דאדלי פוטר 1.1

פרק בונוס מיוחד: בטח תהיתם למה לעזאזל דאדלי הוא לא אותו בריון שאנחנו מכירים מהספרים של הארי פוטר.

התשובה היא הארי דרסלי.

מבולבלים?

בהתחלה, בגיל שנה ומעט, קצת אחרי שדאדלי הגיע למשפחת פוטר, הוא התעלל בהארי, אבל מהר מאוד הוא גילה שלא משנה כמה הוא מרביץ לילד הזה, במקום שיבכה, יצעק ויתחנן לרחמים, התגובה המקסימלית שהוא יכול לחלץ ממנו זה פיהוק משועמם.

דאדלי נשך את הארי.

הארי פיהק.

דאדלי הכניס להארי אגרוף לבטן.

הארי פיהק.

דאדלי דרס את הארי עם הבימבה שלו.

הארי פיהק.

דאדלי הרביץ להארי עם מקל של מטאטא.

הארי פיהק.

כשדאדלי היה בן שלוש, הוא לקח את זה עד הסוף, והשליך את הארי דרסלי מבעד לחלון.

רגע לפני שהארי דרסלי איבד את ההכרה, דאדלי הספיק לראות אותו מפהק מרוב שעמום.

יום אחרי המקרה הזה, דאדלי הגיע בוכה לאימו המאמצת.

"משעמם לי מדי להרביץ להארי!" הוא ילל.

"תודה לאל," נאנחה פטוניה, שבדיוק גמרה לתפור בובה בצורת חד קרן ורוד.

"יש לי רעיון, חמודי: בכל פעם שיהיה לך משעמם, בוא אלי ואני אלמד אותך לבשל.

מה דעתך?"

"אני אדע להכין חביתה?" התלהב דאדלי פוטר הקטן.

"בטח," ענתה פטוניה, ועיניה הירוקות נצצו.

"אז סגרנו," חייך דאדלי.

וזהו, ידידי, הסיפור שהפך את דאדלי מבריון לבשלן ומילד פתטי מסוג מסוים לילד פתטי מסוג אחר.

הארי דרסלי גדל להיות משעמם שמסתובב עם משקפי שמש בכל מקרה.

סליחה שזה קצר, ייקח לי זמן לחזור לכתוב כמו שצריך.

הפרק הקודם		הפרק הבא