פרינסס.

פרק 5

אלבוס הפסיק והביט בי עם פחד בעיניים.
שנינו יצאנו מהר מהאמבטיה.
אלבוס רק קשר מגבת מעל הבגד ים ורץ אבל אני הייתי חייבת להתלבש.בכל זאת,זה הוגוורטס, ולבנות אסור להסתובב פה חצי ערומות!.
גם לאלבוס אסור בגלל שהוא אחד הבנים הנחשקים והחתיכים בבית הספר וגם כי הוא שלי וכולן פה זוממות עליו.
אבל זה לא משנה עכשיו.
עכשיו יש מקרה חרום אמיתי!
סיימתי להתלבש,ענדתי את הטבעת ופתחתי בריצה.
כשיצאתי ראיתי שם תלמיד משנה שלישית עומד מפוחד ושאלתי אותו לאיפה ג'יימס ואלבוס הלכו והוא אמר לי שהם רצו לכיוון המעונות וגם הוא הזהיר אותי שג'יימס עצבני מאוד.
הסתכלתי בשעון שלי וראיתי שהשעה עכשיו היא אחת עשרה.
'אוי לא... גם רוז תהרוג אותי וגם כל המועדון ער עכשיו והולך לשמוע את הריב שלנו...' חשבתי לעצמי בזמן שרצתי במדרגות.
כשנכנסתי למועדון ראיתי את כל הבני דודים למשפחת וויזלי וג'ורדן לונגבוטום-החבר הכי טוב של אלבוס-יושבים ביחד מצומצמים על הספה ומביטים באימה בג'יימס שהצמיד את אלבוס לקיר עם שרביט בגרון.
כל שאר התלמידים נצמדו לקירות או הסתכלו מהמדרגות של המעונות שלהם.
כל התלמידים של גריפינדור היו שם.
אוי לא.
"ג'יימס-זה לא מה שאתה חושב!"
קראתי וג'יימס,אלבוס ושאר הילדים שהיו בחדר הביטו בי.
"אה כן?!" שאג ג'יימס והחזיר את מבטו לאלבוס שעמד שם צמוד לקיר.
"זה לא נכון שהייתם ביחד במקלחת של המדריכים?!" הוא שאג וכולם העבירו את מבטיהם בתדהמה מאלבוס אלי ובחזרה.
"זה לא נכון שתפסתי אתכם מתנשקים!?" כולם הביטו בנו בתדהמה גוברת חוץ מלילי שקמה אל ג'יימס ואל'  וניסתה להפריד ביניהם ורוז שקמה אלי בשביל להחזיק אותי שאני לא אתערב ביניהם.
"והטבעת הזאת?! ממי קיבלת את הטבעת הזאת שיש לך על האצבע?!" ג'יימס שאג ולילי כבר התרגזה.
"בדיוק בגלל זה הם לא סיפרו לך שהם ביחד!" צעקה לילי.
"הם ידעו שככה אתה תגיב!" המשיכה.בחיים לא ראיתי אותה צועקת ככה.
לילדה הזאת יש קול!
"ג'יימס.." ניסה אלבוס להסביר והתקדם קדימה אבל ג'יימס התפרץ עליו.
"בחיים אל תדבר איתי יותר!" הוא שאג ואלבוס נרתע חזרה לאחור.
"אני לא רוצה לשמוע ממך עוד הסברים ואני רוצה שתתרחק ממנה עכשיו!" הוא הורה ודקר את אלבוס כל כך חזק עם השרביט עד שהיו לו עוויתות כאב.
"לא!" צרחתי וכולם הביטו בי המומים.שאני אצעק על ג'יימס פוטר? מי היה מאמין?
"אתה לא תרחיק אותו ממני!" המשכתי לצעוק.
"אתה לא הבעלים שלי ואני אעשה מה שאני רוצה ואצא עם מי שאני רוצה גם אם זה לא מקובל עליך!" ג'יימס נראה המום.בחיים לא התפרצתי ככה על אף אחד ובייחוד לא עליו.
השתחררתי מרוז והלכתי לכיוונם.
"מה קורה פה?!" פרופסור לונגבוטום,ראש הבית של גריפינדור,נכנס לחדר המועדון והסתכל עלינו בכעס.
ג'יימס זז אחורה מאלבוס לאט לאט אבל לא הוריד את המבט שלו ממנו.
"ג'יימס סיריוס פוטר אני דורש לדעת למה איימת על אחיך עם שרביט!" קרא הפרופסור בזמן שאני הלכתי ונעמדתי ליד אלבוס.
"שום דבר מיוחד.. רק גיליתי שאח שלי הוא בוגד מגעיל" אמר ג'יימס מתנשף בתיעוב ולא הסיט את מבטו מאלבוס וכך אלבוס ממנו.
