הקונדסאים עוברים בזמן

נקודת מבט – הארי

נכנסתי לחדר הנחיצות ואמרתי: "יפה מאוד, אתם מאוד מתקדמים. תעצרו הכל, עוד 10 דקות תשע ואני לא רוצה שאמברידג' תתפוס אף אחד מאיתנו." החדר התחיל להתפנות בהדרגה, עד שנשארנו רק אני, רון והרמיוני.

"מה מקגונגל רצתה ממך?" שלה הרמיוני. היא ורון הסתכלו עלי בסקרנות.

"אתם לא תאמינו! בואו שנייה החוצה צריך להפוך את החדר למשהו אחר ולהכניס אותם."

"מי זה אותם?" שאל רון בחשדנות.

"עוד מעט תראו." אמרתי להם. יצאנו החוצה ואף אחד לא היה במקום. ברור, הם נכנסו מתחת לגלימת ההעלמות. מה שהזכיר לי משהו: "בואו רגע נכנס לגלימת ההעלמות כדי שאמברידג' ופילץ' לא יראו אותנו." אמרתי להם והוצאתי את גלימת ההעלמות.

חשבתי לעצמי שמזל שמחר יום שבת כי רוב הסיכויים שנישאר בחדר הנחיצות כל הלילה.

עברנו שלוש פעמים ליד הקיר וחשבתי: אני צריך חדר שינה עם שלוש מיטות. על הקיר הופיעה ידית, "תשאירו את הגלימה ותיכנסו לחדר, אני כבר בא." הורדתי מעצמי את הגלימה ואחרי שנייה ראיתי את הדלת נפתחת. הם כנראה נכנסו. "אתם יכולים לצאת." אמרתי

אחרי דקה הקונדסאים הורידו את גלימת ההעלמות: "תכנסו לחדר ואני אסביר למה הוא משמש."  אמרתי להם.

"בסדר" רמוס ענה לי ונכנס. אחריו נכנס גם סיריוס. ג'יימס נשאר בחוץ: "אני יודע שאתם מסתירים מאיתנו משהו ואני הולך לגלות מה זה. למה כל כך הופתעת כשראית אותנו? והיית בטוח שזאת מתיחה? יקרה לנו משהו בעתיד?"

"אני אספר לך בפנים. זה סיפור ארוך אבל קודם אני צריך לדבר עם הסנדק שלי." השבתי לו.

"ומי זה הסנדק שלך?" ג'יימס שאל אותי.

"סיריוס." עניתי לו ונכנסנו לחדר הנחיצות.

"וואו!" זה הדבר היחיד שאבא שלי הצליח להגיד,

"מה זה המקום הזה?" סיריוס שאל אותי.

"זה חדר הנחיצות." עניתי להם "בואו נשב." אמרתי וזימנתי שישה פופים נוחים. "חדר הנחיצות הוא חדר שנותן לך את מה שאתה צריך באותו הרגע. למשל, אתם הייתם צריכים מקום לישון בו אז עברתי שלוש פעמים ליד הכניסה לחדר וביקשתי שבתוכו יהיו מיטות." אמרתי להם והוספתי: "ג'יימס, סיריוס ורמוס, אלה, רון והרמיוני, החברים הכי טובים שלי. רון והרמיוני, אלה ג'יימס, סיריוס ורמוס."

"רגע מה???" הרמיוני שאלה, רון ניראה כאילו הוא הולך להתעלף.

"אני יודע שהם לא אמורים להיות פה, אבל זה באמת הם. בדקתי." אמרתי להם.

"איך הגעתם לפה?" רון שאל.

רמוס הוציא  מחולל זמן ואמר: "אנחנו בשנה החמישית שלנו בהוגוורטס. התכוונו לעבור לשנה השביעית שלנו כדי אמ," הוא עצר לשנייה והסתכל על ג'יימס לפני שהמשיך "כדי לבדוק מה יקרה עם ג'יימס ולילי"

סיריוס המשיך אותו "בגלל שאם הם לא יהיו ביחד עד אז ג'יימס צריך לוותר."

"אני מניח שדמבלדור אמר לכם אמ, מי ההורים שלי." אמרתי

"כן. הוא אמר לנו שג'יימס יהיה אבא שלך ושלילי אמא שלך." אמר לי סיריוס.

"אבל אתה יכול לקרוא לי ג'יימס." אמר לי אבא שלי בביישנות לא אופיינית לו.

"בסדר." אמרתי, מובך. "אז, ג'יימס, הבנתי שהוא לא סיפר לכם אמ-" הפסקתי לשנייה "מה קרה לכם נכון?"

"כן. נשמח מאוד לשמוע מה דמבלדור מסתיר מאיתנו." הוא ענה לי.

"אני צריך לדבר עם סנאפלס." אמרתי לרון והרמיוני.

"יש לך איך?" רון שאל אותי.

"כן. הוא נתן לי את המראה שאיתה הוא תקשר עם אבא שלי כשהם היו בחדרים נפרדים." אמרתי

"טוב. תעשה את זה מהר." הרמיוני אמרה ואני הלכתי הצידה

הוצאתי את המראה ואמרתי "סיריוס." אחרי שתי דקות בערך, סיריוס ענה לי.

"היי הארי, צריך עזרה במשהו?"

"כן. רמוס איתך במקרה?" שאלתי אותו.

"כן, שנייה אני קורא לו, למה אתה שואל?" הוא ענה לי.

"אני חייב להראות לכם משהו ואחר כך לשאול אתכם שאלה." עניתי. בזמן הזה רמוס הגיע.

"או, היי הארי. מה רצית?" הוא שאל אותי.

"שנייה." אמרתי לו וקראתי לג'יימס, לסיריוס ולרמוס.

מקווה שנהנתם! 

הפרק הקודם		הפרק הבא