מרלין.

ארתור פנדרגון חשב ברכיבה שלו על כול מה שקרה לו ביום האחרון.
היה לו עוד חמישה שעות להציל את מרלין,אחרת הוא ימות. עכשיו שהגיע לעיר העתיקה פדוריה, אשר נמצאת מחוץ לגבולות קמלוט ומחוץ לחוקים אשר היו שם, הוא הרגיש חשוף.
זה היה מוזר, לדעת שפה אתה לא השליט שלהם, אפילו לא קרוב לזה- אתה האויב שלהם. ארתור יצא רק פעם מחוץ לגבולתיה של קמלוט, הוא היה ילד קטן. הוא זכר איך אות'ר לא הסכים לו לזוז מילימטר בלי רשות. וארתור, בתור ילד קטן ציית לאביו. אבל עכשיו לא היה את אביו או את חוקיו.
זה רק ארתור וחרבו.
----
"קנה את זה בחור צעיר!" דחף מוכר זקן לידיו של ארתור משהו אשר נראה כמו דג חי. ארתור הפיל את זה על הרצפה בגועל והלך משם.
ארתור המשיך להתקדם בתחפושו לכיוון מזרח. לפני כניסתו של ארתור לעיר הוא פשט את בגדיו המלכותיים ולבש בגדי איכרים פשוטים. ועכשיו הוא התהלך לו בעיר אויב כמו איכר. הוא באמת לא הבין איך מרלין עשה את זה, ועוד בקמלוט.
ארתור התקדם לכיוון מזרח עד שראה במה ענקית באמצע הרחוב. "אנשי פדוריה!" צעק אדם אשר עמד על הבמה, בגדיו היו קורעים ומאובקים ועם זקנו המבולגן ארתור עקם את אפו.
"אל תהיו תמימים! תברחו מפה!" ממשיך האיש את דבריו "המגפה מתמשכת לפה! המכשפה תהרוג את כולנו לבסוף!" אנשי העיר רק רטנו כאילו היו רגילים לדבריו של האיש, אך משהו בדבריו גרם לארתור להתקרב.
"על איזה מגפה את מדבר?" שואל ארתור את האיש אחרי שהמון שהיה ליד הבמה התפזר. "אינך יודע על המגפה?" שואל האיש בהפתעה, כאילו ארתור אמר לו הרגע שהוא שכב עם אמו שלו.
ארתור הנהן והאיש תפס את ידו בחוזקה פתאומית. "מה -?" התחיל לשאול ארתור אך נקטע
"המגפה התחילה להתפשט מהעיר הבירה שלנו, מקולדניה. המגפה תהרוג כול אחד משלושה. התילה אותה מכשפה נוראית, היא כבולה בעיר אך כול מי שמתקרב עלייה מת מוות מידי!".
ארתור חשב קצת ושאל "יש תסמינים למגפה?" ושהאיש הנהן שאל "מה הם?" "התסמינים הם,קודם כול להיות מחוסר הכרה שלוש ימים, אחרי זה על ידך יפיעו סימני המכשפה ואז היה לך רק עוד עשרים וארבע שעות לחיות!"
ארתור הרגיש איך בטנו מתהפכת בבטנו.דבריו של האיש היו בדיוק התסמינים של מרלין.
"איפה העיר בירה שלכם?" שאל ללא רוח חייים בקולו ואחרי שהאיש סיפר לו, הלך לסוסו שהיה ליד התגבולות.
-----
ארתור רכב לפי דבריו של הזקן, וראה שהזקן לא שיקר לו.
הוא היה ככול הנראה בעיר הבירה. ארתור רכב בשקט לכיוון הארמון של המלך. הרכיבה בעיר הייתה מזוויעה, לא בגלל החום או המרחק והצפיפות של הבתים, אלא בגלל השקט אשר היה שורר שם.
"אני רוצה לדבר עם המלך." אומר ארתור לשומרים אשר עומדים בפתח הארמון.
כאשר השומרים לא ענו לא ארתור דאג והניח יד על כתפו של השומר השמאלי. תוך שנייה נפל השומר והקסדה שלו נשברה. "אלים אדירים" קרא ארתור שראה שהשומר לא היה בחיים, או יותר נכון מה שנשאר מהשומר.
ארתור מיהר לתוך הארמון הריק עד שהגיע לחדר הכס. ארתור פתח את הדלתות בתנופה וראה שם שבע שומרים, ואת המלכה.
"מי אתה?!" שואלת המלכה בכעס וקמה על רגליה. "אני הוא ארתור פנדרגון, נסיך ויורש הכתר של קמלוט. ואני באתי לכאן כדי להרוג את המכשפה." המלכה נראתה המומה והתיישבה חזרה על הכיסא שלה.
"הינך יודע ארתור פנדרגון, שרוב הסיכויים שתמות." אומרת המלכה בתמיהה "אני יודע גברתי". המלכה בחנה את ארתור
"ואתה יודע שהממלכות שלנו לא חברות?" ארתור שוב עונה בחיוב והמלכה חייכה חיוך קטן.
"היא פגע במישהו מאוד חשוב לך" אומרת המלכה אך לא בשאלה, רק אמרה.
"כן,היא פגעה באהבת חיי."

הפרק הקודם