"פרופסור.. זאת אשמתי.. אני הסיבה לכל המריבה הזאת!" אמרתי כי לא רציתי שיקרה שום דבר לא לג'יימס ולא לאלבוס.
"אל תהי מצחיקה! אין פה שום קשר אלייך" הסיט אלבוס את מבטו אלי.
"אין לי מושג מי פה אשם אז ריתוק לשבוע לשלושתכם אחרי החופשה על שהערתם את כל הטירה ואני מזמן את ההורים שלכם ואת האפוטרופוס שלך" אמר נחרצות.
"אבל פרו-" התחלתי.
"בלי אבל! ועכשיו אלבוס לך להתלבש" הוא הציץ על אלבוס שעדיין היה עם מגבת "ואני מצפה לראות את כולכם" הוא פנה לבני משפחת וויזלי,פוטר ואלי "בארוחת בוקר.להתראות." אמר ויצא מהמועדון.
ג'יימס פנה משם בלי להביט בי או באלבוס או בכל אחד אחר בחדר,לחדרו ואני פניתי שוב לאלבוס.
"אתה בסדר?" שאלתי אותו בדאגה ואחזתי בידו בזמן שכל המועדון התאושש לאט לאט וחזר לעסקיו היום יומיים.
"כן.. אני בסדר..." הוא אמר לי משפשף את צווארו.
רוז ולילי באו אלינו.
"תספרו לנו מה קרה." אמרה לילי.
"הכל." השלימה אותה רוז.
הסכמנו לספר להן בתנאי שקודם אל' יעלה להתלבש והן הסכימו.
התיישבנו על הספות ליד כל הבני דודים שלהם וג'ורדן לונגבוטום שגם,כמובן,רצו לדעת מה קרה ולדעתי הגיע להם הסבר אחרי מתקפת הצעקות שעברו לפני רגע.
אל' וג'יימס תמיד היו רבים אבל לא נראה לי הם רבו אי פעם ברמה כזאת.
בחיים שלי לא התכוונתי שהם יריבו ברמה כזאת.
אלבוס שחזר אלינו לבוש,התיישב לידי והתחלנו לספר להם מה קרה.
סיפרנו להם שאנחנו ביחד עוד מאז המקרה שלי עם מאלפוי ועל איך שלא רצינו לספר לאף אחד כדי שזה לא יגיע אל ג'יימס וסיפרנו על כל הריבים ה 'מקריים'  שלנו ועל כל הלילות שהיינו נעלמים וסיפרנו גם מה שהיה היום.
עד שסיימנו לספר הגיעה השעה עשרים לשתיים עשרה והחלטנו שנרד לארוחת בוצר.
זה היה כל כך מוזר.
ירדנו כל משפחת וויזלי,וההרחבה שלהם שכוללים את:
רוז,הוגו,מולי,לוסי,לואיס,פרד,רוקסן,לילי,אלבוס ואני.
גם ג'ורדן ירד איתנו.
אלבוס שהחזיק את היד שלי הרגיש משהו נוקשה עליה-משהו ששנינו שכחנו ממנו למרות שהוא עשה לנו צרות.
הוא הסתכל לי על היד ושאל אותי בחיוך.
"אז זה אומר שכן?" שאל אותי ואני חייכתי והנהנתי.
המשכנו ללכת.
אומנם זה לא מוזר שישבנו כולם ביחד אבל היה מוזר שאלבוס ואני ישבנו אחד ליד השני ודיברנו נעים אחד אל השני וגם שהחזקנו יד מתחת לשולחן.
היה מוזר גם שכולנו הגענו ביחד כי בדרך כלל אתה לא תראה את כולנו מאוחדים כל כך כמו היום.
כולנו חשנו פחד מסוים ממה שיקרה עכשיו עם ג'יימס הרי אי אפשר להתעלם מעצם קיומו ואנחנו גם לא רוצים הרי כולנו משפחה וכולנו אוהבים זה את זה ומה שקרה עכשיו היה דבר שלא בא בחשבון.
אסור יותר לתת לדברים כאלו לקרות!
וכן,אני מכלילה את עצמי במשפחה כי אני מכירה אותם מהיום שנולדתי.
וכן,אנחנו כולנו משפחה אוהבת ותומכת למרות החיכוכים והריבים.
אבל אני מפחדת שמה שקרה היום יגרום ניתוק של ג'יימס מהמשפחה ואני ממש,ממש לא רוצה שזה יקרה.
אני חייבת לדבר עם טדי.
עכשיו!

~~~~~~~~~

כמו שהבטחתי עוד פרק היום: )

תביאו גם חברים שלכם לקרוא את הפיק-ממש חשוב לי לדעת שאנשים קוראים אותו ונהנים.

אל תשכחו להירשם לעידכונים ולהגיב: )

בהצלחה בשנת הלימודים!

הפרק הקודם		הפרק הבא