קללה אל העבר, סיפור אהבה אל העתיד.

היי,

הכירו את צרפת...

קריאה מהנה!

אזהרה: הפרק הוא בהגדרת R.

פרק 6: צרפת

יומיים שלמים ניסה הארי ליצור קשר עם דרקו מאלפוי בעצתו של דמבלדור. מסתבר שהוא ואמו (אביו חזר לאזקבן לרצות את עונשו על חלקו במלחמה) נסעו לגור עם קרובי משפחה החיים בצרפת, וניתקו כול קשר לאנגליה.

לבסוף הגיע הארי למסקנה שיהיה עליו לנסוע לצרפת, על פי רישומים עתיקים של משרד הקסמים בנוגע לקרובים של משפחת מאלפוי החיים בצרפת, בתקווה שהם אכן חיים באותו המקום המופיע ברישומים אלה.

"אני לא אבוא איתך למאלפוי, אני חושב שזה מטופש לפנות אליו," אמר רון. "אני רוצה להחזיר את הרמיוני, ואם מאלפוי הוא הפתרון אז אני אעשה הכול כדי לגרום לו לשתף פעולה," אמר הארי. "זה אידיוטי, במקום זה אנחנו צריכים לחפש את הרמיוני," אמר רון. "איפה?! אין לנו שמץ של מושג מה קרה לה, או איזו קללה פגעה בה. בטח שלא היכן היא נמצאת." אמר הארי בכעס. רון לא ענה לו.

"יש לי אישור מלא מראש מטה ההילאים לעשות כרצוני בפרשה הזו, ואני מתכוון לנצל זאת. אני נוסע לצרפת." אמר הארי. "איך?" שאל רון. "הטיסה שלי יוצאת הערב, יש לי כרטיס, דרכון וכול מסמך שאני עלול להזדקק לו שם, ראש המטה מסכים איתי שזו הדרך העדיפה." אמר הארי.

"אתה יודע שאין לו חוב כלפיך נכון? אתה הצלת את חייו, ואמא שלו הצילה את חייך כשוולדמורט שלח אותה לבדוק אם אתה חי והיא שיקרה לו," אמר רון. "ואני התערבתי לטובתם במשרד הקסמים. הם רצו להעמיד לדין את שלושתם," אמר הארי. "בגללך הם לא עמדו לדין למרות שגם להם יש את האות האפל?" שאל רון בתדהמה. "כן." אמר הארי.

"למה?!" שאל רון. "כי דרקו היה ילד שנאלץ לתפוס את מקום אביו בין אוכלי המוות אחרי מה שקרה במחלקת המסתורין, בלי יכולת בחירה. הוא לא אשם בהחלטות של הוריו או של וולדמורט." אמר הארי. "ואמא שלו? למה לא נתת שיעצרו אותה?" שאל רון. "כי החוב שלי היה בעצם כלפיה, היא הצילה את חיי, לא הבן שלה. מה שאומר, שדרקו עדיין חייב לי," סיכם הארי.

"ג'יני נותנת לך לנסוע?" שאל רון בניסיון אחרון למנוע מהארי לצאת למסע שנראה בעיניו מגוחך לחלוטין. הארי חייך. "ג'יני נוסעת איתי," אמר הארי. "מה?! אבל הקבוצה שלה-" מחה רון אך נקטע על ידי הארי, "נמצאת בפגרה שבין הטורנירים. היא קיבלה אישור מהנהלת הקבוצה לצאת לחופשה מהאימונים, אחרי הכול הטורנירים נערכים רק בקיץ."

ג'יני הצטרפה כרודפת מקצועית לקבוצה הקווידיץ' הבריטית של עולם הקסמים. היא נבחנה מיד לאחר סיום לימודיה בהוגוורטס והתקבלה בקלות. בקיץ האחרון, ניצחה בריטניה בטורניר הגמר מול צרפת.

"והיא תומכת ברעיון המטופש הזה?" שאל רון בעוד הארי מכניס לתיקו את המסמך האחרון בחקירה על מיקומה הנוכחי של הרמיוני.

