אני ורון יצאנו מבית החולים [רון יכל ללכת עם קביים] והחלטנו שנלך קודם לדובשנרייה לקנות כמה דברים [אני ורון מאד אוהבים מתוק]. כשניכנסנו ראינו המון קישוטים אדומים וורודים לכבוד החג ו... ו... עכשיו הבחנתי ב... ב... סססוהר... סוהרסן. [כן, כן, בחנות של רוזמרטה. סוהרסן.] "ררר.. רון.. אולי כדיי שש.." "כן." רון משך אותי מהחנות במהירות מה שהיה מפתיע כי הוא היה על קביים. והתחלנו ללכת מהר לכיוון פונדק שלושת המטאטאים. בעצם, לא אכלנו שם או משהו, פשוט חיכינו שהסוהרסן יצא מהדובשנריה. [על מתוק אנחנו לא מוותרים בקלות.] גם פונדק שלושת המאטאטאים היה מלא כולו קישוטים לכבוד החג, אני ורון החלטנו לקנות שני בקבוקי בירצפת ולמרות שתיכננו לשתות אאותם רק ב"פיקניק ממתקים הזה שלנו" שתינו את בקבוקי הבירצפת מיד. והחלטנו ללכת לבדוק עם הסוהרסן הלך כבר, אה.. יותר נכון ריחף כבר מהדובשנריה, רון התעקש ללכת לבדוק לבד, "בסדר, אני אקנה בינתיים עוד שני בקבוקים, ותבוא לקרוא לי." "אני אחזיר לך את הכסף אחר כך." לא אתה לא, רציתי להגיד לו, אבל לא רציתי לעצבן אחרי זה שהוא הולך לבד לפגוש סוהרסן. איזה חמוד אתה רון. ניגשתי לקופה לבקש עוד שני בקבוקי בירצפת, ואמרו לי שהמלאי אזל ועוד שתי דקות מגיע עוד משלוח. "בסדר אני אחכה" אמרתי למוכר המחוצ'קן. סטן שנפייק, בכמה עבודות הוא עובד?
אני יודעת שהפרקים קצרים, אבל אני מעדכנת הרבה פעמים. אני מחכה לתגובות :-]
|