אהבה אסורה

יום לפני, לאחר הארוחה, (שבה הייתה הסטירה מאיגל)

הארי הלך במהירות למועדון גריפינדור, עצבני יותר משהיה בכל חייו, הוא מעולם לא זכר שהיה כל כך עצבני.

באותו הזמן איגל הלכה גם היא במהירות לעבר המועדון, ידיה רעדו וראשה כאב וכל זאת מעצבים שהיו לה על הארי, דראקו והמשימה שהייתה לה על הכתפיים. היא שנאה לאיים על אנשים ועשתה זאת לדראקו. דראקו ואיגל מעולם לא הסתדרו, ליתר דיוק היא שנאה אותו בדמה, גם מאלפוי לא חיבב במיוחד את איגל; הוא חשב שהיא שלטנית ושהיא מנצלת את זה שבלטריקס היא אמא שלה. מאלפוי ידע שבלטריקס מסוגלת להיות אדון האופל בחלק מהמקרים ויש שלושה דברים שחשובים לה בחיים; הראשון הוא שהיא תגן על חייו של אדון האופל גם אם תצטרך לשמש לו בתור מגן אנושי, השני היה נאמנותה לאדון האופל, והשלישי הייתה חייה של בתה היחידה-איגל, בלטריקס אהבה את איגל כמו את חייה שלה ואיגל אהבה את בלטריקס כאילו הייתה בתה.

איגל התקדמה עד שנעמדה מול התמונה של האישה השמנה, איגל אמרה את הסיסמה "שנתיים בלי התאומים ויזלי".

האישה השמנה הביטה על איגל ואמרה "חומד, קרה משהו?"

איגל אמרה "לא"

"מדוע את רועדת?" האישה השמנה שאלה בדאגה (כפי שדאגה כמעט לכל תלמידי גריפינדור)

"פשוט קר לי" איגל אמרה בחיוך

"אוקי חומד, תכנסי פנימה ותתחממי ליד האש" האישה השמנה אמרה ונתנה לאיגל לעבור מבעד לפתח.

איגל נכנסה פנימה וראתה את הארי יושב על הספה מול האח, היא נעצרה מביטה בו לרגע ואז לקחה נשימה והמשיכה לחדרי השינה של הבנות.

הארי אשר הבחין באיגל עצר אותה באמצע דרכה (כאשר הייתה במדרגות לחדרי השינה) בכך שאמר לה "אני מצטער, פשוט התעצבנתי"

איגל הרגישה איך כל העצבים שהתלקחו בה מתעצמים יותר ויותר מרגע לרגע ואז היא אמרה בקול נטול רגש אבל שהבהיר בבירור עצבנות "מה חשבת לעצמך?"

הארי הסתובב והביט לעברה כאשר הוא אומר "הרגיזה אותי התשובה שלך"

"לְמה?" איגל שאלה והסתובבה לעברו יורדת לאט במדרגות

"כאשר שאלתי אותך לגבי מי את,חשבתי שתאמרי לי את זה באותו הרגע" הארי אמר, ואז הוא קם מהספה והלך לעברה,"ואני לא רוצה שתספרי לי מחר, אני חושב שאת צריכה להחליט מתי להגיד לי מי את."

איגל הביטה לעברו ואמרה "אני מעריכה את זה".

הארי נעמד על המדרגה הראשונה ואמר "הדבר היחידי שאני מבקש שתספרי לי מי את".

איגל ירדה מהמדרגות ותפסה את ידו של הארי, היא משכה אותו איתה עד אשר נעמדה מול האח ואמרה "הארי, אני נשבעת לך שאני אספר לך"

"איגל, אני לא מבין אותך, את יכולה לבכות בלי סיבה שאנחנו יודעים, את לפעמים מדברת איתנו כאילו את יודעת מה הכי טוב, כאילו את יודעת יותר ממנו" הארי אמר בקול שנשמע מעט מתסכל

איגל הביטה לעבר עיניו של הארי ואמרה "הארי, למה לי להסתיר מכם את הסודות שלי?"

"אני לא יודע" הארי אמר

"תחשוב" איגל ענתה

הארי היה בשקט לכמה רגעים ואמר "אולי כי את פוחדת מאיתנו"

"למה לי לפחד ממך, כאשר אני יודעת שאני מסוגלת להגן על עצמי מפניך?" איגל אמרה

"אז מה הבעיה שלך?" הארי שאל

איגל לחשה בשקט "אני פוחדת לאבד אתם"

הארי צחקק מעט ועל פי עיניה של איגל הבין שזה לא במקום ואמר "איגל, את לא יכולה להיות כל כך נוראה, זה לא שאת אוכלת מוות או משהו כזה"

"לא, אני לא" היא אמרה בחיוך והרגישה איך השקר הזה לא ירפה ממנה לעולם.

"אז מה הבעיה?" הארי שאל

"מה אם היית מגלה שאני לא בדיוק אנושית?" איגל אמרה

"מה?" הארי צעק בהלם. "אז מה את? בוגארט?"

איגל נאנחה וצחקה ואמרה "כדי שתבוא מחר בבוקר, כי אני אחכה לך"

הארי הביט לעברה ושאל "את לא בחורה?"

איגל צחקה ואמרה "אני חצי". ואז הלכה לחדרי הבנות.

 בבקשה תגיבו!!!!!!!!!!!!!!!!

הפרק הקודם		הפרק הבא