הם בדיוק תפסו את אחד מאוכלי המוות הנעדרים ולאחר חקירה צולבת על ידי הארי ורמוס, הם הגיעו למסקנה ששימושי ככול שיהיה המידע שנתן, הוא לא קשור כלל למה שקרה להרמיוני. גם דו"ח החקירה הזה, כמו דו"ח הממצאים מהחקירה בשטח, היו בתיק המסמכים של הארי.

"היא מבינה שצריך לעשות כול דבר שעשוי להחזיר את הרמיוני הביתה בריאה ושלמה, והיא סומכת עליי ותומכת בי, אחרי הכול היא אשתי." אמר הארי בחיוך גאה. רון רטן דבר מה שנשמע כמו 'היא קודם כול אחותי' אך הארי בחר להתנהג כאילו הוא לא שמע אותו.

"אני צריך ללכת הביתה, לארוז קצת בגדים. אני לא יודע כמה זמן ייקח לי למצוא את מאלפוי ולשכנע אותו לעזור." אמר הארי. "תיזהרו," נשמע לפתע קולו של רמוס מפתח התא של הארי במחלקה שלהם במטה ההילאים. "אל תדאג, הוא אף פעם לא באמת הצליח לגבור עליי בדו-קרב, אני לא חושב שהוא יצליח עכשיו," אמר הארי בקריצה ויצא משם כשהוא טופח קלות על כתפו של רון, ומחבק חיבוק של זרוע אחת את רמוס.

"לקחת גרביים?" שאלה ג'יני לפתע, במקומה במטוס. הארי הביט בה בחצי חיוך. "כן, את שמת לי את הגרביים בתיק, הרבה גרביים." אמר הארי. "אה, נכון." הסכימה ג'יני. "את לחוצה מהטיסה?" שאל הארי. "קצת," הודתה ג'יני. "אבל את טסה כול היום," הוא הזכיר לה. "על מטאטא, לא בציפור המתכתית המוזרה הזו," היא לחשה לו.

הארי צחק ונשק על שפתיה. ג'יני נענתה לנשיקתו ושכחה מכול דבר אחר. "נא להדק חגורות." אמרה דיילת מעל לראשם והם התנתקו במבוכה ונחגרו. "תחשבי שאנחנו בדרך לירח דבש שני, הפעם בצרפת." הציע הארי בחיוך. היא הנהנה.

הם נשואים רק כמה חודשים, וירח הדבש שלהם היה קצר, ובעיירת קוסמים קטנה בצפון אנגליה. הארי היה צריך לחזור לעבודה, וג'יני הייתה צריכה לחזור לאימוני הקווידיץ' שלה. לא היה להם זמן לצאת אל מחוץ למדינה.

הטיסה עברה ללא בעיות. אחרי ביקורת דרכונים קצרה, יצאו הארי וג'יני משדה התעופה פריז-אורלי שבדרום פריז. הם ידעו שהאחוזה בה גרים קרוביו של מאלפוי, נמצאת בפרובנס, אזור פסטורלי בדרום צרפת.

"בואי, נמצא אכסניה ובבוקר נלך למשרד הקסמים הצרפתי, הם יתנו לנו מידע יותר טוב." אמר הארי ואחז בידה. הם עצרו מונית, ולמזלם, הנהג היה דובר אנגלית. הוא הביא אותם לאכסניה קטנה ונחמדה למראה. "תודה." אמר הארי. הוא שילם לנהג, ולקח את שני התיקים שלהם מתא המטען.

הארי שכר להם חדר זוגי. במרכז החדר עמדה מיטה רחבה, מחופה בווילונות לבנים, שעליה נחו מספר כרים רכים, ושמיכות. ליד החלון עמדו שולחן כתיבה וכיסא עשויים עץ דובדבן, וליד הדלת המובילה לחדר האמבטיה עמד ארון עשוי מאותו העץ.  

ג'יני שמחה להיפטר ממשקל התיק שלה והשליכה אותו על הרצפה. הארי צחקק. "רוצה להצטרף אליי לאמבטיה?" הציעה ג'יני בעיניים נוצצות כשזרועותיה כרוכות סביב צווארו. "מאוד," הוא השיב. ג'יני נשקה על שפתיו לרגע ומיהרה לחדר האמבטיה כשהיא משליכה אחריה פרטי לבוש כאלה ואחרים. הארי חייך.

