לוסי בריאן

פרק 7 –

למחרת, יום שבת, טיילו לוסי לינדה ואוליבר במדשאות. הם אכלו שלושתם יחד ארוחת צהריים. לפתע,  ראתה לוסי דמות חשוכה של ילד יורדת לכיוון מקום המפגש הקודם שלה ושל הנחש. הוא חיפש שם משהו. ואז הוא מצא. לוסי ראתה שגם לינדה ואוליבר מסתכלים.  הילד התחיל לעלות לכיוון הטירה עד שראה את השלישייה שמביטה בו. הוא לא ראה מי אלה היו. לוסי התרוממה. ואז הילד ראה את פנייה. "לוסי?" שאל הילד. לוסי זיהתה את קולו. לוסי לאט לאט התקרבה אליו. "מה את עושה?" שאלה בלחש לינדה. לוסי המשיכה ללכת. היא עמדה פנים אל פנים מול הילד. זה היה טום. "טום." אמרה לוסי קצת מופתעת. "מה אתם עושים פה?" שאל טום. "אנחנו אוכלים ארוחת צהריים. תרצה להצטרף?" שאלה לוסי. "לא. אתם מגריפינדור. אני מסלית'רין. קצת בושה לשבת איתכם." ענה לה טום בהתלהבות. לוסי פנתה אחורה וחזרה לשבת עם לינדה ואוליבר. "נו? מי זה היה? מה אמרת לו?" שאלה בהתלהבות לינדה. " זה היה טום. טום רידל. שאלתי אותו אם ירצה להצטרף אלינו." אמרה לוסי בשלווה. "ו...-?" שאל אוליבר. "לא." ענתה. "למה?" התעניינה לינדה. "כי אנחנו מגריפינדור והוא מסלית'רין." סיפרה להם. "לדעתכם הוא לא רוצה לשבת איתנו כי דמנו לא טהור?" שאלה  לינדה בעצב. "אולי. אבל נראה לי שהוא לפחות חצוי דם." אמר אוליבר. "יכול להיות. אבל זה לא משנה כל כך. לדעתי אפילו סקיבים צריכים ללמוד קסמים. אתם יודעים..." אמרה לינדה. "כן. אבל מה זה סקיבים?" שאלה לוסי ובטעות הכניסה את ידה למיץ הדלעת. "סקיב זה מישהו שהוא בן לקוסמים אבל אין לו כוחות קסם. ריי קולין הוא כמעט כזה. הוא בקושי מצליח להעיף משהו באוויר." הסביר לה אוליבר וצחק כשראה את ידה שמכוסה מיץ דלעת.

