האליפות, הוגוורטס ומה שבניהם

המנצחת היא edenden4!!!!!!!!!!!

"רמוס, הכל יהיה בסדר, אני מבטיחה!!" אמר קול אחר, קול של אישה. "אני יודע ט' אני יודע! זה רק שאני מפחד שמשהו יקרה להם, הם לא יודעים שאני בטעות החזרתי איתנו את את-יודעת-מי לעולם חי וחזק יותר מאי פעם" אמר רמוס בפאניקה. "טוב, אין טעם שנשאר פה. כדי שנלך עכשיו." הוסיף רמוס לאחר כמה רגעים. "ראית את טדי?" שאלה ט' בתקווה. "לא, לא הספקתי. אני יודע שאת מתגעגעת אליו, אבל את יודעת שלא כדי שיראה אותנו, עכשיו לפחות." אמר רמוס בעצב. הוא התגעגע אל בנו, הכבר לא כל כך קטן. "כן..." נאנחה. הם התעתקו למקום מחבואם ששימש אותם במשך השנים האחרונות. "איך נמנע מאדון האופל לעלות לשלטון בשנית? אין לנו הרבה זמן!" קראה ט'. "אין לי מושג. אני אפילו לא בטוח איך אנחנו חזרנו. אמרתי להם שזה אותו עיקרון כמו של חתולים." אמר רמוס. "מה, עניין ה- 9 נשמות?" הופתעה ט'. "כן, לא יכולתי להגיד להם שפשוט חזרתי יום אחד." אמר רמוס. "אולי בקדוש מנגו יוכלו להסביר את זה..?" ניסתה ט'. (אוף זה פשוט מעצבן לקרוא לה ט'!!! אני אכתוב טונקס, אבל את תביני, בסדר?) "את באמת חושבת שאם שני אנשים שמתים כבר 19 שנה, יופיעו באורך פלא ויגידו שהם החזירו איתם גם אדון האופל, לא תתחיל פאניקה עולמית?!" קרא רמוס. "כן, נכון..." נאנחה טונקס. "אז מה אתה מציע?" המשיכה טונקס לאחר רגע של שקט. "קודם כל צריך לברר איך אנחנו חזרנו. כשאני אומר אנחנו אני מתכוון גם לאת- יודעת- מי." אמר רמוס. "ומה אם הפתרון למפלתו, הוא מוות שני?" שאלה טונקס לאחר רגע. "מה?" שאל לופין. "אני מתכוונת, שאולי בגלל שחזרנו, אז כולנו צריכים למות שוב, כדי לנצח את אדון האופל..?" אמרה טונקס. "אולי... אבל איך נגרום לו למות?" שאל רמוס, מדגיש את המילה המתייחסת אל וולדמורט. "הארי." אמרה טונקס בהחלטה של רגע. "את לא רצינית!" קרא רמוס בהפתעה. "אני יודעת, אני יודעת, אבל רק הוא ניצח אותו בעבר. ועוד יותר מפעם אחת." אמרה טונקס בשקט. "אני לא מאמין שהמסכן צריך לעשות את זה שוב, אחרי כל מה שעבר עליו..." מלמל רמוס בעצב. "כלומר?" שאלה טונקס. "כלומר, הוא כנראה באמת הפתרון היחיד שלנו." אמר לופין בהחלטיות. טונקס לא ידעה אם לחייך או לבכות. "טוב, הארי בטוח יצליח לנצח אותו שוב..." לחשה טונקס. רמוס לא ידע איך להשיב לה. הוא פשוט נשכב על המיטה המאולתרת שלהם ועצם את עיניו. "הייתי מוכנה לא לראות יותר את טדי, רק כדי שזה לא היה קורה. איך נכנסנו לתסבוכת הזו?" נאנחה טונקס ונשכבה לידו. "אם לא נמצא פתרון מהיר, את תראי אותו בכל מקרה." אמר רמוס, מנסה לגרום להם רגע של שמחה. "הוא בטח בחור חתיך עכשיו, אם הוא דומה לאבא שלו." נאנחה טונקס ועצמה את עיניה. "גם אמא שלו תרמה לעניין." חייך רמוס חיוך קלוש. השניים נרדמו במחשבות מנחמות על בנם שראו רק בינקותו.      

הפרק הקודם		הפרק הבא