.

הפרק מוקדש למיס ג'ריינג'ר, ליאלוש ו 3> 3> Daniel Radcliffe, היחידות שהגיבו. תהנו.

                                                                                                                       פרק חמישי                                                                                                                                            

המיון
הנסיעה ברכבת עברה די מהר, לפחות בשבילי. אולי בגלל זה שישנתי רוב הזמן.

בערך רבע שעה לפני שהגענו (אז כבר הייתי ערה), נכנסה לתא שלנו ילדה בת גילנו עם שער חום נפוח. היא שאלה אותנו אם ראינו קרפד ואמרה לנו להתלבש, כי תכף נגיע להוגוורסט. אני ואור אמרנו לבנים לצאת (צאו! אנחנו צריכות להתלבש!) ואחרי שהם יצאו החלפנו בגדים לתלבושת של הוגוורטס. אחר כך רון והארי חזרו, ונראו די מצחיקים בגלימות, שנראו עליהם דומות לשמלות.

הרכבת עצרה, ואנחנו ירדנו ממנה.

הבטתי סביבי, תוהה לאן אנחנו צריכים ללכת, כשנשמעה קריאה: "תלמידים חדשים! תלמידים חדשים לכאן!"

הלכנו לעבר הקול, וראינו אדם ענק שאמר לנו להתיישב בסירות, ארבעה בכל סירה. אני, אור, הארי ורון התישבנו ביחד. אחרי שכולנו ישבנו הסירות התחילו לשוט.

אחרי שייט קצר ראינו את הטירה, נשמעו קריאות התפעלות רבות, והגענו ליבשה. עלינו בשביל בעקבות הענק, והגענו לדלתות הטירה. בפתח עמדה אישה בגלימה בצבע ירוק איזמרגד, שעל פניה הבעה חמורת סבר.

"אם זאת לא כדאי להתעסק." שמעתי את הארי לוחש לרון.

"אני פרופסור מקגונגל." היא הציגה את עצמה "ואני הפרופסור לשינויי צורה. עכשיו אנחנו נכנס פנימה."

נכנסנו פנימה אחרי הפרופסור. אחרי המתנה קצרה בחדר צדדי נכנסנו לאולם הגדול, הוא היה יפה מאוד. פרופסור מקגונגל הניחה מולנו שרפרף עם מצנפת מרופטת עליו. המצנפת, שהציגה את עצמה כמצנפת המיון, שרה, (השיר הסתיים בהכרזה של המצנפת שאם היא תטעה היא תבלע את עצמה) ואז הפרופסור התחילה לקרוא את השמות שלנו מתוך מגילה. אור הייתה ראשונה.

"אור ליית!" קראה פרופסור מקגונגל. אור הלכה אל הפרופסור והתיישבה על השרפרף. פרופסור מקגונגל הניחה את המצנפת על ראשה. 

"גריפידור!" קראה המצנפת. מחיאות כפיים נשמעו.

"אנג'לה גורדן!" ילדה עם עור כהה ושער כהה התיישבה על השרפרף. "סליתרין!" הילדה נראתה המומה, ועל סף בכי. אולי מצנפת המיון תבלע את עצמה...

"ארני מקמילן!" הילד שעמד מאחורי התקדם לכיוון פרופסור מקגונגל. "רייבנקלו!"

"בלייז זאביני!" "סליתרין!"

"גסטין פינץ פלצ'לי!" "הפלפאף!"

"גיין לסטריינג'!" ילדה שחורת שער התיישבה על השרפרף. "סליתרין!" היא נראתה מאוכזבת.

"גרגורי גויל!" ילד גדל גוף צעד קדימה והתישב על השרפרף. רק נגעה המצנפת בראשו קראה "סליתרין!"

"דין תומאס!" ילד כהה עור התקדם אל הפרופסור. "גריפינדור!" השולחן השמאלי פרץ במחיאות כפיים רמות.

"דראקו מאלפוי!" הילד הבלונדיני שהפריע לנו ברכבת התישב על השרפרף. רק נגעה המצנפת בראשו היא קראה: "סליתרין!" הילד נראה מרוצה.

"הארי פוטר!" כל האולם השתתק. "גריפינדור!" השולחן בצבעי אדום וזהב פרץ במחיאות כפיים רמות.

"הרמיוני גריינג'ר!" הילדה עם השער החום הנפוח התישבה על השרפרף. "גריפינדור!"  קראה המצנפת, והרמיוני רצה לשולחן גריפינדור.

"וינסנט קראב!" ילד מגודל נוסף התקדם אל הפרופסור. "סליתרין!"

"זכריה סמית!" "הפלפאף!"

"חנה אבוט!" "הפלפאף!"

"לונה לאבגוד!" "רייבנקלו!"

"לוונדר בראון!" "גריפינדור!"

"לילה נייט!" התקדמתי לעבר הפרופסור בהתרגשות. התיישבתי. המצנפת הונחה על ראשי. "הממ... את הראשונה מסוגך שלומדת כאן. איפה לשים אותך? לא ברייבנקלו, הפלפאף לא בא בחשבון. את נחושה מאוד, למה אף אחד לא לקח אליו את הנחושים? ישנו אומץ, אבל ישנה גם שאפתנות, רצון להוכיח את עצמך. יהיה לך טוב ב- סליתרין!" את המילה האחרונה היא צעקה לכל האולם. הלכתי מאוכזבת והמומה לשולחן הימני ביותר, הרחוק ביותר מהשולחן שבו רציתי להיות. המיון המשיך.

"מילסנט בסטרוד!" ילדה די מכוערת התקדמה אל עבר המצנפת. "סליתרין!" אוי ואבוי.

"נוויל לונגבוטום!" "גריפינדור!"

"פדמה פאטיל!" "רייבנקלו!"

"פנסי פרקינסון!" "סליתרין!"

נאנחתי. איזה מין בנות יהיו איתי בחדר? נזכרתי באנג'לה גורדון ההמומה, אולי היא תהיה נחמדה...

"פרוואטי פאטיל!" "גריפינדור!"

"רומילדה ויין!" "רייבנקלו!"

"רון וויזלי!" "גריפינדור!"

"שיימוס פיניגן!" "גריפינדור!"

"תיאודור נוט!" "סליתרין!"

המיון הסתיים. הייתי מאוכזבת. כל חברי התמיינו לבית שונה משלי.
---------------
חמש תגובות בשביל הפרק הבא!

הפרק הקודם		הפרק הבא