![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
השבעה, יחד עם תאליה, הופכים לבני אחת עשרה ונשלחים לעולם הקוסמים. הם פוגשים את הארי, הרמיוני ורון, ומגלים אמיתות קשות על משפחותיהם המסובכות.
פרק מספר 5 - צפיות: 24592
![]() |
פרק: |
דירוג הפאנפיק: G - פאנדום: הארי פוטר וגיבורי האולימפוס - זאנר: מיתולוגייה יוונית, קסמים, הרפתקאות, רומנטיקה, משפחה - שיפ: הפתעה - פורסם ב: 23.11.2014 - עודכן: 26.01.2015 |
המלץ! ![]() ![]() |
ג'יימס נתקל בה בדרך לבית הספר, שבוע לאחר המיון. הוא וסריוס כבר מצאו את רמוס הצעיר ופיטר. החבורה צחקה לה בעודם עולים במדרגות להוגוורטס.
לפתע נתקל ג'יימס במשהו, או יותר נכון מישהי. היא רטנה משהו בשקט אך לא בכתה. שיערותיה היו אדמדמות, לא ג'ינג'יות, ועיניה - בשם האולימפוס, חשב פוסידון בתדהמה. הוא נזכר במה שאמר לו זאוס, אחיו, כשעוד היו באולימפוס: "רק לבני אדם מיוחדים מאוד יש עיניים ירוקות כל כך..." לנערה היו עיניים ירוקות כאצה וזוהרות.
היא הביטה בזעף בג'יימס ההמום. "על מה אתה מסתכל?" התגוננה בכעס. ג'יימס הציע לה את ידו. הנערה הסמיקה. "מצטער, לא שמתי לב לאן אני הולך. ג'יימס פוטר לשירותך", ג'יימס חייך. הנערה חייכה חיוך מבויש. "אני לילי אוונס. נעים להכיר. באיזה בית אתה והחברים שלך?" שאלה. "גריפינדור. כמוך, אני מניח", ענה ג'יימס. לילי הרימה גבה בשאלה. ג'יימס חייך. "רק בנות גריפינדוריות לא היו מתחילות ליילל אילו הייתי מפיל אותן בטעות." לילי הסמיקה בשנית.
לפתע הגיח משום מקום נער בעל אף ענק ושיער שמנוני. כל שיערותיו של ג'יימס סמרו. לילי, לעומתו, נראתה קורנת. "היי, סוורוס! תכיר את ג'יימס פוטר! הוא והחברים שלו גם מגריפינדור, כמוני!" היא צחקה. ג'יימס ראה בבירור כיצד ליבו של סוורוס נמס למשמע הצחוק. לג'יימס לא הייתה שום בעיה עם זה, אילולא גם ליבו נמס כך. הוא מעולם לא הרגיש שהוא אוהב כל כך בת אנוש. הוא הרי היה פוסידון - אל הימים הגדול, אחיו של מלך האלים. אבל כרגע, לא היה לו אכפת. פוסידון התאהב בלילי פוטר.
השנים חלפו. בשנה החמישית, לילי הסכימה לצאת איתו סוף סוף. לאחר שעזבו את הוגוורטס וגדלו, נקרע ג'יימס בין רצונות: לספר ללילי את האמת על עצמו, או לשמור על איפוק ולא לקחת את הסיכון שהיא תשנא אותו לאחר שיגלה לה.
לבסוף לא היה יכול לשאת זאת. משום שרצה שכל התהליך יהיה מהיר, הוא סיפר לה את האמת דקה לפני שהציע לה נישואים...
הם היו אז כבר מבוגרים יחסית, ולילי שכבה לצד ג'יימס, על ערסל ביאכטה, בעוד השמש שוקעת. ג'יימס היסס, ולאחר מכן אמר, מיואש במקצת: "לילי, אני רוצה לגלות לך משהו... שמעתי שאת מכירה ומאמינה במיתולוגייה היוונית." לילי הנהנה וסימנה לו להמשיך. "ובכן... אני האל פוסידון", אמר במהירות. לילי לא נראתה כועסת או מופתעת. ג'יימס חשש. לילי נישקה אותו. "הייתה לי הרגשה שזה ככה. הרבה פעמים... באגם... התמנון לא רק שלא העז לגעת בך, הוא אפילו שיחק איתך והתחנן שלא תצא מהמים. ובכלל - שאר החיות המיימיות, הן תמיד פינו לך את הדרך כששחינו באגם, ולא העזו להתקרב אליך. אני גם זוכרת את היום שבו אילפת דולפין-אגמים פראי. אני פשוט ידעתי שלא כישפת אותו. חוץ מזה, הרבה פעמים כשישבנו ליד האגם, הדגים לא הסכימו לגעת באוכל שזרקתי להם, עד שאתה לחשת להם בקול שבקושי שמעתי, ואז הם התחילו לאכול בלי חשש. ופעם אחת כנראה לא נזהרת... ראיתי אותך שולט במים בלי השרביט. ממש התרגזת על סנייפ. עכשיו אני יודעת שצדקתי. אני לא כועסת עליך, והייתי מעדיפה להמשיך לקרוא לך ג'יימס." אמרה ברוך.
