מכשפות או מכושפות?

אני יודעת שעבר מלא מלא זמן מאז שפירסמתי את הפרק האחרון. לקח לי המון זמן לכתוב את הפרק, הוא נורא ארוך, ועדיין לא סיימתי. מטצערת אם יש טיפה יותר מידי תאורים.

תודה לתמר גריינג'ר, נימפלורה לסטריינג', CandySweet, Miracles וbambi, הפרק מוקדש לכן.

אני לא אמשיך לחפור לכן. הנה הפרק (חציו). תהנו!

החודשים חלפו במהירות. מיילין, מישל ומעיין התרגלו אל שגרת היום בהוגוורסט וכבר הכירו בעל פה את הדרך לכיתות הלימוד השונות ולאולם הגדול, וגם החלו להשתפר במידה ניכרת בשיעורים בזכות עזרתן הרבה של ג'יני והרמיוני.

אמברדיג', המורה החדשה להתגוננות מפני כוחות האופל מטעם משרד הקסמים, הדיחה את פרד, ג'ורג' והארי מקבוצת הקווידיץ' של גריפינדור במשחק הקווידיץ' הראשון לעונה. ליל כל הקדושים חלף עבר גם הוא וחג המולד התקרב. בארוחת הערב הכריז דמבלדור על הנשף המסורתי של חג המולד, שבו יורשו להשתתף תלמידי שנה רביעית ומעלה (קריאות מחאה רבות נשמעו, אבל דמבלדור ניחם אותם ואמר שהם יוכלו לחגוג בחדרי המועדון). על יציאה להוגסמיד שתתקיים כמה ימים לפני הנשף בשביל קניות לכבוד הנשף, ועל ביטול השיעורים ביום הנשף, לכולם. (הבנות שמחו מאוד, למרות שהרמיוני התלוננה, "איך תשלימו את החומר?")

מיילין, מישל, מעיין וג'יני, שהפכו להיות חברות טובות מאוד, קבעו ללכת ביחד לקנות שמלות ונעליים. הרמיוני ולונה לאבגוד (שאותה פגשו הבנות ברכבת) אמרו שהן יצטרפו אליהן, הרמיוני אמרה ש 'אי אפשר ללכת לקניות עם הארי ורון כי הם יקטרו כל הזמן' (הבנות הנהנו בהסכמה ולאחר מכן צחקו על זה במשך שעה שלמה) ולונה אמרה שאין לה חברות מרייבנקלו שהיא יכולה ללכת איתן, אז היא אמרה שהיא תצטרף אליהן גם.

חוץ מעניין הבגדים שיקנו עלה נושא חדש נוסף בשיחותיהן של הבנות: בנים. הן דנו בנושא בחדרן של השלישייה (מיילין, מישל ומעיין) וג'יני (השלישייה קיבלה חדר בתחילת השנה וג'יני הצטרפה אליהן.), הרחק מהארי ורון, שהיו, כמובן, בנים וכמובן הרחק מפרד וג'ורג' (הן אף טרחו להטיל על הדלת לחש שלא יאפשר ציטוט בעזרת אוזניעזר). השיחות יכלו להתקיים באותה מידה גם בחדרה של הרמיוני, אבל פרוואטי פאטיל ולבנדר בראון היו בחדר גם, והן היו הרכלניות של השכבה.

כך יצא ששבוע וחצי לפני הנשף ישבו מיילין, מישל, מעיין, ג'יני והרמיוני בחדרן של השלישייה וג'יני, שקועות בדיון סוער על בנים. הגורם לדיון הפעם היה פרד וויזלי (בכבודו ובעצמו)- שהזמין את מיילין לנשף.

"אני חושבת שכדאי לך להסכים." הביעה מעיין את דעתה. "הוא חמוד."

"מעיין!" ג'יני התחלחלה. "אנחנו מדברות על אח שלי!"

"אז..?" שאלה מעיין עם מבט תמים.

"הוא אח שלי!" קראה ג'יני.

