מפוצלת-ננטש

"טיילור!"  צורחת היילה באוזני. "קומי! ישנונית!" "לארוצהרוצהלישון." מלמלתי לתוך הכרית. היא צחקקה. "לורי היום המשחק!" הזכירה לי. "אל תקראי לי ככה." "איך? לורי?" "כן!" הזעפתי פנים. היא המשיכה לצחוק. "המשחק." אמרה שוב.

"כן, כן. המשחק. ברור. איזה משחק?" הייתי בעננים. "הקווידיץ'! סתומה אחת!" הקווידיץ'! אם יש משהו שמעיר אותי ברגע זה קווידיץ', ועכשיו אני נזכרת במשחק נגד הגריפינדורים וחיוך מתפשט על פניי.

אני מתרוממת לישיבה. "מה השעה?" שאלתי בערנות מוחלטת. "שמונה ורבע." נידב דראקו שנשען על המשקוף של הדלת. "מה אתה עושה כאן?!" אני לבושה רק בגופייה לבנה ומכנסיים! למה בדיוק נראה לו שיש לו זכות לראות אותי בגופייה?!

"סתם, באתי לראות אותך." "דראקו מאלפוי!" אני צורחת. "צא מהחדר הזה בשנייה זאת!" הוא צוחק ויוצא משם, רגע אחרי זה אני שומעת כיפים. ועוד צחקוקים.

את שאר ההתארגנות אני מעבירה בכעס. אחרי שהתקלחתי במים קרים (יש לי קטע עם מים קרים.), אני מרגישה טוב יותר, כמעט שוכחת מעניין דראקו. אני בוחרת ללבוש את מדי הקבוצה כבר עכשיו כדי לא ללכת לחדר אחרי זה ועולה לחדר אוכל.

כמה דקות אחרי שישבתי ליד השולחן מגיע דראקו ומתיישב ליידי. לעזאזל. הוא חייך אלי. גם היילה. אבל בצורה שונה, היא חייכה אלי כי היא התרגשה בשבילי שדראקו מאלפוי מתחיל איתי. בחלומות שלה שאני אזרום.

"רוצה לצאת לטיול אחרי המשחק?" הוא חשף שורת שיניים מושלמות. "לא. ורק שתדע, אתה מגעיל." קמתי והלכתי בזעם אל מגרש הקווידיץ', להתחמם.

* * * *
"תהיו טובים!" זאת הייתה שיחת העידוד של פלינט. ממש מעודד. יצאנו למגרש לקול אלפי מחיאות כפיים, אבל אני חושדת שבעיקר מחאו לגריפינדורים...

תעזבי את זה! נזפתי בעצמי. תזכרי את הטכניקה! כן, הטכניקה המדהימה שלי, פשוט להסתכל על פוטר הרבה כי הוא פשוט לא בפוקוס כשאני מסתכלת עליו....

התחלתי בשנייה שראיתי אותו, הוא עמד איפה שציפיתי שיעמוד, מאחורי כל הקבוצה. פחדן. נעצתי בו מבט, הוא ישר מרים את ידו למצחו. הוא כבר ידע מה גורם הכאב. אני. פוטר הסתכל עלי בפחד, מבין שאני עומדת להקשות עליו במשחק הזה.

חייכתי אליו בארסיות. הוא רק הוריד את ידו באיטיות ועיווה את פניו בכאב.

"מוכנים?" נשמעה צעקתה של מדאם הוץ'. הרמתי אצבע וסימנתי בעזרתה לפוטר קו לאורך הצוואר. הוא הסיט את מבטו. "צאו!"

התיישבתי על המטאטא וזינקתי לאוויר. ממשיכה להסתכל על פוטר. עליתי לגובה, עד ששאר השחקנים כמעט לא נראו לעין.

הסתובבתי סביב המגרש בחיפוש אחרי הסניץ', "ואנג'לינה מוסרת לאליסיה שמוסרת לקייטי בל שזורקת לטבעת הימנית ויש לנו קליעה!!! עשר נקודות לבית גריפינדור!" לי ג'ורדון נשמע מאושר.

נצנוץ זהוב נראה בשולי ראייתי. אני טסה לעברו (תרתי משמע.). זה הסניץ', אני בטוחה. לצערי הרב לא יכולתי להתרכז בסניץ' ובפוטר באותו הזמן, אז ויתרתי על פוטר.

נראה שגם הוא ראה את הסניץ' ומאוד הוקל לו כשהפסקתי להסתכל עליו.

למרות הנקודות הרבות שגריפינדור השיגו (גם אנחנו עשינו כמה.), הייתי מרוצה מהחלק הבא של המשחק, כי המטאטא של פוטר התחיל להשתגע, הוא פשוט עשה סלטות והיפוכים באוויר. אני נשפכתי מצחוק ואיבדתי את הסניץ'.

פוטר התחיל להתקרב אלי. חסר שליטה, מחזיק רק בשתי ידיים במטאטא, כל כך רציתי להתמקד בו עכשיו אבל ידעתי שהכאב יפיל אותו ולא נוכל להמשיך במשחק...

טוב, חזרה לסניץ', איפה הוא לעזאזל?! צרחה נפלטת מפי כשאני קולטת את פוטר חצי מטר ממני, טס במהירות שאין לי שום סיכוי להתחמק ממנו.

אז עשיתי את הדבר הכי מפגר שיכולתי לעשות. מתוך רפלקס, קפצתי מהמטאטא שלי. נשמע קול מחליא של עצמות נשברות כשפוטר התנגש לי במטאטא. גם הוא נפל. הסניץ' מתעופף סביבו.

פוטר נופף בידיו בפרעות ונראה כאילו הוא מנסה לשחות באוויר שחיית כלב. לפתע הצעקות שנשמעו מהיציע התגברו, שנייה לפני שהתרסקתי על האדמה לי ג'ורדן הכריז שפוטר תפס את הסניץ'.

* * * *
התעוררתי לקול דלת נסגרת. פתחתי עיניים בפתאומיות שגרמה למי שמעלי להירתע לאחור. התמקדתי בפנים של הדמות והצטערתי לגלות שמדובר בדראקו.

נאנחתי. בעקבות האנחה כאב התקיף אותי. הרגשתי כאילו נשרפות לי הצלעות. עצמתי עיניים בכוח. "איפה.... היילה..." הצלחתי לשאול. "זאת עם השער השחור? כרגע הלכה."

"מה.. אתה... עושה... כאן?" התנשפתי. "מסתכל עלייך." נו באמת. "נפ-.." "כן, נפצעת קשה, נשברו לך שלוש צלעות בצד ימין ועוד אחת בצד שמאל, שברת את הרגל וסדקת את הקרסול השנייה, וגם חטפת זעזוע מוח קשה."

אמר בקימוט מצח, מחכה לראות איך אגיב. "ומה... קרה.... לפוטר?" "אה הוא?" סימני זעם עלו על פניו של דראקו. "לא משהו קשה. אוליבר ווד תפס אותו ברגע האחרון אבל הוא עדיין הצליח לשבור רגל וצלע בגלל ההתנגשות איתך..."

"אני עומדת להרוג אותו." אמרתי בשיניים חשוקות. נותנת לגלי כאב חדשים להשתלט עלי, נותנת לעיניי להיעצם ולשקוע לסיוטים.

הפרק הקודם		הפרק הבא