טיטאן קהווריהאי

יש שלוש דברים שאני ממש שונא ואני אספר לכם עליהם בפרק הזה, אם תואילו להקשיב, ואם אני אצליח להבהיר אותם נכון.

ניטה היא כרגע החברה היחידה שלי בבית הספר. חוץ ממנה כמעט כולם או מפחדים ממני או לא מעכלים אותי או ממש לא אכפת לי מה כי וואלה אני לא צריך הרבה חברים והכל סבבה,

הוגוורטס זה מקום מגניב, ואפשר לעשות פה מלא שטויות, אז אספתי איתי את טרי בוט, אנתוני גולדשטיין ומייקל קורנר ולקחתי אותם למעבר עם הקשתות בצד המערבי של הטירה מעל האגם. אמרתי להם לחכות לי שם והלכתי להביא את החומרים למדורה המעופפת שלמדתי להכין מאח שלי בצעירותי.

פרופסור סנייפ הוא המורה לשיקויים בבית הספר שלנו, יש לו ארון מחוץ לכיתה שיש בו את כל החומרים בעולם בערך. גנבתי מפתח לארון הזה מתאומים ג'ינג'ים מגריפינדור שכנראה שיכפלו את זה פעם מאיזה עותק שאח שלהם קיבל כשלמד פה לפני כמה שנים והיה העוזר האישי של איזה מישהו, וזה משהו שאני דווקא אוהב - חבורה של אדיוטים שאני יכול לקחת איתי לכל מקום שיעשו מה שאני אומר להם.

מה שאני לא אוהב - זה שהם לא נמצאים איפה שאני משאיר אותם.

עוד משהו שאני לא אוהב - זה שפרופסור סנייפ נמצא שם.

עוד משהו שאני לא אוהב - שאני מבין שהלשינו עלי.

"מה אתה עושה פה, טיטאן?" שאל סנייפ בחצי חיוך ממזרי.

הידיים שלי היו מלאות בחומרים מהסוג שיש רק מקום אחד שאפשר להשיג.

"בוא אחרי", הוא אמר והסתובב בנפנוף גלימה שקט ומהיר.

הפרק הקודם		הפרק הבא