תחיית דמבלדור

כנראה שהתכנון של 'מבצע עבירת האחים' בעזרת אבקת הפלו לא הייתה כול-כך מוצלחת:

הארי נכנס לתוך האח ותפס את מקומו יחד עם כולם, הוא עצם את עיניו וסגר את פיו בחוזקה

 (מהפעמים הקודמות שהשתמש באבקת הפלו למד שאם הוא לא רוצה לירוק אפר בחצי שעה הבאה כדאי לו לסגור את הפה....)

כולם עמדו בשקט וחיכו לסימן של אברפורת' "שלוש, שתים, אחד,..."

"למחילה!" כולם צעקו ביחד
הארי הרגיש את הקרקע רועדת מתחתיו, התחושה הייתה קצת דומה לתחושה שעולים במעלית, דומה אבל שונה, בשביל הארי זו הייתה חוויה להיות במעלית כי דוד ורנון נעל אותו בארון שלו ברוב המקרים שהם הלכו לקניון או משהו כזה... 
 
בסוף כשהרעידות נפסקו הארי היה באמצע לקום (הוא נפל מהרעידות), לדבר הבא שקרה הוא לא ציפה: מכה חזקה בגבו החזירה אותו בחזרה לרצפה, וסידרה של קולות הבאים הביאה אותו לעובדה שהוא נמחץ מתחת לערמה של אנשים.....
 'איך לא חשבתי על זה לפני?' שאל את עצמו

'האח של משפחת וויזלי היתה הרבה יותר קטנה מהאח של אברפורת'

הארי ניסה לזחול החוצה מהאח ללא הצלחה, ואז עלה לו הרעיון, אמנם לקום הוא לא יכול אבל להוציא שרביט הוא יכול....

"וינגארדיום לביוסה!" צעק כשהוא מכוון את השרביט כלפי מעלה.
הלחש הרים את ה'משא' שהיה על גבו ואפשר לו לזחול החוצה ולנשום,

הדבר הראשון שהוא ראה מחוץ לאח זה זוג נעליים בשלל צבעים (ישר הארי ידע שהוא הגיע למקום הנכון...)

הארי עקב במבטו אחרי הנעליים ונתקל בפרצוף המנומש של מי-אם-לא? רון.

"היי!" הארי הצליח להגיד בין שיעול לשיעול

"מה לעזאזל קורה כאן?"

הארי פתח את פיו לענות אבל אברפורת' הקדים אותו "אין זמן עכשיו נסביר לכם אחר-כך עכשיו אנחנו צריכים להתכונן לקרב!"

"להתכונן לקרב?" שאל רון בפליאה

"איזה קרב?" שאלה ג'יני שכרגע נכנסה לבית

רון התקרב לאביו שזחל החוצה מהאח, "אבא מה קורה כאן?"
אברפורת' ענה במקום ארתור שלא יכל לדבר מרוב שיעולים.

"תקבץ את כולם לכאן ונסביר לכם!"

לפתע נשמע קול נפץ  והאגריד (שהגיע בנתיים) הספיק להתחמק מהמזלג שעף לעברו מהחלון.

"ג'ורג'!!!! כמה פעמים אמרתי לך לא לעשות שטויות!!!" גברת וויזלי האדימה מכעס.

"מה עשיתי אימא??" שאל ג'ורג' כשיצא סהרורי מחדרו, חצי ישן.

"אז מי זה היה?  פרד!!"
"סתם סתם... אני פרד" חייך פרד.

מולי יצאה החוצה כשהיא ממלמלת לעצמה בכעס "וואיי מה אני יעשה לילד הזה...."

"מולי! תישמרי את הכעס שלך לאוכלי המוות!" קרא ארתור אחרי שהתקף השיעולים שלו נגמר.
מולי הסתובבה כשמבט שואל על פניה, רון בנתיים קרא לג'ורג' וכולם התקבצו סביבם.

אברפורת' סיפר לכולם בקצרה את כול הסיפור שמידי פעם הוא שלח מבטים מאשימים לכיוון ארתור,

"ועכשיו.." סיים אברפורת' "כדאי שנתחיל להתכונן לקרב ונכין לאוכלי המוות הפתעה מאוד לא נעימה..."

מייד כולם קמו והתחילו להזיז ספות וארונות וכול מה שיכל לשמש כמגן (הילדים)

והמבוגרים שלפו שרביטים וביצעו תנועות מסובכות עם השרביט תוך כדי-כך שהם ממלמלים מילים מוזרות.

רון התיישב לנוח ליד הארי לאחר שהזיזו ארון כבד במיוחד.

לפתע עלה במוחו של הארי רעיון "יש לך ספרים של לחשי קרב בבית?" שאל אותו הארי.

"לא! זה לא חוקי..." אמר רון במבט שאומר 'משתתף בצערך...'

"דווקא יש!!" אמר פרד והגיח מאחוריהם,

"ולא סתם ספרי לחשים..." אמר ג'ורג' שעמד לצידו "ספרים מהאגף האסור..."

"אני לא מאמינה שאתם עושים את זה!!" אמרה ג'יני שהקשיב לכול השיחה.
"תאמיני!" צחק ג'ורג' "אנחנו הולכים ללמוד לחשי קרב ואת תישארי כאן...."

ובזה רצו כולם (חוץ מג'יני) אל המחבוא הסודי של פרד וג'ורג'....

"בנים מטומטמים...." אמרה ג'יני לעצמה והתיישבה לכתוב מכתב להרמיוני.

ארתור מולי האגריד ואברפורת' ישבו מסביב לשולחן היחיד שעמד על מקומו...

"אתה בטוח שהם יבואו לכאן?" שאלה מולי

"במאה אחוז!" ענה ארתור "השאלה זה כמה יבואו?"

"אני לא מאמין שיבואו רק שניים!" השתתף אברפורת' בשיחה

"אני פה יכול להוריד שניים עם יד אחת מאחורי הגב!" אמר האגריד

"וגם צריכים כמה לחשים כדי לפגוע בך..." הסכים איתו ארתור

לפתע נשמע קול נפץ רם מאחוריהם......

המשך יבוא......

דרגו!! תגבו!! ותרשמו!! (זה לא עולה כסף.....:)

הפרק הקודם		הפרק הבא