"אם ככה, אני לא צריך לחשוש שתסרבי לי אם אציע לך נישואים? לפחות לא מהסיבה הזאת?" ג'יימס נראה נבוך. הוא שלף קופסא עם טבעת, כרע על רצפת העץ ושאל: "תינשאי לי?" לילי צחקה. הטבעת הזהובה נצנצה לאור השמש הדועכת. "מה אתה חושב, ג'יימס? ברור שכן, יא מפגר!" הוא ענד את הטבעת על אצבעה.
השמש שקעה. ג'יימס עטף את לילי בחיבוק חמים כשצפו בטריליארדי הגלקסיות והכוכבים.
כשפרסי נולד, פוסידון היה מאושר. הוא לא עזב, אך גם לא הזניח את חובותיו כאל. למרבה הפלא, לילי היא זו שבחרה את השם. "הוא מצטלצל טוב, ופרסאוס היה אחד הגיבורים המעטים שהיה להם סוף טוב.", הסבירה.
שש שנים לאחר מכן, כשהארי נולד, היו שני ילדים בבית, והם משכו את תשומת ליבו של וולדמורט. "איכשהו, וולדמורט לא יודע על פרסי. הוא יודע רק על הארי. שיתמוטט האולימפוס אם אני יודע איך!" קרא ג'יימס בתסכול. לפתע צץ במוחו רעיון. "לילי... יש לי רעיון מצוין... את תלכי ותחביאי את פרסי בארצות הברית, לא משנה איפה, רחוק ככל האפשר, אבל קרוב מספיק כדי שתוכלי להגיע לשם במקרה הצורך לפני וולדמורט. פרסי בן שש. הוא כבר יוכל להסתדר לבד, עד שתחזרי. הרעיון הוא לגרום לוולדמורט לחשוב שאנחנו מתים. הוא לא יודע שאני פוסידון, והאדס חייב לי... טובה קטנה. חסתי על חייה של בת אנוש שהוא אהב. הוא יכול בתמורה, לחוס על חייה של קוסמת שאני אוהב. תחביאי את פרסי. את תמותי, אבל תחזרי לחיים." ולמרות כל התכנונים, וולדמורט הצליח לעכב את פוסידון, שהיה אמור להגן על הארי כשוולדמורט יעלה להרוג את הארי. לילי ידעה שמשהו השתבש. היא התחננה לרחמיו של וולדמורט. לאחר שמתה, החזיר אותה האדס לחיים, והיא גילתה שוולדמורט הפך לצל צילו של עצמו.
ג'יימס ולילי ישבו סביב שולחן, בדירה קטנה בארצות הברית. ג'יימס דיבר: "ממממ.... מה דעתך על סאלי? זה שם יפה ואני אזכור אותו...." הציע. לילי חייכה והנהנה. "אבל צריך גם שם משפחה. מה דעתך על... גברת סאלי פג'?" שאלה לילי בתקווה. ג'יימס עשה פרצוף, אך לפתע חייך. "נתת לי רעיון. פג' זה במקרה ראשי תיבות של 'פרסי ג'קסון'. את תהיה הגברת סאלי ג'קסון, ובנך יהיה פרסאוס ג'קסון". לילי חייכה.
"זה מוצא חן בעיניי, ג'יימס. אתה בטוח שאתה צריך ללכת?" היא שאלה בעצב. "לילי, מישהו צריך לשמור על הארי שהדודים שלו לא ירעילו אותו כשהוא ישן, או יכלאו אותו במלונה", ענה.
לילי הזעיפה את פניה. ג'יימס מיהר להתנצל: "בסדר, אולי פטוניה לא נוראה עד כדי כך, אבל ורנון הוא חתיכת פוץ. פוץ אדום-סגלגל." שניהם פרצו בצחוק.
