חצי תאומים

אוקי... אני חייבת לציין שאני לא קראתי את גורלו של אפולו, ולכן הפאנפיק הזה מתרחש לפניו. כמו כן, דילגתי על חלקים גדולים מגיבורי האולימפוס, ועל רוב גיבורי האולימוס 1, מכיוון והם דיי משעממים. אז תסלחו לי אם יש דברים שאני לא מעודכנת בהם, נגיד פחדים, אנשים מתים, או שיפים. + הפאנפיק הזה מתרחש לפני גורלו של אפולו. כי... לא בא לי שג׳ייסון יהיה מת.

נ.מ: אין שם משתמש מקורי

כן, יש לי נקודת מבט. מכיוון ויהיו פעמים של גוף שלישי, רציתי לייפות את זה. אז מעכשיו, יש משהו שנקרא ׳נ.מ: אין שם משתמש מקורי׳. בכל אופן, חזרה לסיפור: 

מסוף הפרק הקודם, העניינים רק הלכו והידרדרו. בלשון המעטה. לילה נראתה על סף בכי וסופי נראתה כאילו היא רוצה לרצוח מישהו כשהן גילו שהן תאומות ואז כירון חשב שזה יהיה רעיון טוב לתת להן ולפרסי להיות רק שלושתם באותו החדר כדי להכיר אחד את השני ובינתיים… *נשימה עמוקה* הם לא אמרו כלום. שום דיבורים. שום ציוץ. לפחות לא לפי מה שהאחים שוד דיווחו לכולם אחרי שהם ניסו לצוטט. 

נ.מ סופי:

אני חייבת להודות.. שאני דיי מותשת. לנהל  שיחה שלמה בטלפתיה עושה הרבה יותר כאב ראש ממה שזה נשמע. אני מרחמת על אמארי. הוא צריך לנהל שיחה של 12 אנשים, ואני רק של 3. אבל ברצינות, יש לי אח עם מחשבות רועשות. מאוד. מאוד. רועשות. 

בסופו של דבר, התחיל להיות לי כאב ראש רציני, ודיי נמאס לי  מזה. 

בלשון המעטה.

סופי: די!!!!!!!!!!!!

פרסי: סליחה

לילה: סליחה

סופי: לא את, לילה. פרסי, ידעת שהמחשבות שלך הן נשק קטלני לטלפתים?

פרסי: באמת? מגניב!

סופי: לא, לא מגניב! כי במקרה יש לך אחות טלפתית שמנהלת ברגע זה שיחה טלפתית שאה משתתף בה!

פרסי: סליחה

לילה: אני לא רוצה להציק, אבל… היינו באמצע דיון סוער שבו ניסינו להבין איך אני קוסמת, את אלפית ופרסי חצוי, ובכל זאת אנחנו אחים. נראה לי שזה קצת יותר חשוב מהשטויות שלכם, לא?

סופי: זה לא שטויות! אבל כן, את צודקת. זה באמת יותר חשוב.

פרסי: יש לי תאוריה...

סופי: אבל?

פרסי: אבל אני מאוד לא אוהב אותה.

סופי: פרסי, תזהר ממני.

פרסי: בסדר, בסדר. אבל אני באמת חייב לספר לכן?

סופי: אתה מפחד שאנחנו יותר חזקות ממך? חחח

לילה: נחמד לראות שאתה מפחד ממשהו.

פרסי: *מסתכל לרצפה* אני מפחד מהרבה דברים... אבל אני מעדיף שלא לספר לכן על רובם. זה מביך מדי. וסופי, זה לא לא חוקי, לקרוא מחשבות של מישהו בלי אישור?

סופי: טוב... אף פעם לא הקשבתי במיוחד לחוקים. ואתה ממש ביקשת את זה.

לילה: אל תשכח שאנחנו לא כמו החצויים שלך. בשבילנו פחד זה דבר טבעי, אז אולי זה לא כזה מביך כמו שאתה חושב.

פרסי: ... בכל אופן, התאוריה. כי אני מעדיף שתגלו את זה ממני, מאשר שסופי תחטט לי במחשבות. *שולח מבט מאשים לסופי*

סופי: מודה באשמה. עכשיו, מה התאוריה?

פרסי: אני... חושב שזה קשור לאמא שלי. אם היא צאצאית של אלף וקוסם, אז יכול להיות שזאת התשובה.

סופי: אבל יש לי... אה.

לילה: אבל איך זה אומר שאנחנו יותר חזקות ממך?

פרסי: כי אם התאוריה שלי נכונה... וסביר להניח שהיא נכונה, אז... גם אתן חצויות. לילה, את חצי קוסמת, חצי אלה. וסופי חצי אלפית חצי אלה.

לילה: ... וואו. בהנחה שהתאוריה הזאת נכונה בכלל, יש עוד תעלומות לא פתורות?

פרסי: כן.

סופי: אני דיי בטוחה שזאת הייתה שאלה רטורית... אבל לך על זה.

פרסי: מה הסדר?

לילה: מה?

פרסי: לתאומים יש סדר. יש אחד שיוצא ראשון, ואז עוד אחד שבא כמה דקות אחריו, ואז בא עוד אחד אחרי עוד כמה דקות. לפחות במקרה שלנו. בדרך כלל תאומים באים בזוגות.

לילה: זאת... שאלה חשובה. במפתיע.

פרסי: הי!

סופי: בזוגות... אוי, שיט.

לילה: מה קרה?

סופי: אנחנו תאומים.

פרסי: כן... זה כל העניין, שכחת?

לילה: פרסי, נראה לי שזה קשור לתרבות האלפית.

פרסי: אהההה... עכשיו הכל ברור. רק להבהיר, זה לא ברור. הייתי ציני.

לילה: שתינו הבנו את זה, פרסי. סופי, יש בעיה עם זה שאנחנו תאומים?

סופי: ... בקהילה האלפית, רוב הזמן אנחנו נולדים לא תאומים. טוב, כמעט כל הזמן זה תיאור יותר מדויק. ולכן, מ... סיבות שלא מובנות לי, תאומים מקבלים שם יחס מזלזל, כמעט כמו חסרי יכולת.

לילה: אוי... אבל את לא מתכוונת לחזור בקרוב, נכון? ואת תמיד יכולה להסתיר את זה מהם, נכון?

סופי: כן... פשוט, יש שם מישהו... שיודע איך לגלות את הסודות שלי.

פרסי: *פוער עיניים בתדהמה מזוייפת להפליא* יש לך חבר??

סופי: אל תשחק אותה תמים. גם אני וגם לילה יודעות על אנבת'.

פרסי: טוב... בסדר. אולי כדאי שנסיים כבר?

לילה: או, אני רוצה לפתוח את הדלת! אני רוצה לראות את הפנים של כל אלה שניסו לצוטט כשהם יקלטו ש"לא דיברנו בכלל" ובכל זאת אנחנו מתנהגים כאליו דיברנו המון זמן.

פרסי: הכבוד כולו שלך.

סופי: כנ"ל.

לילה: שלוש... שתיים...

סופי: ביי

לילה: אבל - !

הפרק הקודם		הפרק הבא