הוא הסיר את בגדיו בעוד ג'יני ממלאה את האמבטיה במים חמים וקצף סבון אוורירי. כשהארי נכנס אל חדר האמבטיה, הוא מצא אותה מכוסה בקצף, פרט לפניה ולשיערה הג'ינג'י שצף מעל הקצף. הוא גלש באיטיות אל תוך המים החמים והצמיד את שפתיו לשפתיה. לשונו חדרה אל פיה והשתלבה בלשונה, בעוד זרועותיו מצמידות את גופה החמים והעדין לגופו שלו.

המים סערו כמו גלים בלב ים בעת שהארי וג'יני מימשו את אהבתם בתוך האמבטיה. עד שלבסוף לאחר זמן מה, שקטו שניהם, זו בזרועותיו של זה. "אני אוהב אותך," לחש הארי. "ואני אוהבת אותך," השיבה ג'יני בקול מנומנם.

אחרי שהתנגבו והספיגו את המים מגופם, עברו שניהם אל המיטה הרחבה, שם ישנו מכורבלים את שנותר משעות הלילה.

כשהבוקר עלה, בהיר ושלו, ושמש חורפית הסתננה מבעד לווילונות המיטה, התעוררו הארי וג'יני מחויכים. "ירח דבש שני," קבע הארי ונאנח מעונג. "בהחלט." הסכימה ג'יני. היא נשקה לצווארו, ללחייו, לאפו וכשסיימה בשפתיו, התהפך הארי והם שבו לעשות אהבה בתשוקה עזה. חיים מחדש את ליל אמש.

ג'יני שכבה על גבה לצד הארי, שניהם מתנשמים במקצת. "צריך להתחיל לעבוד," הזכיר הארי. "אני יודעת. אבל מקלחת וארוחת בוקר בהחלט באים בחשבון." אמרה ג'יני וזינקה אל חדר האמבטיה כשהארי בעקבותיה.

אחרי מקלחת קצרה, ירדו הארי וג'יני לקומת המסעדה באכסניה לאכול ארוחת בוקר, שכללה ביצים, טוסטים, סלט ירקות ושתי כוסות קפה חם וטעים.

כשסיימו לאכול, עצרו נהג מונית והכניסו את התיקים לתא המטען. גם הפעם התמזל מזלם והנהג היה דובר אנגלית. הוא הביא אותם למבנה ישן ונטוש למראה. "אתם בטוחים שזו הכתובת שלכם?" הוא שאל. "כן, תודה." השיב הארי, הוציא את התיקים שלהם מתא המטען ושילם לנהג. הם המתינו עד שהנהג נסע משם ואז נכנסו אל המבנה הנטוש.

"אתה יודע איך נכנסים?" שאלה ג'יני בחשש. הארי הנהן, "קיבלתי הוראות מהמחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד הקסמים." אמר הארי.

הוא ניגש למעלית שעליה נתלה שלט גדול 'לא תקין, סכנה!' ונגע בדלת בעזרת שרביטו. דלתות המעלית קרקשו ונפתחו. המעלית נראתה תקינה לחלוטין. הארי וג'יני נכנסו פנימה והדלתות נסגרו אחריהם. על הקיר הופיעו מספר שפות לבחירה. הארי נגע בשרביטו על השפה האנגלית.

"שלום וברוכים הבאים למשרד הקסמים הצרפתי. אנא אמרו בקול ברור את שמכם, ומטרת ביקורכם, ולאחר מכן ענדו את התגים," אמר קול רך באנגלית. "הארי פוטר, בירור מידע." אמר הארי. "ג'יני פוטר, בירור מידע." אמרה ג'יני. מתוך דופן המעלית יצא מגש כסוף עליו נחו שני תגים עם הכיתוב המדויק של דבריהם.

רק לאחר שקיבלו את התגים החלה המעלית לנוע. היא הייתה אפורה מבפנים, או ככה לפחות היא נראתה עד שהמשיכה לעלות עוד ועוד. מסתבר שקירות המעלית שיקפו את פנים הבניין הנטוש וכעת כשהגיעו עד לגג המבנה, יכלו לראות את העיר הפרושה תחתם.

נראה היה שמשרד הקסמים הצרפתי בנוי על המבנה הנטוש, וכאילו פרשו מעליו גלימת היעלמות ענקית.

