דאליאנה, רוני, קארין, מליה,ג'יין ודאליה הרגישו שהן נמצאות הבדיוק באותה הסירה. בעצם, זה היה די נכון. הסירות הקסומות של בית הספר היו קטנות, אבל הבנות היו מספיק רזות בשביל להכנס לאחת ביחד. דאליאנה נופפה לדראקו לשלום כדקה לפני ההפלגה, אבל היא הבחינה בכך שכשהוא נופף לה חזרה מבטו היה מוטרד. 'אני בטח מדמיינת את זה,' חשבה דאליאנה כשהוא רץ לתפוס כרכרה, 'המרחק בטוח מתעתע בי.' היא עיוות מעט את פניה בהבעת גועל. 'ממתי אני מדברת הספרותיות?!' היא החזירה את פניה למצבם הקודם.'אה, נכון, אני חושבת. מותר לי לחשוב ספרותי,אבל לא לדבר,וברור שלא ליד ילדות טהורות דם בנות גילי.כלל במשפחת מאלפוי.' הסירה יצאה להפלגתה. "אני מרגישה כמו במפלי האימה הלונה פארק!" אמרה קארין כשחיוך גדול נסוך על פניה. מליה עיקמה את אפה."אין עליות ואין ירידות." ציינה. חיוכה של קארין דעך מעט, ואת מקומו תפסה ההבעה הנעלבת." חוץ מזה זה בדיוק כמו מפלי האימה." מליה ורוני התפקעו מצחוק, אבל דאליאנה, ג'יין ודאליה לא הבינו למה. "מפלי האימה זה מתקן בפארק שעשועים מוגלגי בחו"ל," אמרה קארין כשראתה את הבעת פניהן המבולבלת,"הייתי שם ביחד עם רוני ומליה. אתן לא מבינות איזה כיף היה לחבל במתקנים! ההורים שלי הסכימו לי להשתמש בשרביט שלהם." חיוך דקיק נסוך על פניה הבהירות." מי היה מאמין שמשם אני אלמד את הלחש הראשון שלי?" נשמעה קריאה של קול עבה מרחוק, ודאליאנה פרשה את המילים שאמר כ-"כולם לרדת!", כי הסירות נעצרו באיטיות בדיוק ברגע שאמר את זה. היא ירדה ראשונה, וחכתה לחברותיה במרחק מה מהסירה. טעות מספר אחת. הטעות השניה שלה הייתה בכך שלא הבחינה בסביבתה, והשלישית שלא זזה כששמעה קולות צעדים. בום! ילדה קטנה,בערך בת גילה, התנגשה בדאליאנה במלוא העוצמה. שתיהן נפלו על הדשא הירוק בחבטה. הדשא בלם את החבטה, אבל העוצמה הייתה כה חזקה עד שבכל זאת כאב לה. "סליחה." אמרה הילדה בקול גבוה מעט, ממששת את הרצפה בחיפוש אחר משקפיה. דאליאנה התאוששה מהנפילה, והילדה מצאה את המשקפיים העקומות שלה. כשדאליאנה זיהתה את הילדה, היא קמה,מבלי להתנצל, והלכה בהליכה מהירה וטרודה על חברותיה, שכבר הספיקו לצאת מהסירה.
הילדה הקטנה הייתה הילדה שפגשה ברכבת. בקרון של פוטר,וויזלי,גריינג'ר,לונגבוטום ולאבגוד. עכשיו היא הייתה בטוחה שעוקבים אחריה, אבל היא ידעה רק על קבוצה אחת שעוקבת אחריה. והיו שלוש.
|