אני לא דמבלדור. אז מי לעזאזל?

ואו אני מתחיל להתעייף מהפאנפיק הזה, רק תנו אות ואני נוטש אותו

רולינג , מה אשיב לך והכל שלך לך שמיים אף ארץ לך

-----------

הוא התנשם במהירות. אש וחום רפרפו מול פניו . או שאולי היתה זאת רק ציפור.

משהו חם ומבעבע במוחו ובליבו, כאילו כל הרגשות שלו מתפרצים במהירות. סוערים בלי שליטה.

הוא עצם עיניים. הוא הרגיש את עוף החול בתוכו. כביכול מדבר איתו.

פוקס?

הלהבה בתוכו פלטה אנחה. כן, בהחלט ילד. נשמע בראשו.

ילד?

אתה לא אלבוס. דבר מה עצוב ונוגה היה בעוף החול.

למה אתה מתכוון? יש לך מושג מה קורה?

לא, רק מעט פקודות שאלבוס השאיר לי... שוב עצב קל בקולו. נכון לעכשיו אין לי דבר שאוכל לספר לך...

הוא ניסה פשוט להתעלם מזה. אתה מסוגל לקחת אותי לבית הספר?

אני לא חושב שזה רעיון טוב , אבל... כרצונך.

כשעוף החול נגע בו קלות השמיים הפכו לפיצוץ עצום ואש בקעה מתוכו ,הכל הסתובב זהר ושלח להבות עצומות לכל כיוון, הוא היה ללא כלום. ואז הכל כבה.

הוא התנשף כשהוא כורע על ארבע. ראשו מסוחרר.

אתה יודע , אלבוס בפעם הראשונה הגיב בדיוק כמוך, פוקס לחש בראשו עם חיוך קל.

הוא הסתכל סביבו , המשרד הזה היה מוכר לו מאוד.

אה.. יש לך מושג אולי איפה אני מוצא כאן מורים? הוא שידר בראשו לפוקס.

אני חושב שתמצא מהר משאתה חושב. אמר ונעלם בלהבה קטנה.

צעדים מתקרבים נשמעו. לעזאזל. הוא נעמד וסידר את גלימתו.

מכשפה מקומטת נכנסה פנימה. "מינרווה מקגונגל?" הוא זיהה אותה מהיכן שהוא.

פיה נפער בתדהמה, היא סגרה אותו ופתחה שוב "אלבוס -האר – אתה?"

"אה... קיוויתי שתוכלי להסביר לי למה אני לא זוכר דבר" הוא אמר לה, למה היא כל כך מותפעת מנוכחותו?

"כן- כן בודאי" היא גמגמה "אחזור עוד רגע" ויצאה במהירות. קליק נשמע בדלת. היא נעלה אותו?

הדלת נפתחה בסערה כשעשרה קוסמים במדי הילאים פרצו פנימה במהירות והתמקמו סביבו.

גופו נדרך בצורה אוטמטית שרביטו נע לאט מכיוון לכיוון.

ההילאים התנשמו בחשש והמשיכו לכוון את שרביטהם, הילאי נוסף עם עין מוזרה נכנס אל החדר "היכנע אלבוס" הוא קרא לעברו

"אני לא אלבוס" הוא סינן נזכר בדבריו של פוקס "ואני מסתלק מכאן"

אחד ההילאים שחרר קרן אדומה משרביטו.

בבת אחת כל חושיו נדרכו , יכולות עתיקות יומין,  אוזניו ועיניו קלטו את כל הפרטים בחדר וברפלקסיביות הוא הניף בשרביטו, צועק מילה שהוא לא זיהה, וחתך את לחש השיתוק שהתנפץ בקלות.

ההילאים הנוספים תקפו, והרפלקסים של אלבוס דמבלדור, הקוסם החזק ביותר בעולם השתלטו עליו.

הוא זינק וצרח קללות בשפות שנכחדו לפני שנים רבות, שובר מגנים ואנשים כמו זרדים, המשרד כולו עלה באש והוא המשיך להילחם כמו שד, ידיו ופיו זזים מעצמם.

אבל לאחר כמה דקות לחימה מתישות, הרגיש לפתע קסם חזק מפיל ומרתק אותו אל הרצפה. ההילאי הבכיר גחן מעליו, מחזק את קללת השיתוק עם שרביטו יחד עם שלושה הילאים נוספים.

"אתה יודע, אם היית באמת אלבוס, לעולם לא הייתי מצליח לעשות את זה..." לחש לו ההילאי.

הוא ניסה לזוז ללא הצלחה, נראה שכדי להיות חזק כמו דמבלדור צריך גם לזכור משהו. הוא התנשף בכבדות כשהילאים נוספים תחזקו את הקסם המשתק.

לפתע, פיצוץ אש הופיע במרכז החדר, ציפור של אש וחום רפרפה בכנפיה כשלידה אישה מבוגרת עם שרביט מורם. האישה הזאת היתה מוכרת לו, היא תקפה אותו בבקתה.

כל הנוכחים בחדר הסתובבו.

צריך עזרה, ילד? הוא שמע בראשו.

פוקס?

"טרלוני?" שאלה מקגונגל.

האישה רק חייכה כשהיא צרחה "שתק!"  וההילאי הבכיר עם העין המוזרה התמוטט במקומו.

___

-הכנס בקשה נואשת לגובות-

הפרק הקודם		הפרק הבא