הלנה תומס והאולימפיים

ליד הדלת חיכתה לורן, הלנה הופתעה.

ללורן הייתה הבעה רצינית ביותר שקצת הלחיצה את הלנה, לעומתה אמא שלה לא דאגה כל כך אבל הבעתה נהייתה רצינית למדי, 

היא כנראה ידעה למה לורן באה.

״ היי לורן, מה נשמע?״ שאלה הלנה בהיסוס.

״ היי, אנחנו חייבות לדבר״ אמרה לורן וישר ניגשה לעניין. 

״ על מה? על מה שדיברנו בפעם האחרונה?״ שאלה מרי.

״ על מה דיברתן ומתי?״ הלנה נדחפה לשיחה. 

״ אפשר להסביר לך בבית כי ממש חם לי?״ התחננה לורן. 

״ כן״ אמרה מרי ופתחה את הבית. 

הן נכנסו לבית והלנה ולורן התיישבו על הספה בזמן שמרי פרקה את הדברים שלה ושל הלנה. 

״ הלי, מה את יודעת על האלים היווניים ובכלל על המיתולוגיה היוונית?״ שאלה לורן.  

הלנה התחילה להתרגש, הרי היא קראה כל ספר אפשרי על המיתולוגיה היוונית והרומית, והיא גם ידעה שלאלים יש צאצאים מבני תמותה, 

והיא גם ידעה שכל זה לא אמיתי אבל בכל זאת החלום הכיייי גדול שלה היה שכל זה יהיה אמיתי ושהיא תיהיה חצויה. 

״ אווווקייי, אז תראי,אני יודעת בערך כל דבר אפשרי על המיתולוגיה היוונית וגם על המיתולוגיה הרומית שהיא בעצם גרסהשל האלים היווניים בצורה ״משופרת יותר״ לפי דעת הרומאים. 

ועוד מיליון ואחד דברים.״ היא אמרה בהתרגשות ובתנועותידים מוגזמות, בטון של ספר*.

״ אווווו, מישהי פה מתרגשת״ צחקה לורן. 

״ אני מאוד מתרגשת כי אני יודעת מה המשמעות של השיחה הזאת!!!״ 

״ כן? בואי נראה אותך!״

״ את עכשיו עומדת לספר לי שאני חצויה כלומר שאני בת של אחד האלים וזה לא יכול להיות אלה כי אמא שלי בת… 

ואת הולכת לקחת אותי איתך בהסכמת אמא שלי כמובן למחנה בשם מחנה החצויים ואם אני בת של ההתגלמות הרומית של אחד האלים את תקחי אותי למחנה בשם מחנה יופיטר 

ואבא שלי יכיר בי מתישהו ויהיה לי כלי נשק ואני אלחם במפלצות ויצא למסעות חיפושים ו-״ 

״ טוב טוב זהו אני רואה שהבנת את הרעיון ואת צודקת בכל מה שאמרת אבל חרפנת לי את המוח ואני בת אתנה.״

״ יואוווו מגניבבבב אבל יש לי כמה שאלות:

1.למה את באת אם את חצויה ולא סאטיר?״

״ היה סאטיר, זוכרת את ג׳ון? זה שעזב בתחילת השנה?״

״ כן מאיפה את יודעת?את לא היית באותו זמן״

״ כן נכון אבל הוא סאטיר מהמחנה והוא הגיע וראה אותך ואז הוא חזר יום אחד ואמר לנו שאת לא נראת טיפוס שמתחבר לבנים ואז התנדבתי ללכת ושלחו אותי״

״ אה אוקי תודה. 

טוב, שאלה 2 

מתי הולכים?״

״ ברגע שאמא שלך תסכים, שאת תסיימי להתארגן ושאמא שלך תוכל להסיע אותנו.״

״ אוקי, שאלה 3

מיקום מדוייק של המחנה?״

״ מצר לונג איילנד, עוד שאלה?״

״ לא נראה לי… אם תיהיה אז אני ישאל.״הלנה צרחה צרחת התרגשות ואמרה:״ וואו אני ממש מתרגשת, ו…  

ואו, מעניין איזה אל יהיה אבא שלי, אפולו מגניב, הכוחות של פוסידון מגניבים וגם הוא עצמו מגניב ,

 האדס מגניב בטרוף, וואוווו אני ממששששששש מתרגשתתת והאמת שגם זאוס סבבה אבל פ-״

״ תקשיבי ממליצה לך לא לדבר ככה על זאוס כי הוא מילא עצבני ושם לא בא לי לבאס אותך אבל לא נראה לי שאת תיהי בת של אל אולימפי כי את לא מסתבכת הרבה בצרות…״

הלנה העיפה העיפה מבטים לחוצים לעבר המטבח, שם אמא שלה הכינה ארוחת צהריים וסוג של האזינה לבנות. 

״ כן… נכון… טוב לא נורא… רוצה שאני יראה לך את המתנה שקיבלתי מבדודה שלי? היא סופר מגניבה! היא של לואי!!״

לורן נאנחה וציחקקה,ואז נזכרה שגם היא הביאה לה מתנה,״ הבאתי לך גם מתנה, יאללה תראי לי.״

הלנה תפסה בידה של לורן ורצה איתה לחדר שלה.

