פרק 5 נ.מ. לוני אחרי שעשיתי את העסקה עם עש אפלולי, או יותר מדויק גבריאל אגרסט, חזרתי אל המכונית המיוחדת שלי וחזרתי אל בית הספר, רצתי פנימה והתגנבתי לכיתה ו הספקתי להגיע דקה לפני שכל הילדים שחזרו מהמקום הבטוח ששהו בו. "איפה היית דרק?" שאל אותי אדריאן, הבן של עש אפלולי, גבריאל אגרסט. "אמממ, התחאבתי בחוץ, בתוך המכונית שלי ומיהרתי חזרה החוצה כשזה נגמר" שיקרתי "נגמר היום" אמרה המורה, גברת בוטייר, בעצב מובהק על שלא הספיקה ללמד. יצאתי החוצה בריצה ונכנסתי למכונית. בבוקר היום שאחריי יצאתי מהמכונית בריצה ונכנסתי לבית הספר, עליתי במדרגות ונכנסתי לכיתה. "שיעור ספורט" הכריזה גברת בוטייר. חייכתי, אני אוהב ספורט, וזה תמיד מעודד אותי. כולם ירדו למטה ושיחקנו גלקסיות, אחרי עשר קדות הלכתי לצד וקשרתי שרוכים והסתכלתי הצידה, מיה ישבה לידי, ואז משהו בשיער שלה משך את תשומת ליבי, הגומיה שבשערה, שהייתה מעוטרת בזאבים ואבני חן הבהבה באפור, לא האמנתי, התנשפתי, זה משך את תשומת לבה, ואז היא הסתכלה על השרשרת שלצאוורי וקפצה מהספסל בפאניקה, ואז היא הסתכלה בעיניי וראיתי את האפור- צהוב הזאבי שבהן מבזיק. "אז כאן הסתתרת?" שאלתי אותה. "למה אתה תמיד עוקב אחריי, אני לא יכולה להיות לבד קצת זמן?!" היא שאלה אותי בעצבנות. "אני עוקב אחרייך?! את עוקבת אחריי חתיכת חזירה מתגלגלת בבוץ" צעקתי, כל הכיתה הסתובבה להביט בנו. "אני?! אני עוקבת אחרייך?! אותך תקעו בתור הרע בסיפור וזו לא אשמתי! חתיכת- חתיכת- חתיכת מעופף בוער אחד!" היא צרחה עליי "אם את רוצה אז בסדר, הנקמה הבוערת מגיעה אלייך!" צעקתי, ומיד ידעתי שזו טעות, הבעת פניה נהפכה לרגע לפגועה, פגיעות אמיתית, אחת שמעולם לא ראיתי על פניה, ואז היא התחילה... לבכות?! הלכתי אחורה בפאניקה, מעולם לא ראיתי אותה ככה, פגועה, פגיעה. "אם זה מה שאתה רוצה אז בסדר" היא אמרה בקול חנוק ורצה החוצה בבכי. "חכי" צעקתי אחריה, הרגשתי רע על מה שעשיתי, מה שאמרתי... "חתיכת מטומטם, היה לה אתמול יום הולדת!" צרחה עליי אליה וסטרה לי בכוח. "אני אלך אחריה, מיה, חכי!" מרינט אמרה ורצה החוצה. "סו, עוד פעם איבדתי אותך, והפעם כנראה לנצח" מלמלתי בעצב, התנערתי מכולם ורצתי החוצה, מה קרה לי? פעם הייתי טוב, מה השתנה בי? נכנסתי למכונית ונסעתי הרחק, אל המקום שבו הכל התחיל...
--‐------------------------------------‐-------------------------
בשביל פרק הבא יש רף, ארבע תגובות
|