לפתע נפתחו דלתות המעלית. "ברוכים הבאים למשרד הקסמים הצרפתי, הגעתם ללובי." אמר הקול מהמעלית. הארי וג'יני יצאו מהמעלית ופנו אל עמדת השומר בכניסה.

"שלום, אני הילאי במשרד הקסמים הבריטי, אני צריך לברר כתובת של קרובים של מישהו שמעורב בחקירה שלנו," אמר הארי, בעוד השומר בודק את שרביטיהם. "עלו לקומה הראשונה, מצד ימין, שם יש מרשם אוכלוסין, והם יוכלו לעזור לכם." אמר השומר במבטא צרפתי. "תודה רבה," אמר הארי.

ג'יני הביטה סביב. הצבע הסגול בכול גווניו שלט בכול. קירות השיש היו בסגול חיוור, התקרה בסגול כהה, והאחים ששימשו למעברי הפלו היו עשויים משיש בצבע סגול-לילך. במרכז הלובי עמדה מזרקת מתכת, סגולה גם היא, שמימיה נראו אף הם סגולים ונשפכו אל תוך בריכה שבתחתיתה תחריטים של בני ים, לפרקונים, קנטאורים, גמדוני בית, פיות, חדי קרן ושאר יצורים קסומים.

"תראה," לחשה ג'יני והביטה לתוך המים הסגלגלים. "הם מביעים הערכה ליצורים קסומים." אמר הארי שהביט גם הוא לתוך המים. ג'יני חייכה אליו. "זה כל כך יפה," היא לחשה. הארי נשק על מצחה וכרך את זרועו סביבה.

"מסייה ומדאם פוטר?" שאל קול בעל מבטא צרפתי מאחוריהם. הארי וג'יני הסתובבו ומצאו את עצמם מביטים באישה בעלת שיער זהוב ועיניים תכולות, לבושה בגלימה ארוכה ושחורה. "כן, אלה אנחנו." אמר הארי. "שמי לואיז בארו, אני עובדת במרשם האוכלוסין של משרד הקסמים הצרפתי," היא אמרה והושיטה את ידה ללחיצה.

הארי וג'יני לחצו את ידה. "הו, היינו בדרכנו אלייך." אמר הארי בחיוך. "אני יודעת, השומר שלח לי פטרונוס מדבר בנושא, הוא זיהה אותך כהארי פוטר, הגיבור הבריטי, ככול הידוע לנו." היא אמרה במבטא צרפתי בולט. הארי הסמיק. ולא הצליח להגיב. הוא לא ציפה להיות מוכר בעוד מקום פרט לאנגליה הקסומה.

"כן, זה הוא. הוא פשוט... מופתע." אמרה ג'יני במקומו. הארי ניער את ראשו וכחכח בגרונו. "אני מתנצל, לא ציפיתי להכרה מחוץ לאנגליה." הסביר הארי. "כמובן. אך עליך לקחת בחשבון, שהרבה בריטים חיים פה בצרפת." היא הסבירה. "כמובן. על זה בדיוק רציתי להשיג מידע. ידוע לנו שיש פה שני בריטים, נרקיסה מאלפוי ובנה דרקו מאלפוי, שמתגוררים אצל קרובי משפחה. רצינו לדעת אם הכתובת הנתונה לנו מעודכנת." אמר הארי. "האם הם חשודים? אמרת לשומר שאתה הילאי." היא אמרה. "לא, הם לא חשודים. אבל הם יכולים לעזור בחקירה חשובה של מטה ההילאים שלנו." הסביר הארי. היא הנהנה בהבנה.

"ראיתי שאתם מוקסמים מהמזרקה שלנו, אם תעדיפו להמתין כאן בזמן שאני אבדוק את הרשומות שלנו..." היא הציעה. "כן, אנחנו נשמח להמשיך להתבונן פה." אמר הארי והגיש לה את פיסת הקלף עם הכתובת ושמות הקרובים של משפחת מאלפוי לפי המידע ממשרד הקסמים באנגליה. "מיד אשוב," היא אמרה בחיוך והלכה משם.

"הארי אני רוצה כזאת בגינה שלנו," אמרה ג'יני בעודה מתבוננת בתחריטים היפיפיים. הארי צחק ונשק על לחיה. "כול מה שתרצי." הוא השיב. בתגובה כרכה ג'יני את זרועותיה סביבו והניחה את ראשה על חזהו. הארי חיבק אותה וליטף את שיער הלהבה שלה.

