Two Pieces Of a Broken Heart

הנה הפרק החדש מקווה שתאהבו אותו :) מצטערת על הפרק הקודם שהיה קצר:((
------------------------ 
 

עברו כבר ארבעה ימים מאז שאוליבר הגיע וביומיים האלה ג'ורג' התנהג...מאוד מוזר.הוא לא מסתכל לי בעיניים,ומדבר אליי בנחמדות וחביבות מזויפת לגמרי.המשחק של אוליבר בעוד יומיים ואני לא יודעת אם אוכל להמשיך לסבול את ג'ורג' מתנהג ככה עוד הרבה זמן,אבל לא משנה מה,בכל פעם שאני באה לדבר איתו הוא מתחמק ממני.
אפשר להגיד שזה די עולה לי על העצבים.
היום טסה נסעה לבקר את משפחתה בלונדון,כך שג'ורג' ואני יושבים במשרד בהפסקה ואוכלים בשקט.אחרי עשרים דקות שבהם הייתה דממה,השקט ניהיה כבר מביך וזה הקש ששבר את גב הגמל.
הטחתי את קופסת האוכל הסיני שלי על השולחן הממורק כל כך חזק שכמה נודלס עפו ממנה ונחו על הרצפה.
ג'ורג' הרים את מבטו בבהלה ולפני שהספיק להגיד משהו כבר הייתי בהיסטריה.
"מה הפאקינג בעיה שלך?אה?! אתה מתעלם ומתחמק ממני כבר יומיים ואין לי שמץ מה קורה לך ואתה מתנהג כאילו אנחנו זרים וזה כבר עולה לי על העצבים!!!!"
התנשמתי בכבדות והסתכלתי עליו במבט רושף.רק אחרי כמה שניות קלטתי שעיניי מלאות דמעות.
אני לא ממש מבינה למה היחס של ג'ורג' כל כך פגע בי,אבל כל דקה שבה הוא התעלם ממני הרגשתי את עצמי מתה מבפנים עוד קצת ועוד קצת.
הוא רק בהה ברצפה כמה דקות,ואז הרים את מבטו אליי,והעיניים הכחולות היפות שלו הביטו בעיניים שלי,שהיו מלאות דמעות.
"תראי...אני לא רוצה להעליב אותך או משהו אבל אני לא במצב רוח הכי טוב שיש בזמן האחרון.מצטער שאני מתנהג מוזר,אבל אני מרגיש...די מבולבל כרגע."הוא קם אסף את שאריות הארוחה שלו והשליך אותן לפח האשפה הקרוב.
"אני הולך לעשות סיבוב" הוא יצא מהמשרד,משאיר אותי לבד,עם פנים שטופות דמעות.
~~~~~~~~~~~~~~~
"את בטוחה שזה בסדר?"
"כן!!כמה פעמים אני אגיד לך שזה רק משחק קווידיץ' עם מסיבה שנשמעת מטומטמת מאד לא החתונה שלך או משהו!!אוליבר יאהב את זה אל תדאגי!"
טסה ואני היינו בחדר שלי,מוקפות בבגדים ואביזרים,מתכוננות למשחק ולמסיבה.
התלבטנו בין כמה תלבושות עד שסוף סוף שכנעתי את טסה שהחולצה המכופתרת חסרת שרוולים הלבנה שלה התאימה לסקיני ג'ינס הכחולים כהים שהתאימו לנעלי הבובה שלה.
שערה היה קלוע בצמה צרפתית שקלעתי לפני עשרים דקות והאיפור היחידי שהיה לה על הפנים היה מעט מייקאפ,מסקרה, איילנר ושפתון ורוד בהיר.
אני מצידי לבשתי סקיני ג'ינס שחורים עם קרעים,חולצה כחולה של נירוונה, ז'קט שחור מעור ונעליים צבאיות.התאפרתי רק עם איילנר ומסקרה,אפשר להגיד שאני לא אחת הבחורות שמתיפייפות.
שערי החום ככה היה פזור וחלק כרגיל,אבל בכל זאת הייתי קצת מודאגת מהאאוטפיט שלי.
"טוב.אז אחנו מתעתקים לשם ופוגשים את ג'ורג' ואוליבר בכניסה לאצטדיון,נכון?"
הנהנתי ואז לקחתי את הארנק שלי והחזקתי בידה של טסה.
עצמתי עיניים והרגשתי את התחושה הלוחצת והחונקת והרגשתי כאילו גופי עובר דרך צינור צר מאד ולא יכולתי לנשום,ולפתע ריאותיי שאפו אוויר צח.פקחתי את עיניי וראיתי את אוליבר,ג'ורג', וכל שאר שחקני קבוצת פאדלמיר יונייטד מחייכים אלינו חיוך רחב.