לאחר ארוחת הצהריים, בשיעור תורת הצמחים, לוסי התמוטטה. הפרופסור קלרק  לימד על צמחים שאפשר למצוא רק בארצות מסוימות. לוסי לא עמדה בזה יותר. היא הרגישה שבאמת נשארו רעלים בגופה. היא התעלפה. לינדה נבהלה נורא ופרופסור קלרק ביקש ממנה ומאחיה אוליבר שייקחו את העלמה בריאן למרפאה. הם הגיעו לכניסה למרפאה ומדאם ג'וניור לא הייתה שם. "תחזיק אותה. אני הולכת לבדוק מאחורי המחצה". היא הייתה שם. והיא טיפלה באריאנה. אריאנה הייתה מלאה דם ברגלה השמאלית. הפצע נראה כמו הנשיכה של לוסי. "מדאם ג'וניור.. העלמה בריאן.. היא- היא התעלפה.." מדאם ג'וניור הפנתה את ראשה מהר. "העלמה בריאן? מה קרה לה? תשכיבו אותה על אחת המיטות פה בבקשה." היא אמרה בלחץ ופנתה שוב לנקות את פצעה של אריאנה. לינדה חזרה לאוליבר. הם הרימו יחד את לוסי והשכיבו אותה על אחת המיטות מאחורי המחיצה, ליד אריאנה. "מה קרה לה?" שאלה מדאם ג'וניור בלחץ. "היא התעלפה באמצע שיעור תורת הצמחים גברתי." אמר אוליבר. "אריאנה מה קרה לך? " שאלה לינדה. "אני ננשכתי בידי משהו. לא הספקתי לראות מה. מדאם ג'וניור משוכנעת שזה נחש." ענתה אריאנה. "את יודעת, העלמה קינג, שגם העלמה בריאן ננשכה ביום שישי?" שאלה אותה מדאם ג'וניור. "טוב, מצאנו אותה ביום שישי. אין לדעת כמה זמן היא שכבה שם מתבוססת בדמה." המשיכה. "העלמה בריאן ננשכה על ידי נחש. שחור וגדול. כך היא תיארה אותו. היא לא ראתה מאיפה הוא הגיע." היא המשיכה בכעס קטן. " מדאם, אני לא ראיתי כלום. אני הלכתי והוא תקף אותי מאחו-". דבריה נעצרו. לוסי התחילה להתעורר. "לוסי!" צעקה לינדה וניגשה כדי לחבק אותה. "לוסי נורא הפחדת אותנו שם. מה קרה?" אוליבר שאל בהתעניינות. "אני לא יודעת. כשהוא התחיל לדבר על הצמחים, הייתה  לי בחילה נוראה. הרגשתי כאילו אני הולכת להקיא." הסבירה להם לוסי. "לוסי העיקר שאת בסדר." אמרה אריאנה. לוסי עד עכשיו לא שמה לב שגם אריאנה שם. "אריאנה! מה קרה לך ברגל?" נדהמה לוסי למראה רגלה הפצועה של אריאנה. "אני ננשכתי. בדיוק כמוך." "אוי אריאנה.. תרגישי טוב..." ניחמה אותה לוסי.  "מצאנו דרך חדשה שלא תשאיר רעלים.  בית החולים על שם הקדוש מנגו הביא לנו תרופה מעולה. כבר עכשיו העלמה קינג מתרפאת." התלהבה מדאם ג'וניור. "טוב אני מרגישה בסדר. אפשר ללכת?" שאלה לוסי. "לוסי אל תלכי. את יודעת שדקה לפני שהגעת אני הגעתי?" התחננה אריאנה. "אריאנה תרגישי טוב. להתראות בינתיים." והיא הלכה. לינדה ואוליבר אחריה מנופפים לאריאנה.

בשיעור לחשים הפרופסור דיגל לימד איך לפתוח מנעולים. "כולם, לפתוח ספר הכשפים הבסיסי חלק 7 וחיזרו אחרי בהנפת השרביט-  אלוהומורה." כל התלמידים חזרו אחר פרופסור דיגל. "יופי. עכשיו כולם לעמוד בתור מאחורי הדלת שאני עוד מעט אנעל." כל התלמידים נדחפו ונעמדו מאחורי הדלת. הפרופסור דיגל נעל את הדלת והילדים בתורם פתחו אותה. לוסי הצליחה, אוליבר הצליח ולינדה הצליחה. בארוחת הערב, הם החליטו שוב לצאת למדשאות. "היה שם נעים ושקט. אני רוצה שנוכל שם!" ביקשה לינדה. "לינדה עכשיו חשוך שם. אנחנו לא נראה את האוכל שלנו ולוסי שוב תכניס את ידה למיץ דלעת." אמר לה אוליבר. שלושתם צחקו אחרי המשפט שאמר. הם אכלו בחוץ. אף אחד לא יכול לעמוד בדרכה של לינדה. לוסי ואוליבר נכנעו. הם לקחו קצת אוכל ומפה שישבו עליה. היה חושך והמדשאות היו ריקות מאדם. היה שקט וקר. לוסי קצת פחדה. פתאום ראתה שמישהו מתקרב אליהם. גם לינדה ואוליבר ראו אותו. הם לא ראו את פניו בגלל החושך. הם נעמדו וצעדו קצת אחורה. הדמות המשיכה להתקרב. "תירגעו. אתם יודעים מי אני? אל תדאגו אני לא אפגע בכם כל עוד אתם טהורי דם. מי אתם?" לוסי נעצרה. היא זיהתה את קולו של הילד. "טום. תברחו." היא לחשה ללינדה ואליבר. הם התחילו לרוץ. טום, הלך מהר יותר אחריהם. "מי אתם? לאן אתן רצים?" הוא אמר בכעס. הם לא ענו הם היו עסוקים בלברוח לכיוון הטירה. "טום! אלה אנחנו! אני לוסי!" לוסי צעקה תוך כדי ריצה. טום נעצר. "אז למה את בורחת? מה את חושבת שאני אעשה? דמך לא טהור?" שאל אותה. "לא טום. דמי אינו טהור." היא אמרה ונעצרה. טום כיוון אליה את שרביטו. לוסי הסתכלה לו בעניים והמשיכה לרוץ. כשהגיעו לטירה הלכו לכיוון בית גריפינדור. "סיסמא?" ואז נזכרו לוסי, לינדה ואוליבר שהיום היו אמורים לשמוע את הסיסמא החדשה מפי המדריכים. "אנחנו לא יודעים אותה גברתי. תוכלי להכניס אותנו?" שאלה לוסי וניסתה לשכנע את האישה שבתמונה. " לא. תצטרכו ללמוד את הסיסמא ורק אז לנסות להיכנס." לוסי הבינה שהם אינם יכולים להתווכח עם האישה שבתמונה. "נצטרך לישון פה הלילה. אין לנו סיכוי להיכנס כולם כבר בפנים. הינו אמורים להיות שם כבר לפני שעה." החליטה לוסי. "בסדר. שכל אחת תמצא לה מקום נוח. אני אהיה פה בפינה." אמר להן אוליבר. לוסי ולינדה הנהנו בראשיהן וחיפשו מקום נוח לישון בו. אוליבר ישן בפינה שהכי קרובה לתמונת האישה. לינדה ישנה מאחוריו, ולוסי מאחוריה. הם נרדמו תוך דקות ספורות.