"מסייה פוטר?" הוא שמע את קולה של לואיז. "כן." אמר הארי והביט בה בתקווה. "הכתובת שלך מעודכנת, בני משפחת מאלפוי אכן מתגוררים באחוזה בכפר הקסום ליקורנה פורפה בפרובנס, או בשמו באנגלית, חד הקרן הסגול," אמרה לואיז. "תודה רבה," אמר הארי. "אין בעד מה, אם תצטרכו עזרה בשהותכם בצרפת, שלחו לנו פטרונוס מדבר ונעשה כמיטב יכולתנו לעזור." אמרה לואיז. "תודה." אמרה ג'יני. הם לחצו ידיים ופנו אל המעלית שתוביל אותם החוצה.

כשכול אחד מהם נושא תרמיל על גבו, הלכו הארי וג'יני אל הכביש הראשי ועצרו מונית. הפעם הנהג היה צרפתי, ולא ידע מילה באנגלית. "לה ליקורנה פורפה, פרובנס." חזר הארי שוב ושוב. "פרובנס, ווי." (=כן בצרפתית) אמר הנהג והסיע אותם לעיר המרכזית בפרובנס, מרסיי.

הארי וג'יני עמדו במרכז מרסיי וניסו לעצור מונית שנהגה יהיה דובר אנגלית.

לבסוף, התיישבה ג'יני על המדרכה בייאוש. הארי התיישב לצידה וליטף את ראשה. "ירח דבש שני מה?" היא אמרה בזעף. הארי נשק על אפה. "יש לי אותך איתי, מבחינתי זה ירח דבש שני. חוץ מזה, זה דיי הזכיר לי ירח דבש, אתמול והיום." אמר הארי וג'יני צחקקה וחיבקה אותו.

לאחר זמן מה, הוציאה ג'יני את שרביטה. "היי, מישהו עלול לראות אותך," הזהיר הארי והביט סביב. "אני רוצה לנסות משהו," אמרה ג'יני והניפה את שרביטה.

הארי משך את ג'יני במהירות על רגליה לפני ששניהם יידרסו על ידי כרכרה מאורכת הרתומה לסוסים. "שלום, ברוכים הבאים לכרכרת הקוסמים," אמר בחור צעיר בצרפתית. "אנגלית בבקשה," אמרה ג'יני בייאוש. "הו, שלום. תיירים?" שאל הנער במבטא צרפתי, אך באנגלית. "ענייני עבודה. תוכל להביא אותנו לכפר שנקרא חד-הקרן הסגול?" שאל הארי. "כמובן. זה יעלה לכם עשרה חרמשים כול אחד." אמר הנער. הארי שילם לו ועזר לג'יני לעלות לתא הראשון בכרכרה.

כול תא נראה כמו כרכרה רגילה, פרט לכך שהיה מחובר לכרכרה נוספת מאחור בעזרת גשר עץ. כך היה טור של כעשרים כרכרות מחוברות, כשהראשונה רתומה לעשרים סוסים. בתא הראשון היו שני אנשים, קוסם ומכשפה בגיל העמידה, והיה מקום בתא לעוד כארבעה אנשים. הארי וג'יני התיישבו שם. הכרכרה המוזרה יצאה לדרך במהירות עצומה.

"עיתון?" הציעה נערה. העיתון נראה כגרסה הצרפתית ל- 'נביא היומי'. "יש לך מהדורה באנגלית?" שאל הארי. "כמובן," השיבה הנערה. והגישה לו את העיתון המתורגם. "שלושה גוזים," היא נקבה במחיר. הארי שילם לה מעט יותר. היא חייכה אליו בחביבות ועברה אל התא הבא.

הארי דפדף בעיתון. הכול היה שליו למדי בעולם הקסמים הצרפתי.

לאחר כשעה שבה הספיקה ג'יני להירדם על כתפו של הארי, הכריז הנער "חד-הקרן הסגול!" והארי העיר את ג'יני בעדינות.

"הגענו." הוא אמר ועזר לה לצאת מהכרכרה.

הפרק הקודם		הפרק הבא