איזה מין מתנה זו מראה?!

פרק 4

ראיתי צבעים, הכול היה מטושטש, לא  הבנתי מה קורה והתעוררתי.

זה היה נראה כאילו הכול היה חלום רע סך הכול,  אך כשהסתכלתי בלוח השנה ראיתי שזה בדיוק התאריך שביקשתי מהמראה: יום ההולדת שלי.

הסתכלתי במראה הגדולה נראיתי כמו פעם אמרתי בליבי כמה טוב להיות בחזרה מי שאני, שעקפתי את חוקי המראה.

ירדתי למטה וידעתי מה לצפות, "הפתעה" אמא  אמרה.

"מזל טוב לילי, הינה מה שחיכית לו כול השנים, הדבר שעושה אותך מיוחדת. רק את יכולה לשלוט בזה. תיהני."

פתחתי לידה את המתנה, שלא תראה בזה כאילו אני לא רוצה לראות  מה שהביאה.

פתחתי וראיתי את המראה " תודה אמא , אני לא רוצה את זה, היה לי מספיק ניסיון עם המראה הזאת אבל תודה."

"איך ידעת?  איזה ניסיון? אה...."

" גם לך זה קרה? או שזה פשוט לא עזר?" שאלתי.

" לא.. לי זה פשוט לא עזר, אני הייתי ילדה מקובלת יחסית בחברה, לכן זה לא השפיע עלי"

עכשיו קלטתי, רק בגלל שממש רציתי להיות בחברה זה עבד עלי ואף עורר בי את השינוי.

אמא פשוט  לא הייתה צריכה  את זה.

"אבל לא הגיוני שהיית מושלמת?" שאלתי

" לא, לא הייתי, אבל היה לי כול מה שרציתי: את אבא שלך וחברה טובה שלא רציתי לאבד, לכן לא השתמשתי בזה אף פעם וגם לא סיפרתי לאף אחד"

"מה לעשות?"שאלתי.

"מה שבא לך חמודה, משהו שאת רוצה"

עליתי למעלה, חשבתי על השיחה "אין לי כוח לדבר הזה! " צעקתי.

אי אפשר לשנות את מה שראיתי, אני לא רוצה להיות יותר חברה של ליאן, אבל מצד שני היא לא יודעת שיש לי את המראה. היא תמשיך להיות חברה טובה שלי בלי שתבגוד?

היא משקרת לי?

משחקת בי?

אני לא יודעת מה לעשות!

לבסוף נרדמתי.

כשהתעוררתי החלטתי, אני הולכת להיות מקובלת, להשתמש במראה.

ליאן פגעה בי יותר מידי, אני לא יכולה לראות את העבר שלה, פשוט לא מצליחה.

הפרק הקודם		הפרק הבא