נשיקה של גולגולת ונחש

כמו תמיד תודה לבטא בוצדמית גאה, אשמח אם תגיבו הערות בונות התקבלו בשמחה :]

------

מבין כל התכשיטים, רון בחר טבעת עדינה ופשוטה למראה עם אבני ספיר משובצות ואבן יהלום קטנה שהיתה מביישת את היהלום שדוד ורנון הביא לדודה פטוניה ליום הנישואים השתיים עשרה שלהם.
כל זמן שהם היו בחנות הארי חשב על ג'יני ותהה האם היא תצפה ממנו להצעת נישואים אחרי שרון יציע להרמיוני.
לאחר מכן הם חזרו במהירות לחנות שבה הרמיוני וג'יני שהו על מנת להתקדם להוגוורסט ולהיפרד מרון, הם היו בדיוק בדרך כשהצתרפה אליהם קבוצה גדולה של תלמידים.

עיניו של הארי איתרו את מאלפוי, הוא התהלך במרחק מה מהם לצד נערה סליתרינית שעל יופיה לא היה ניתן לערער.
שערה השחור השתלתל במורד גבה, שפתיה בהקו באדמימויות טבעית ועורה היה חלק וצח, לרגע מסוים הארי היה בטוח שהוא חזה בגרסה חיה של שלגיה.
"מי זו?" שאל הארי לאחר שהבחין במבטה של הרמיוני לאותו הכיוון
"אוסטריה גריינהאוס" הבעת הפנים שלה לא היתה ברורה, כאילו היא מנסה לפענח חידה קשה "היא מדריכת שנה חמישית של בית סליתרין, לא בדיוק מה שהיית מצפה"
"למה את מתכוונת?"
"היא מנומסת ואדיבה ועד כמה שאני יודעת זה לא נראה שיש לה בעיה עם בני מוגלגים"
"זה שהיא בסליתרין לא אומר שיש לה בעיה עם בני מוגלגים" ציינה ג'יני בנימה לא ממש מתענינת
"כן, אולי, אבל למאלפוי יש" השיבה הרמיוני לאחר כמה שניות והסיתה את עיניה, תהיה במבטה.
"מעניין למה הם ביחד" היא אמרה לבסוף
"אולי הם מאורסים?" הציעה ג'יני "זה מקובל במשפחות כמו שלהם שההורים קובעים עם מי ומתי הם מתחתנים ובדרך כלל זה ברגע ששניהם מסיימים את הוגוורסט"
לפני שהארי הספיק להסיט את מבטו ראשו של מאלפוי הסתובב לעברם כאילו ידע שדיברו עליו, עיניו האפורות פגשו למספר שניות בודדות את עיניו הירוקות של הארי ואז הוא הסתובב בחזרה במהירות כמי שראה משהו שעליו אסור לחזות.
"זה נורא" הרמיוני אמרה ובקולה צער אמיתי
"מה נורא? להתחתן בדיוק אחרי הלימודים?" שאל הארי בחשש מסוים בהתחשב בעובדה שהוא ידע מה התוכניות של רון לחג המולד.
"לא" נופפה הרמיוני בידה בביטול "זה שההורים בוחרים למי להינשא" והארי הנהן כמבין.
"מזל שזה לא ככה אצלנו" שלחה אליו ג'יני חיוך קורן ושילבה את אצבעותיהם יחד, הארי חייך אליה בחזרה והידק את אחיזתו בידה, אבל עיניו ריפרפו לעברו של מאלפוי, אוזניו בהקו באדום.

הפרק הקודם		הפרק הבא