היא הושיבה אותה על המיטה והוציאה את התכשיטים מהמגירה. 

היא לא הביאה אותם לצערה כי היא פחדה שהם יארסו. 

״ מגניבבבב זה יפהההה!!אמרה לורן. 

״ כןןןןןןןן״ 

לורן הוציאה מהכיס של הג׳ינס שלה חבילה קטנטנה, והביאה אותה להלנה.

״ קחי הלי, זה בשבילך״ היא אמרה. 

״ תודההה, באמת שלא היית חייבת… בעצם כן היית😁״ אמרה הלי תוך כדי שפתחה את המתנה, בפנים הייתה שרשרת יפיפיה עם תליון של פגאסוס(הסמל של מחנה החצויים).

״ וואוווו, זה יפייפההה, תודהההה לורן המון תודה״ היא אמרה ותלתה את השרשרת על הצוואר. 

ואז הלנה נזכרה למה בכלל הן באו לחדר שלה מלכתכילה,״ תקשיבי אני כן מסתבכת והמון, עוקבים אחרי אנשים מוזרים, 

כמעט כל טיול שנתי קורה משהו מוזר בקרבתי, פשוט אמא שלי לא יודעת על זה כי אני לא רוצה להעמיס עליה…״

״ אה, טוב, אוקי אז בואי תארזי, ואגב את נראה לי שאת בין החצויים היחידים שיש להם בכלל משהו בביתן שלהם, טוב לבני אפרודיטה יש מלאאא דברים אבל זה לא נחשב. 

ותארזי דברים שישארו שם, לא הכל אבל דברים חיוניים, כמה סטים של בגדים וכו…״

הלנה הינהנה ופתחה במלאכת האריזות והסידורים, לבסוף הן ירדו לארוחת צהריים.

כשהן התיישבו בשולחן הלנה שאלה את אימה:

״ אמא את מרשה לי ללכת למחנה? פלייייזז, נכון שאת מרשה לי?״ היא אמרה ועשתה לה פאפיפייס, שכצפוי מרי לא תוכללעמוד בפניו.

״ אה, תראי… אני…את יכולה ללכת, אבל… תשמרי על עצמך, בבקשה! אני יודעת אלו סכנות כרוכות בזה שתלכי, ואני לא יכולה למנוע ממך ללכת כי אני גם לא יכולה להגן עלייך ממפלצות ו-״ היא פשוט קמה ועזבה את הבנות לבד נבוכות.

״ רואים שלאמא קשה עם זה״ זרקה לורן לאוויר.

״ אהא״ אמרה הלנה והתחילה לאכול, פתאום היא שמה לב כמה היא הייתה רעבה. 

אחרי שהן סיימו לאכול, הלנה עלתה וספרה בחדר של אמא שלה.

אמא שלה פתחה את הדלת ואמרה:״ יש לי משהו בשבילך, חיפשתי אותו ולבסוף מצאתי…״

היא הביאה להלנה מראה קטנה שנפתחת, מרי אמרה שזאת מראה קסומה שאבא של הלנה הביא למרי,

 וגם לא הייתה אחת תואמת שאיתן הם תיקשרו וכשהוא עזב הוא נתן למרי גם את השניה ואמר שהיא תמצא בהן שימוש והנה היא מצאה.

״ אני מבטיחה להתקשר מדי פעם.״

מרי חיבקה את הלנה חיבוק גדול, כמו בכל פעם שהיא עזבה לבית הספר.

״ עכשיו אני יסיע אתכן למחנה ומשם את תעשי את מה שתעשי שם.״

הנסיעה ארכה חצי שעה בערך הן הגיעו לגבעה שבראשה היה עץ אורן, הן יצאו מהאוטו ומרי הוציאה להלנה אתהמזוודה,והלנה ומרי נפרדו.

״ ביי אמא״ ״ תזהרי מרי״ צעקו הבנות לעבר המכוננת המתרחקת. 

״ טוב הלי, פוקוס, פה יש הרבה מפלצ-״ לורן לא גמרה את המשפט וכבר טשטוש שחור ניסה לפלח אותן לגזרים, אבל למזלןהיה להן אינסטינקטים של חצויות והן הספיקו להתכופף. 

״ מהה זה?!?!?!״ צעקה הלנה. 

״ אוי לאאא״ צעקה לורן בחזרה.״ זה גועללל, כאילו אורינומוס איך שבא לך, תיזהרייייי!!!״ 

הלנה התכופפה והן התחילו לרוץ על המזוודה, מתכופפות וחומקות מדי פעם מהגועל, כשהן היו מטרים ספורים מעץ האורןהגועל הצליח לשרוט את הלנה,

 היא הרגישה בכאב חד בכתפה, היא צרחה צרחונת אבל המשיכה לרוץ, כשהן הגיעו לעץ האורן לורן כבר חצי סחבה את הלנה ואת המזוודה. 

הן עברו את העץ ולורן צעקה:״ הצילו!!״

הפרק הקודם		הפרק הבא