חיבקתי כל אחד מהם,אפילו את ג'ורג',למרות שזה היה חיבוק קצר.
ראיתי את טסה ואוליבר מדברים ולא יכולתי שלא לשים לב עד כמה חמודים הם.
אני וג'ורג' פשוט תחקנו ודיברנו עם ג'יימס,אנדרו,לואי,לוגן,אלכס וג'אק,שחקני הקבוצה עד שהגיע הזמן שלהם ללכת להתכונן.טסה ג'ורג' ואני התיישבנו במקומות שנשמרו לנו בשורה הקדמית,ולפתע השחקנים נכנסו למגרש והמשחק התחיל.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
המשחק נגמר,וההרפיות מהוהילד ניצחו בהפרש של 450-470.
אפשר להגיד שאוליבר וחבריו לקבוצה נראו די מאוכזבים אבל עכשיו כשנכנסו לדירה שבה התנהלה המסיבה שהייתה למוזמנים בלבד,הם נראו מחייכים חיוכים רחבים.אוליבר התקרב אלינו ופטפטנו על המשחק,וג'ורג' הקניט את אוליבר על ההפסד הצפוי שלהם.
לפתע קולו של אלכס נשמע רם מעל המוזיקה והקולות המדברים
"מי שרוצה,עומד להתחיל פה משחק של אמת או חובה!" גלגלתי את עיניי ופניתי לשלושת חבריי
"זה כל כך ילדותי,מה אנחנו בני 13?" אף פעם לא אהבתי את המשחק הזה,במיוחד אחרי שבשנה חמישית גרמו לי לוותר על הנשיקה הראשונה שלי לאידיוט סדרתי.
"נו באמת אוונה!תהני קצת!"אוליבר ואני התווכחנו כמה דקות עד שנכנעתי.
התקרבנו למגעגל שלא היה גדול במיוחד והתיישבנו.אלכס סובב את הבקבוק,עד שהבקבוק נעצר על לוגאן ואחת השחקניות מההרפיות,ליסה.
עברו כבר עשרים דקות ואני חייבת להגיד שאני נהנית וצוחקת הרבה למראה כל כולם מביכים את עצמם.
השיא היה כשאוליבר היה צריך לנשק את טסה,ושניהם המשיכו להסמיק עוד הרבה אחרי החובה הזאת.הבקבוק הסתובב ולמרבה צערי נחת עליי ועל אנדרו.
"אמת או חובה?"
"חובה" גלגלתי את עיניי,אני לא פחדנית שאבחר אמת.אנדרו חייך חיוך מרושע ואז אמר בקול מלגלג
"חובה עלייך לנשק את ג'יימס.במשך חצי דקה"
כל היושבים במעגל גיחכו,בוודאי בשל הידיעה שג'יימס הוא הומו ושזה בעיקר יביך אותו,אבל לא היה לי ממש אכפת כי הייתי חברה קרובה של ג'יימס.
"זה הכי טוב שיש לך?" אמרתי בקול מלגלג,קמתי ממקומי וניגשתי לג'יימס,ונישקתי אותו.זה לא היה כל כך גרוע כמו שציפיתי אבל ידעתי שהוא רוצה שזה ייגמר בדיוק כמו שאני רוצה.
אחרי חצי דקה התנתקנו וחזרתי למקומי ליד ג'ורג',אבל הוא תפס בידי והוביל אותי לעבר אחת הפינות של החדר.
"מה את חושבת לעצמך?!את לא יכולה סתם ללכת ולנשק אנשים כי נתנו לך חובה!"הוא די הפחיד אותי,עיניו רשפו והיה לו מבט מסוכן ועצבני.
אבל לא התכוונתי להירתע,כי הייתי עצבנית בדיוק כמוהו.
"סליחה?!מי אתה בדיוק שתגיד לי מה לעשות ומה לא לעשות?!אני אנשק את מי שבא לי ואין לך שום זכות להגיד לי על זה משהו או להתערב בכלל!"
הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון המעגל,אבל אז ג'ורג' תפס בידי,סובב אותי אליו ועמדנו מרחק של סנטימטרים אחד מהשני.הוא הביט בעיניי לרגע ואז רכן קדימה והרגשתי את שפתיו הרכות על שלי.
---------------------------
אז זה הפרק הרביעי!אני מתכננת עוד הרבה דברים להמשך ויש לי רעיונות שאולי יפתיעו אתכם:)
אני לא  בטוחה מתי יהיה לי זמן להעלות פרק שוב,כי מחר מתחילים הלימודים(אוף)אז נראה כמה זמן יהיה לי.

הפרק הקודם		הפרק הבא