"להתראות, ג'יימס. אני מקווה שאראה אותך בקרוב...." היא סיימה בעצב. ג'יימס נשק לה, ולפתע השתנה צבע עיניו לצבע עיניה. לילי הייתה מבולבלת. ג'יימס, שהיה עכשיו פוסידון, אמר: "רק לאנשים מיוחדים מאוד יש עיניים ירוקות כמו אצה וזוהרות כמו פנס. רוב האנשים האלה הם צאצאים שלי, אבל את בפירוש לא. ילדים שהם שילוב של אל וקוסמת הם בהחלט מיוחדים, ולשניהם יש עיניים ירוקות. זיכרי זאת, לילי. לעולם אל תיהי שאננה ואדישה. גם כאן, פרסי נמצא בסכנה מתמדת. להתראות, אהובתי." הוא נשק לה לפרידה. גופו הפך לבועות תכלכלות שהתפוצצו אחת-אחת.
לילי ניגשה לחדר השינה הקטן ביותר בדירה, שניצב ממול לחדר השינה שלה. החדר היה צבוע בציורי קיר מרהיבים של ים, גלים, חופים, סירות וספינות. את האיורים ציירו ג'יימס ופרסי יחד. שולחן עבודה עשוי עץ ניצב לצד כיסא כחול קטן, ולצידם, קבועים על הקיר - מדפי עץ רבים שעליהם ניצבו באיזון ספרים וכמה אביזרים אישיים. נורה נתלתה בתוך סירת עץ מגולפת, מחוברת לתקרה. הנורה הייתה כבויה. ארון צעצועים סגור, צבוע בצבע כחול כהה, ניצב ליד ארון קטן יותר, שבו היו מונחים ספרים ומחברות לצד עטים, עפרונות, מחדד, מחק, סרגל וטושים מפוזרים. על הרצפה היו מפוזרים חלק מהצעצועים. תיק בית ספר עם איורי גלים היה זרוק כמו זבל ליד הארון הפתוח.
לילי נאנחה ולחשה משהו. הצעצועים הסתדרו במקומם, הספרים חזרו להישען על מדפיהם בדממה. העפרונות, הטושים, הדבק, הסרגל ושאר האביזרים הסתדרו בקלמר. לילי הציצה בחטף במערכת השעות של בנה. היא לחשה משהו נוסף. כמה ספרים ומחברות התעופפו בזמזום אל תוך התיק, ומעליהם נחת הקלמר בנקישה רכה.
לילי פתחה את ארונות הצעצועים והספרים. למשמע קולה ולמגע שרביטה, הסתדר הכל במקומו.
פוסטרים של גולשים היו תלויים על הקירות. לילי פתחה את ארון הבגדים. היא לא הופתעה לראות אותו מבולגן, בהתחשב בהפרעת הקשב של פרסי. הבגדים קופלו מעצמם ונחתו בדממה במקומותיהם.
המראה המלוכלכת של פרסי התנקתה חיש קל. השטיחים והמדפים המאובקים הפכו לשטיחים מפוארים ורכים, ומדפים נוצצים בנקיונם.
לילי רכנה אל המיטה החמה. ילד קטן בן שמונה ישן בה. שיערו השחור הארוך התפזר סביבו כרעמה חלקה. בזה הוא היה שונה מהארי. שיערו של הארי היה תמיד מבולגן כשל ג'יימס, ואילו שיערותיו של פרסי אמנם היו שחורות, אך חלקות כשל אמו.
לילי ידעה שהוא לא ישן. אילו ישן, היה מזיל ריר. פרסי מצמץ בחטף, ועיני האיזמרגד שלו הבזיקו והאירו את כל החדר. לילי חייכה.
"פרסי, אתה אמור לישון", היא אמרה בעדינות. פרסי נאנח וקם. "שמעתי אתכם, אמא. לאן אבא הלך? מי זאת סאלי ג'קסון? מי זה הארי פוטר? למה את חושבת שהפטוניה הזאת - מי שהיא לא תהיה - לא יכולה לעשות מה שהורנון הזה כן יכול? ומי אלה לעזאזל? איך החדר שוב נקי? אבא יחזור? אני לא יכול לישון ככה, אמא! כבר הייתי מעדיף שימחקו לי את הזיכרון." דמעה בודדה זלגה על פניו.
לילי עצרה את הדמעות, ואמרה בקול קלוש: "באמת היית רוצה בזאת, פרסי? אני לא בטוחה..." היא השכיבה אותו במיטתו ולחשה עליו לחש הרדמה.
לאחר מכן נשמה נשימה עמוקה. "זה רק לטובתו. תירגעי, לילי. או שאני צריכה לומר - תירגעי, סאלי. הוא יהיה בטוח יותר כך, אילו לא ידע", לחשה לעצמה.
היא לקחה נשימה עמוקה ובקול חלוש אמרה: "אובליוואטה"... היא הרגישה כיצד זיכרונותיו של פרסי נמחקים ומשתנים. "תישן, בני. מחר מצפה לך יום עמוס, וסאלי ג'קסון מחכה לך."
|
|
||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
![]() |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |