורון הלכו יחדיו למגרש הקווידיץ'. רון והארי הלכו למלתחות כדי להתארגן ורוז הלכה להתיישב על הספסלים.
בספסלים חיכתה לה הפתעה, ולא הפתעה נעימה במיוחד.
שם, 30 תלמידים מסלית'רין, ישבו וחיכו בקוצר רוח לאימון של גריפינדור. מאלפוי, רוז ציינה בקור, היה ביניהם.
"תראו, תראו, מי בא! תגידי, סמית', כמה שילמו לך בשביל שתבואי לעודד אותם? מציצה עולה יותר או פחות?" מאלפוי שאל אותה, סקרנות מזויפת בקולו. חבריו התפקעו מצחוק.
"מאלפוי, כבר אמרתי לך שאני לא מעוניינת." היא השיבה בארסיות.
היא התיישבה כמה ספסלים לפניהם.
הקבוצה של גריפינדור יצאה מהמלתחות.
פרד, כשהוא שם לב לרוז, נופף לה בעליזות, אולם העליזות נעלמה כשהוא הבחין בסלית'רנים. העליזות של כל הקבוצה של גריפינדור נעלמה.
הקבוצה סידרה את הכדורים במהירות והמריאו על המטאטים שלהם למעלה.
רוז הביטה בהם בפה פעור. המראה היה עוצר נשימה.
הסלית'רינים לא הסכימו איתה כל-כך.
"מה זה הדבר הזה שוויזלי התיישב עליו?" מאלפוי שאל בלעג. שני שומרי הראש שלו, שני בנים מגודלים, יחד עם עוד ילדה, ששיערה השחור הקצר לא החמיא לה כלל, פרצו בצחוק. שאר הצופים הצטרפו אליהם.
רוז התעלמה מהם כמה שיכלה. היא קיוותה שהקבוצה של גריפינדור עושה כמוה.
"היי, ג'ונסון, מה זאת התספורת הזאת?" הילדה עם השיער הקצר צרחה, "מי המציא את זה ששיער ייראה כמו תולעים?"
רוז נחרה בבוז. הירידה הייתה כל-כך לא מוצלחת...
"יש לך בעיה כלשהי?" הילדה שאלה אותה.
"לי אין שום בעיה. אבל אם לא תסתמי את הפה השמן שלך..." רוז ענתה לה ביובש.
"מה אמרת לי, חתיכת זונה!"
"הנה סוכריה, אולי זה יסתים אותך." רוז הוציאה את אחת הסוכריות שהתאומים נתנו לה וזרקה אותה לילדה. זו תפסה אותה וכנראה רצתה להראות לרוז שלא אכפת לה ממה שהיא אומרת ובלעה את הסוכריה. רוז זזה כמה שיותר רחוק ממנה.
"מה, סמית', בורחת? אפילו את הבנת עד כמה הקבוצה שלכם גרועה?" מאלפוי המשיך. רוז רק חייכה ברשעות. מאלפוי, שישב מאחוריה, לא הבחין בזה.
לא עברה דקה, והילדה התחילה להקיא.
"פנסי!" אחת מחברותיה זעקה. בזווית עיניה רוז הבחינה במאלפוי ושומרי הראש שלו מחקים את רוז וזזים כמה מושבים הצידה.
"את צריכה לבדוק את זה..." רוז ייעצה לה בתמימות.
"מה. עשית. לי?" פנסי שאלה בין ההקאות.
"אני? מה אני עשיתי?" רוז התממה. פנסי מיהרה לעזוב את המקום יחד עם חברותיה. לצערה של רוז, מאלפוי ועוד 20 תלמידים נשארו.
רוז חזרה להביט באימון. למעלה, חברי הקבוצה התמסרו בכדור אדום גדול- רוז לא זכרה את שמו מההסברים של התאומים. רון לא הצליח לתפוס את הכדור, אך מיהר למטה, ונפל מהמטאטא שלו. כל הצופים, חוץ מרוז, התפקעו מצחוק.
"היי, פוטר!" מאלפוי המשיך ללעוג, "הצלקת שלך לא מדאיגה אותך? אתה לא רוצה לשכב? רוצה ללכת לאחות? כמה זמן לא ביקרת אותה? שבוע? זה בטח שיא חדש בשבילך!"
רוז, בניגוד אליהם, ניסתה להריע לקבוצה כמה שיותר.
"יופי קייטי!" היא צרחה כשזו הכניסה שער. מאלפוי וחבריו המשיכו לצחוק. היא שמעה רחשושים מסביבה- הוא וחבריו התיישבו סביבה.
"תגידי, סמית', לא עצוב לך להסתכל עליהם ולהבין שזה העתיד של הקבוצה של הבית שלך בקווידיץ'." הוא שאל את רוז וגיחך. הוא שם את ידו על הירך שלה, וחבריו צחקו בקול.
לרוז זה הספיק.
היא תפסה את ידו ועקמה אותה, לוחצת עליה בכל כוחה במהלך התהליך. לרוז לא היה מספיק כח כדי לגרום לנזק רב, אבל מאלפוי ללא ספק הרגיש כאב.
"בת זונה!" הוא סינן בכעס, "את תצטערי על זה!"
"או... מה תעשה?" רוז קמה ממקומה, "תספר לסנייפ? הוא יהיה כל-כך גאה שבת הרביצה לך..."
"את חושבת שאת התלמידה האהובה על סנייפ רק בגלל שהוא נתן לך איזה 5 נקודות? אל תצחיקי אותי..." מאלפוי אמר, משפשף את ידו הכואבת.
האימון של גריפינדור נגמר, ורוז הלכה לכיוון חברי הקבוצה. משהו לא היה בסדר. קייטי הייתה כולה מלאה בדם.
"מה קרה?" היא שאלה בחרדה.
"היא אכלה בטעות את אחת הסוכריות שלנו." ג'ורג' הסביר.
"אנחנו נלווה אותה לאחות." פרד אמר לקפטנית של הקבוצה, ג'ונסון.
"אחת הבנות מסלית'רין תחכה שם. היא גם אכלה בטעות את אחת הסוכריות שלכם." רוז אמרה. פרד וג'ורג' הביטו בה בהערצה.
"איך היא גדלה..." פרד מחה טיפה מזויפת מעינו.
"עד לפניי רגע היא הביאה לנו נקודות מסנייפ ועכשיו היא מרעילה תלמידים..." ג'ורג' נאנח בחלומיות.
"לא הזמן." ג'ונסון סיננה. זה באמת לא היה הזמן- קייטי הייתה לבנה כמו סיד.
רוז, יחד עם התאומים, ליוו את הנערה המסכנה לאחות.
מדאם פומפרי זעפה.
"כבר המקרה השני היום! קודם הילדה המסכנה לא הפסיקה להקיא," רוז ניסתה לא לחייך," ועכשיו זה!"
"את יכולה לעצור את הדם?" קייטי שאלה.
"כמובן שאני יכולה!" מדאם פומפרי ענתה לה כאילו הדבר היה מובן מאליו, "הילדה השנייה כבר בריאה." רוז, פרד וג'ורג' היו מאוכזבים מעט מהמשפט האחרון של מדאם פומפרי.
"ובנוגע אליכם!" האחות פנתה אל שלושתם, "חיזרו לחדר המועדון של הבית שלכם! העלמה בל תשוב אליכם עוד הערב.
"טוב לשמוע!" רוז שמחה. אך שמחתה אזלה כשהיא הביטה בשעון. השעה הייתה עשרים לשמונה. היא הייתה צריכה ללכת לאמברידג'.
"נלווה אותך." פרד הציע כשהיא אמרה להם זאת בעצבות.
"אנחנו יכולים לשיר לך שיר אבל, אם את רוצה." ג'ורג' הוסיף.
ההליכה למשרד של אמברידג' הייתה לא כל-כך נוראית כשהתאומים וויזלי ליוו אותה. היא צחקה במשך כל הדרך ואפילו לא הבחינה בזה שהם הגיעו לדלת המשרד.
להפתעתה הרבה, הקרפדה בוורוד עמדה בפתח הדלת- היא כנראה שמעה את הצחוק.
"הו...אני שמחה שאת מגיעה לעונש שלנו במצב כה נפלא, העלמה סמית'." היא חייכה חיוך תמים. פרד וג'ורג' הביטו בה כאילו הייתה אויב מדינה.
"אנחנו יכולים לחכות לך, רוז." פרד הציע.
"אני לא חושבת שיהיה צורך בכך, נכון העלמה סמית'?" אמברידג' המשיכה לדבר בטון מלא המתיקות שלה, "אנחנו נישאר פה עד שהמסר של העונש שלך ייחרט. עדיף שתשחררי את הנערים לדרכם."
"זה באמת יימשך הרבה זמן... עדיף שתלכו. אני אמצא את הדרך חזרה." רוז חייכה לשניהם.
"אנחנו נחכה לך בחדר המועדון." פרד הבטיח.
"לא, לא, אל תחכו לי. אני לא יודעת כמה זה יימשך." היא אמרה במהירות. פרד רק קרץ לה והתאומים עזבו במהירות.
"איזה נערים נחמדים." אמברידג' אמרה, למרות שעל-פניה ניכר היה כי היא לא החשיבה אותם לנחמדים כלל, "שנתחיל?"
רוז סיימה את העונש שלה רק לקראת 12. המילים על ידה כבר לא נעלמו, וכל ידה הייתה מלאה בדם. הכאב היה נורא.
"הנה, זו תוצאה ראויה!" אמברידג' הייתה מאושרת עד הגג. רוז לא הוציאה הגה מפיה. היא לא התכוונה לתת לקרפדה את התענוג.
"אני מקווה שההתנהגות שלך לא תחזור על עצמה יותר." אמברידג' הוסיפה כשליוותה את רוז אל מחוץ למשרדה. היה ברור- היא לא התכוונה למה שהיא אמרה.

רוז לא מיהרה לחזור למגדל של גריפינדור.
היא התכוונה למצוא שירותים ולשטוף את ידה, אך לאחר 20 דקות של חיפושים התייאשה. לא היה לה כח יותר לכל זה! היא התיישבה, נשענת על קיר המסדרון בו הייתה והדמעות החלו לזלוג לבד מעיניה. אלה היו דמעות של כעס, של כאב, של עצב. רוז שנאה את זה. היא שנאה לבכות. כשהיא בכתה, היא ריחמה על עצמה, ואת זה רוז שנאה יותר מכל. אם היא מרחמת על עצמה, סימן שמשהו באמת לא בסדר איתה, לכן אף-פעם הדמעות לא ירדו בקלות מעיניה. קשה מאוד היה לגרום לה לבכות, והנה היא בכתה, ועוד בגלל קרפדה מטומטמת.
"מי זה?" היא שמעה קול מוכר. רק זה היה חסר לה...
מאלפוי הופיע מעבר לפינה. הוא הבחין ברוז ועל פניו התפשט חיוך מרושע. רוז מיהרה לנגב את הדמעות- היא לא התכוונה לתת למאלפוי את התענוג.
"או... תראו מי זאת. מה קרה? העיפו אותך מהעבו-" הוא הבחין בידה של רוז, "מה קרה לך?" הוא שאל, מופתע.
"מה אכפת לך, מאלפוי?" רוז שאלה בארסיות וקמה ממקומה, מתכוונת לעזוב את המקום. ברגע שהיא חלפה על-פני מאלפוי, זה תפס את ידה המדממת ובחן אותה. הוא לא אמר יותר מילה. מבלי לעזוב את היד המדממת, הוא הוביל אותה לחדר כלשהו- השירותים! רוז לא האמינה שהיא לא מצאה אותם! עד כמה סתומה כבר אפשר להיות?
עד כמה שרוז רצתה להתנגד לנער הבלונדיני, היא לא יכלה. משהו בגופה שיתק את כל יכולות החשיבה הרציונליות שלה, וכעת כל מה שהיא עשתה הייתה לבהות בו.
מאלפוי פתח את אחד הברזים ושם את ידה של רוז מתחת לזרם. תחילה היא הרגישה כאב חד, אך הוא נעלם בהדרגתיות, משאיר תחושת נמק. רוז עברה מלבהות במאלפוי ללבהות בזרם המים.
מאלפוי הפסיק את הזרם. הוא הוציא מכיסו משהו לבן. זו הייתה ממחטה לבנה, עם אות 'מ' מוזהבת בכל אחת מקצוותיה. הוא עטף את הממחטה סביב ידה הפגועה, והרכות של הממחטה נתנה ליד תחושה נינוחה. על הבד הלבן מיד הופיעו כתמים אדומים.
רוז הביטה בעיניו האפורות של מאלפוי. הן הביעו משהו מוזר ולא ברור, ונראה היה שמאלפוי עצמו לא מבין זאת.
לרגע נדמה היה כאילו הוא רצה לומר משהו, אך התחרט.
הנער הסתובב ויצא במהירות מהשירותים, משאיר את רוז לבדה.

פרד וג'ורג' קיימו את ההבטחה שלהם. כשרוז נכנסה לחדר המועדון, הם, יחד עם לי ג'ורדן, ישבו ליד האח ודיברו. כשהיא נכנסה, לאוזניה של רוז הגיעו המילים 'מוצרים חדשים' ו'סמטת דיאגון'.
הנערים הסתובבו.
"קרפדי החזיקה אותך מלא זמן-" פרד חייך, אולם חיוכו נעלם כשהוא ראה את היד של רוז, עטופה בבד לבן עם כתמים אדומים עליה.
"בת זונה..." לי ג'ורדן סינן.
"אנחנו צריכים לעשות משהו, עכשיו." פרד קם ממקומו.
"לא! אני בסדר, אל תדאגו." היא אילצה חיוך מפיה. התאומים ולי לא נראו מסופקים ע"י החיוך כלל. "היי! אני לא רוצה שהיא תקבל את התענוג בלראות שהיא הצליחה לאמלל אותי. מה, שאגב, לא הצליח." היא חייכה בערמומית. לחיוך הזה, הנערים האמינו יותר.
הם ישבו בחדר המועדון עוד קצת וצחקו, עד שרון ירד ואיים שאם לא יפסיקו לרעוש כל-כך הוא ייראה להם מי המדריך בגריפינדור. כשהוא הבין מי עשה את הרעש, הוא נעצר.
"אה...זה אתם." הוא הביט בפרד וג'ורג'.
"כן, אנחנו, אדוני המדריך." ג'ורג' אמר, משקשק בהגזמה.
"רק אל תשחרר עלינו את כל איימתך המדריכית!" פרד ביקש.
"סתמו." רון סינן.
"דיי, דיי... רון צודק. באמת הגיע הזמן שנלך לישון..." רוז קמה ממקומה ופתנה למדרגות שהובילו לחדרי השינה של הבנות, " אנחנו לא רוצים שהמדריך האיום ייעניש אותנו." היא הוסיפה בשקט, אך שאר הנוכחים שמעו זאת. התאומים ולי גיכחו, ואילו רון סינן משהו לא ברור.
רוז עלתה לחדר שלה. ליאנה, ספנסר, שאונה וקייטי, שחזרה מהאחות, ישנו כבר. היא החליפה בגדים במהירות ונשכבה במיטתה.
הדבר האחרון עליו חשבה לפניי שנרדמה היו עיניו האפורות של מאלפוי.

