לילי פוטר וארבעת הבתים

לילי פוטר התיישבה, מדוכדכת מול האח במגדל גריפינדור אחרי הסעודה הגדולה והטעימה.

"עופי מפה," רטן קווין אפריל, והוגו וויזלי שעמד לידו לא התווכח איתו.

"אתה לא בן דוד שלי יותר," התעצבנה עליו לילי, אבל לא היה לה כוח להתווכח עם התאומים הלא זהים שעכשיו היו איתה באותו הבית.

היא עלתה למגורי הבנות כדי לישון.

"איך היה בסעודה?"

היא שמעה פתאום קול יפה וצלול אחרי שקרסה על המיטה.

היא הרימה את ראשה וראתה ילדה עם שיער שחור קלוע לטריליוני צמות, עור כהה ועיניים שחורות.

ליד עין ימין שלה היה קעקוע בצבע זהב בצורת ספירלות שיוצאות אחת מהשניה כמו עלים של צמח.

"לא ראיתי אותך במיון, התפלאה לילי, "לא ראיתי אותך בכלל."

"הגענו באיחור," הילדה הסבירה, "המיון שלנו היה בנפרד בגלל זה. ולא היה לנו מה לעשות בסעודה. האוכל לא כשר."

"למה את מדברת כאילו את כמה אנשים?" תהתה לילי.

הילדה צחקה. "אם תרימי את הראש עוד קצת תוכלי לראות את האחיות שלי," היא הסבירה.

לילי קמה מהמיטה וראתה שעל המיטות האחרות בחדר יש עוד שתי בנות שנראות בדיוק כמו הילדה שדיברה איתה.

צמרמורת עברה בגופה.

"שלום לילי," אמרה אחת מהשלוש, "מעניין שרצית להיות בסלית'רין."

"איך את יודעת?"

"אנחנו יכולות לקרוא מחשבות," אמרה ילדה אחרת מהשלוש ברצינות גמורה.

לילי לא הצליחה להחליט אם היא מדברת בצחוק או ברצינות.

"זה נכון," אמרה הילדה שידעה שלילי רצתה להיות בסלית'רין, "אנחנו מיוחדות. אנחנו השלישיה הזהה הקסומה הראשונה, שלישיית מג'יקסון. אני מליסה."

"ואני אליסה," אמרה הילדה שאמרה שהן יכולות לקרוא מחשבות.

"ואני ליסה," אמרה הילדה שדיברה ראשונה אל לילי, שמיטתה הייתה הקרובה אליה ביותר.

"ואני בטוחה שארבעתנו נהיה חברות ממש טובות."

הפרק הקודם		הפרק הבא