התערבות זוגית

ככה באמצע הלילה הדלקתי את היום
רואה אותך מול הפנים
אני גולש במנהרת הזמן

לילה. השעה 2:00. בום ! רעם הרעיד את הטירה.
ובום ! ברק חוצה את השמים. בום ! בום ! סופת רעמים וברקים.
רעם, הרעיד את הטירה והעיר אל ג'יני. בום, ברק פגע בחלון ושבר אותו.
ג'יני קמה מן המיטה כדי לתקן את החלון. מילת הקסם הייתה על קצה לשונה, אך אז נזכרה שאת שרביטה השאירה על השידה שליד המיטה. היא חוזרת בצעדים כבדים ועייפים אל השידה, היא מרימה את השרביט ומסתובבת אל החלון היא מתחיל ללכת משפשפת את עייניה בידה.
היא מרימה את מבטה אל החלון ופאם ! משו זוהר פגע בה. היא נופלת במין מערבולת, רוח קרירה נושפת אל תוך עינייה. הייא עוצמת אתן, ואז היא נופלת בחוזקה על הרצפה, היא מאבדת הכרה.
ג'יני קמה וגילתה את עצמה באמצע המסדרון של הוגורטס הומה ילדים באחר בצהריים. 'אוי לא ! אני בפיג'מה באמצע בצפר אני חייבת לעוף מפה !' ג'יני ממהרת לנתק את רגליה מהרצפה ולרוץ לחדרה, אך מישו הקדים אותה וקרא לה בשמה.
בלת ברירה ג'יני הסתובבה. שם עמד לו מאלפוי, מחייך מאוזן לאוזן, 'הוא נראה יותר, גדול. לא שמן. כיאלו הוא גדל. הוא עדין חתיך. אבל הוא גדל.' ג'יני עוברת למבט קר.
ופתאום היא מרגישה כיאלו מישו נוגע בו כיאלו משו נכנס דרכה. תלמיד שנה ראשונה הרגע עבר דרכה ! היא רוח ?
ילדה ג'ינגית עברה דרכה היא הלכה אל עבר דראקו ונישקה אותו בלהט. ג'יני פערה את פיה, המומה היא הלכה לבדוק מי היא הג'ינג'ית. "מה ?!!?!?!"
צעקה אבל אף אחד אפילו לא הסתכל עליה. 'או אז עכשיו אפילו לא שומעים אותי !' הנערה שהתנשקה בלהט עם דראקו הייתה ג'יני, כלומר היא, כלומר אני ? התבלבלתי לגמרי, חשבה ג'יני. סוף סוף דראקו וג'יני השנייה נפרדו וחייכו אחד אל השני.
פתאום ראתה את רון הארי והרמיוני. רון התקרב אליהם, ג'יני כבר כמעט שמעה את קולו המאיים על דראקו.
"בוגדת ! איך את לא מתבבישת ?! דווקא את הסמור הזה ?! את יודעת שהוא ואבא שלו וכל אוכלי הדם המטונפים ניסו להרוג אותנו ?! את יודעת ?! או שפשוט שכחת ?! כמה קל לך לשכוח !" ג'יני הייתה המומה. "אנשים שהקריבו את עצמם למענך ! מי הביא לך את היומן הזה של ריד ? אבא שלו ! ומי הציל אותך ?אנחנו ! חברים ומשפחה, ואת לא שמה על זה !" צעק רון באכזריות.
"אתה לא מבין ? זה אבא שלו ! הוא שונה לגמרי ! בבקשה רון !" התחננה ג'יני הכפילה.
רון ירק בזעם "אבא שלו ? עזבי את זה ! כל מה שהוא אמר ! כל מה שהוא עשה ! את חושבת שהוא לא ידע על היומן ?! הוא ידע ! וראית שהוא עשה משו ?! לא. הוא קילל אותך והתנשא מעליך. לכי לכי חפשי ת'חברים שלך." אמר בארסיות והלך. הרמיוני סקרה אותה בלגלוג ורצה אל רון. הארי הביט עליה כנעלב, כנבגד. הוא לא צעק, הוא לא כעס, הוא לא לגלג, הוא רק נעלב.
ג'יני הכילה הסתכלה על הארי,היא הייתה נבוכה.
"הארי.." היא אמרה בכל קלוש, א הארי עצר אותו בידה ועשף של 'עזבי-את-זה..' והלך. ג'יני הכפילה הסתכלה על דראקו, כיאלו היא מחפשת פיתרון בדמותו. ג'יני כעסה עליה ! "זאת המשפחה שלך והחברים שלך וזה, זה האדיוט המתנשא בעולם !" צעקה ג'יני לכפילתה.
"ג'יני. אני לא רוצה שתסבלי, את צריכה להיות איתם." "מה ?! אתה זורק אותי ?! כלומר את הכפילה שלי ?! חוצפן !" צעקה ג'יני שוב. "אני לעולם לא יעזוב אותך אם הם לא מבינים את האהבה שלנו, אז אין לי דיבור איתם!" 'עוד נשיקה ?! נו באמת !'
ג'יני הסתכלה סביבה עוד איזה שני ילדים שנה שלישית עברו דרכה, 'מה אני עושה פה ?' חשבה

____________________________

אני ימשיך מחר :)

הפרק הקודם		הפרק הבא