הארי הביט בקלף המבט ממשוך ,הוא עדין לא היה שלם עם ההחלטה שהחליטו הוא וג'יני אתמול בלילה והוא עדין לא הבין למה היא מתעקש שישלח להם הזמנה חריקת דלת נפתחת קטע את מחשבותיו "הארי?" ג'יני התקרבה אליו והתישבה על המיטה מחייכת "כבר כתבת להם ?" "לא"אמר הארי בתסכול "למה?" "אני לא יכול ! בכל פעם שאני חושב איך לנסח את זה אני מתחיל לחשוב על כל התעללויות שעברתי כשהייתי אצלם .אני פשוט לא יכול !" זה לא נכון" ג'יני קמה מהמיטה ונעמדה מאחוריו "אם תאמין בעצמך אתה תצליח אבל יש לי רעיון טוב יותר ...אם אתה רוצה אנחנו יכולים ללכת לשם ביחד ,אתה יודע..." "למה זה רעיון טוב יותר?!"התקשה הארי להבין "כי ככה נרוויח שני דברים : 1- נראה מה התגובה שלהם כי אם היינו שולחים להם הזמנה והם היו זורקים אותה לפח ,אנחנו היינו מחכים,ומחכים והם בכלל לא היו באים 2- אתה לא יודע ,אם הם ישתנו וחוץ מזה אתה חייב להם ..הם גידלו אותך במשך 17 שנה " היא הביטה בהארי קצת בחשש ,אבל הוא הפנה את מבטו ואמר בקול חסר צבע "חשבתי שהחוב נפקע שהצלתי אותם ממנו " "הארי נלך ביחד" ג'יני כרכה את זרועתיה מסביב להארי והביטה בעיניו "בבקשה "היא אמרה "זה חשוב לי " "טוב "נכנע הארי "אבל אני עושה את זה רק בשבילך !"
|