עלמת הירח הסודית *מוקפא*

"אז מה יש אחר כך? משהו מעניין?" שאלתי ונגסתי במשולש הפיצה שלי.

"היום יום רביעי כן? בימי רביעי יש משחקי מלחמה." דיקי ענתה.

"היום חמישי."

"אז יש היום פיינטבול קטלני."

"מה?"

"זה כמו פיינטבול רגיל רק שהבלונים מלאיך ברעל,חומצה ואש יוונית."

"אה." זה כל מה שהיה לי להגיד,אולי נראתי כמו סתומה אבל לא היה לי אכפת מה הם חושבים ואם מישהו יעצבן אותי הוא יכיר מקרוב את הפגיונות שלי.

כן,אני אוהבת לאיים על אנשים בנשק שלי,זה הרבה יותר קל מלנסות להכיר אותם או לדבר איתם או כל מיני שטויות כאלה של דיסני.

לפחות היא יכלה לשבת לבד,רק היא ודיקי,נראה שכל שאר החצויים ניסו לשמור מרחק ממנה ומכל מי שבא איתה במגע. ילדים קטנים,גלגלתי עיניים כשמישהו מיהר להתרחק משתיהן,הם התנהגו כמו ילדים בגן, לא נראה שזה מפריע לדיקי אבל לי זה כן. דיקי היא ממש אחלה,הם סתם חבורה של סתומים, בפיינטבול הזה אני עומדת לחבוט בכל אחד שעיצבן אותי.המחשבה על להכות אנשים גרמה לי לחייך,היה הכי כיף לדמיין איך אני מכסחת לפראיטור קליאו את הצורה והורסת לה את המראה המושלם שלה.

אוי אני כל כך שונאת אותה,את השיער הבלונדיני שלה,נתערב שהיא בכלל לא בלונדינית אמיתית, ואת המבנה גוף המושלם שלה ואת ה...בקיצור אני שונאת כל דבר בה והייתי שמחה להשתמש בה בתור שק איגרוף אנושי.

אלכס לעומת זאת נראה נחמד,הוא לא התרחק מדיקי כמו ממגפה מדבקת,בגלל זה החלטתי שאני לא אתקוף אותו אלא אם כן הוא יתן לי סיבה ללמה כן לחבוט בו,מה שהוא לא עשה בנתיים.

"לילה!" דיקי העירה אותי מהמחשבות המהנות האלו.

"תפסיקי לקרוא לי לילה." התלוננתי

"בסדר נייט," היא צחקה "טוב שנלך? יש לנו סיכויים טובים איתך,את לוחמת ממש טובה."

"תודה," אמרתי, לעיתים נדירות החמיאו לי,רוב האנשים התרחקו ממני,לא היה לי אכפת,שיעשו מה שהם רוצים,אני העדפתי גם ככה להיות לבד, בלי רעש,בלי אנשים מעצבנים ובלי פקאצות עשירות.

"אוקיי קדימה! לניצחון!" אמרתי.

הפרק הקודם		הפרק הבא