 

-

 

פרק 5 תוך כמה ימים!
תגובות מתקבלות בברכה :)

 

הפרק הקודם הפרק הבא
תגובות

מושלם! · 22.08.2013 · פורסם על ידי :New York
אעאע אני חולה עלייך! סוף סוף דראקו מופיע בפרק! אני מתה שהם יהיו ביחד,המשך! ושוב הגבי ראשונהXD

מקסים! · 22.08.2013 · פורסם על ידי :Pipe Dream
את כותבת מהמם!!!
תמשיכי!!!

אין מילים!! · 22.08.2013 · פורסם על ידי :lilipoter531
אני אוהבת את הפיק שלך
הלוואי שהיא ודראקו יהיו ביחד!!!!!!!!!

מהמם!!זה אחד הפיקים האהובים עלי באתר!! · 22.08.2013 · פורסם על ידי :White Gold

מושלם!!! · 23.08.2013 · פורסם על ידי :Barden Bella
אבל למה דראקו?? למה לא פרד???????
תמשיכי מהררר!!!

כל מה שיש לי להגיד זה שאני מסכימה עם כל התגובות למעלה. · 23.08.2013 · פורסם על ידי :ליאלוש
זה פשוט מושלם מידי.
מחכה להמשך :)

המשךךך · 24.08.2013 · פורסם על ידי :esther

וואו · 11.06.2014 · פורסם על ידי :So Was I
את לא יכולה לעשות פאנפיקים לא טובים, הא?

Created By Tomer
eXTReMe Tracker


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
3797 7004 4217 2219


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2007-2025