בבוקר, אוליבר היה הראשון שהתעורר. הוא התעורר בשעה שש בבוקר. לוסי ולינדה התעוררו יחד, כמה דקות אחרי אוליבר. היה כבר אור בטירה. אוליבר ניגש לתמונה. "גברתי? תוכלי להכניס אותנו? אנחנו צריכים להתארגן ללימודים." האישה בתמונה הזיזה את ראשה בשלילה. אוליבר נאנח והתיישב ליד לוסי ולינדה. הם חיכו שמישהו יצא. זה לא קרה בחמש הדקות הקרובות, אבל לאחר כעשר דקות, רובאוס האגריד יצא מבית גריפינדור. זה היה אותו ילד ענק שראתה לוסי במיון. "רובאוס! רובאוס! מה הסיסמא? לא הינו אתמול בארוחת הערב. אתה זוכר אותה?" שאל אוליבר.  "אה.. אני חושב שזה ראש תרנגול. מה אתם עושים פה? למה אתם לא מתארגנים עם כולם?" שאל אותם בקולו הכבד. "אה.. אנחנו פשוט חזרנו אתמול מאוחר בלילה ו.. אה.. לא הספקנו לשמוע את הסיסמא החדשה. תודה רובאוס!" הסביר לו אוליבר. רובאוס האגריד הלך ולוסי, אוליבר ולינדה נגשו לפתוח את התמונה לביתם. הם נכנסו והלכו להתארגן מהר לפני שיאחרו לשיעור הראשון. כל התלמידים היו שם ודיברו יחד. לוסי ולינדה הלכו לחדריהן להבריש את השיער בזמן שאוליבר צחצח את שיניו ונעל נעליו. לאחר שגמרו להתארגן, שתו מיץ דלעת לקחו את הספרים שלהם וירדו לכיוון שיעור שינוי צורה. בשיעור פרופסור דמבלדור לימד איך הופכים חייה לגביע מים. כשהשיעור נגמר לוסי פנתה אל הפרופסור דמבלדור ודיברה איתו בפרטיות. "פרופסור מתי מתחילים משחקי הקווידיץ'?" הפרופסור דמבלדור חייך אליה. "שבוע הבא יקירתי. רציתי לדעת אם תרצי לקחת את פוקס עוף- החול שלי לטיול ביום שבת. זה יוצא יום לפני תחילת המשחקים. את מסכימה?" שאל אותה הפרופסור בחיבה רבה. "תודה פרופסור. אני אשמח לקחת את פוקס לטיול." הפרופסור ולוסי חייכו אחד לשני ופנו לדרכם.  בסוף היום, כשעוד היה אור בחוץ, לוסי, אוליבר ולינדה הלכו למדשאות. הם דיברו ודיברו. לוסי הסבירה להם על פוקס, ושאלה אם הם יודעים מה זה קווידיץ', הרי גם להם עולם הקוסמים נפתח רק עכשיו. כמובן שהם ידעו, אז לוסי הסבירה להם מתי מתחילים המשחקים. כשחזרו לטירה, כולם בדיוק ירדו לאולם כדי לאכול ארוחת ערב. לוסי שמה לב שמידי פעם רובאוס האגריד מציץ לעברה. היא חייכה אליו וסומק הציף את פניו.

הפרק הקודם		הפרק הבא