עד הנשיקה ואחריה

פרק 6

הארי התעורר בבוקר וצבט את עצמו כדי לראות שהוא לא חולם.

'כנראה שכל מה שהיה אתמול היה אמיתי' חשב לעצמו.

'ג'יני באמת שלי ובאמת קיבלנו את גביע הקווידיץ'!'.

הוא קם מהמיטה וניכנס להתקלח.

כשהוא יצא מהמקלחת הוא ירד למטה לחדר המועדון וחיכה שג'יני תרד.

אחרי 10 דקות של לחכות לה הוא החליט שהוא יעיר אותה.

הוא עלה לחדר שלו,לקח את גלימת ההעלמות וירד חזרה למועדון.

הוא התכסה בגלימה ופנה לחדרי הבנות.

הוא עלה במדרגות עד שהגיע לחדר של בנות השנה החמישית.

כשהוא פתח את הדלת ראה שכולן עדיין ישנות.

הארי הלך מיטה מיטה וחיפש את ג'יני עד שהוא מצא אותה במיטה הרחוקה ביותר מהדלת.

הוא ניכנס בין הכילות וסגר אותן.

הוא מלמל "מופליאטו" וניגש להעיר את ג'יני.

הוא חשב כמה שניות איך להעיר אותה ואז הוא החליט שהוא יעשה את זה בדרך הכי פשוטה שיש.

הוא נישק אותה בעדינות על שפתיה והוא הרגיש שהיא מחזירה לו נשיקה.

"איך ידעתי שתבוא?" שאלה אותו בלחש.

"לא יודע.." ענה לה מחייך.

"טוב.. חכה לי פה בזמן שאני מתארגנת ותשים שוב את הגלימה.." אמרה לו מתמתחת.

"טוב...רגע.. איך ידעתי שבאתי עם הגלימה?" שאל אותה מבולבל בזמן שהיא אספה את הדברים שלה.

"הרגשתי אותך מוריד אותה.." אמרה ונכנסה להתקלח.

'רגע,היא הייתה ערה!' חשב 'היא חיכתה שאני אבוא..' הוא נענע בראשו והתכסה בגלימה.

כעבור 5 דקות ג'יני יצאה מהמקלחת לבושה והם ירדו לחדר המועדון.

כשהם הגיעו למועדון הוא הוריד את הגלימה מעצמו והם הלכו לכיוון רון,הרמיוני,שיימוס ודין שישבו וחיכו להם.

רון ושיימוס שיחקו שח-מט קוסמים,דין צפה בהם והרמיוני קראה ספר.

"חי זקנו של מרלין הארי! מאיפה צצת פתאום?!" שאל אותו רון בהפתעה.

"אויש.. רון.. זה ברור כל כך.. הוא לקח איתו את הגלימה.." אמרה לו הרמיוני

"איזה גלימה?" שאלו שיימוס ודין ביחד.

"אמ.. מה דעתכם לרדת לאכול?" שאלה ג'יני מנסה להסיח את דעתם של דין ושיימוס מהגלימה.

"כן,יאללה! אני רעבה ממש.." אמרה הרמיוני,הניחה את הספר בצד ונעמדה ליד ג'יני.

"שח-מט שיימוס.. קדימה הלכנו" אמר רון והלך ביחד עם הארי,ג'יני והרמיוני לאכול.

"מה? טוב.. אנחנו עוד מעט נרד..." אמר שיימוס מופתע מהניצחון של רון.

"טוב..ביי!" קרא הארי והם יצאו מחדר המועדון.

רון והרמיוני הלכו מקדימה רבים והארי וג'יני הלכו מאחוריהם,מחזיקים ידיים,מדברים.

"אויש נו,רון! אתה באמת חושב שאני אתן לך להעתיק את כל העבודה שלי?!" שאלה הרמיוני את רון.

"כן..נו הרמיוני! סנייפ יהרוג אותי אם אני לא אגיש אותה היום... אני חייב את העזרה שלך!" קרא רון.

"הם תמיד ככה?" שאלה ג'יני את הארי בגיחוך.

"כן...בדרך כלל..." ענה לה הארי משועשע מהריב של חבריו הטובים.

בדרך לאולם ג'יני שמה לב שכל מיני בנות מסתכלות עליה ועל הארי במבט רצחני בעיניים,או יותר נכון,בעיקר עליה.

"למה כולן מסתכלות עלי ככה?" שאלה את הארי בלחישה.

"מה,זה ברור לא? הן מקנאות.. הרי לא כל אחת זוכה לצאת עם הארי פוטר!" ענה לה הארי בגאווה.

ג'יני דרכה לו על הרגל והוא שאל אותה "למה זה היה?"

"שתדע שגם לא כל אחד זוכה לצאת עם ג'יני וויזלי מר פוטר!" ענתה לו בהפגנתיות.

"את זה אני יודע" ענה לה בחיוך ונתן לה נשיקה על השפתיים.

"נו,נו פוטר,מתנשק ככה עם בוגדת מול כל הבית ספר?" הארי שמע קול לגלגני.

הוא ראה את דראקו מאלפוי עם קראב וגויל משני צדדיו.

"מאלפוי..." אמר הארי בזלזול והרחיק את ג'יני למאחוריו.

"תתרחק מפה מאלפוי!" אמרה הרמיוני ששמה לב מה קורה.

"מי את בכלל שתדברי בוצדמית?!" שאל אותה מאלפוי.

 "פורנונקולוס" קרא רון ומאלפוי התמלא בפרונקלשטונקלים.

"מה קורה פה?" הם שמעו קול יבש שואל.

סוורוס סנייפ יצא מהאולם הגדול וראה את מאלפוי.

"מי עשה את זה?" הוא שאל והסתכל לכיוון רון והארי.

"וויזלי פרופסור" אמר קראב.

"30 נקודות מגריפינדור" אמר סנייפ.

"אבל-" התחיל רון,

"לא מעניין אותי מה קרה.לא שולחים קללות נגד תלמידים במסדרונות". אמר ולקח משם את מאלפוי למרפאה.

"בואו ניכנס לאכול" אמר הארי ולקח שוב את ידה של ג'יני וניכנס איתה לאולם.

כשהם אכלו אנשים עדיין הסתכלו על ג'יני והארי והם פשוט התעלמו מהם.

"טוב... אם אני לא הולכת עכשיו מקגונגל תהרוג אותי... ביי" אמרה ג'יני,נשקה להארי והלכה.

"מזל טוב הארי" הארי הסתכל וראה את לונה מתיישבת לידם.

"באמת תהיתי מתי זה יקרה... גם אני תמיד תוהה לעצמי מתי אתם תתחילו לצאת-רון והרמיוני.." אמרה בחולמניות.

רון והרמיוני הסמיקו והפנו את מבטיהם.

הרמיוני הייתה הראשונה שהתעשתה.

"מה גורם לך לחשוב שאנחנו נצא אי פעם לונה?" שאלה הרמיוני.

"משהו במבטים שלכם אחד על השני..." אמרה "טוב.. אני מאחרת ללחשים.. להתראות" אמרה והלכה משם מרחפת.

"מה יש לך עכשיו?" שאלה הרמיוני את הארי.

"יש לנו שעתיים חופשיות..." אמר לה הארי.

"לי יש שיעור כפול בלחשים עתיקים.. ניפגש אחר כך.." אמרה והלכה משם.

"טוב.. בוא נעלה לחדר המועדון.." השמיע פתאום רון את קולו.

הם עלו למועדון והתיישבו מול האח.

הפרק הקודם