"לא מפריע לך שהרמיוני מאוהבת ברון." ציינה מיילין. הרמיוני הסמיקה.

"לא יפה, מיילין." גערה מישל, מצחקקת מעט. "אני בטוחה שג'יני כבר התרגלה לעניין."

"למען האמת-" התחילה ג'יני להביע את דעתה.

"-אפשר לשנות נושא?" ביקשה הרמיוני, פניה סמוקות לגמרי. שלושה פרצופים חיכו אליה בתמימות מעושה.

"ולמה תרצי לשנות נושא?" שאלה מעיין בחיקוי מוצלח של התיאומים וויזלי.

"בחיי, אתן ממש חבורה של קונדסאיות, עוד מעט תגיעו לרמה של פרד וג'ורג'!" קראה הרמיוני.

"היי, הרם, זה רעיון מצוין!" קראה מישל "אנחנו נהיה דור חדש של קונדסאים, במקום ירחוני, רך-כף, זנב-תולע וקרניים!" הבנות ידעו על המפה (ועל סיריוס והאמת לגביו, וגם על מסדר עוף החול), הארי הרגיש מחויבות להראות להן אותה לאחר שפרופסור דמבלדור, שהגיע לראות איך הבנות מסתדרות, אישר שיש ביניהם קירבה משפחתית רחוקה, גם אם לא ידוע דרך מי.

ארבעה פרצופים נדהמים הופנו אל מישל.

"מה?" היא מיהרה להתגונן. לקחו לבנות כמה דקות להגיב.

"כלום-"

"זה אחלה רעיון-"

"שום דבר-"

"פשוט לא חשבנו שזה יבוא ממך." אמרו כולן ביחד. מישל חייכה.

"למה?"

"את פשוט..."

"-פשוט..." הרמיוני וג'יני לא מצאו את המילים המתאימות.

"יותר מידי ילדה טובה הוגוורטס." אמרו מיילין ומעיין ביחד, למרות שהצטרפו לעולם הקוסמים לא מזמן הן כבר התרגלו לכל הביטויים הקסומים למיניהם.

"אני?!" שאלה מישל בתדהמה מזויפת "אני?!"

הבנות הנהנו בתיאום. "שמעת את מקגונגל 'ממש לילי אוונס קטנה'" אמרה הרמיוני, זוכה למבטים נדהמים.

"כנראה בילית יותר מידי עם התיאומים." אמרה מעיין.

"או עם סיריוס בלק, הקונדסאי הנודע." הוסיפה ג'יני.

"טוב, אנחנו משנות נושא!" קראה מישל.

"כן, מי הזמין אותך? היית מאוד סמוקה היום בצהריים." מישל הסמיקה עמוקות ומיילין חייכה, מרוצה מכך שהנושא סטה ממנה.

הדיון על הבנים נמשך עוד כמה שעות טובות, ולאחר מכן התגלגל לבגדים, ולתכנונים ליציאה להוגסמיד בסוף השבוע.

הימים חלפו עברו וסוף השבוע הגיע ואיתו היציאה להוגסמיד. מיילין, מישל, מעיין, ג'יני הרמיוני ולונה צעדו בדרך המובילה אל הוגסמיד, ולאחר שהגיעו אל העיירה פנו מיד אל חנות השמלות.

כעבור שעה וחצי לכולן היו שמלות:

מיילין בחרה שמלת מקסי בצבע טורקיז בהיר.

מישל אהבה במיוחד שמלה שמגיעה עד הקרסול בצבע כתמתם, עם דוגמת להבות בצבע בורדו בקצוות.

מעיין קנתה שמלה בצבע כחול ים עם סרט לקשירה במותן בצבע טורקיז.

ג'יני בחרה שמלת מקסי בצבע סגול לילך, שכהה יותר בקצוות ובכיווצים במותן.

הרמיוני לקחה שמלה ארוכה בצבע אדום שני עם פס זהוב בקצוות.

לונה קנתה שמלה בצבע כחול כהה עם נצנצים כסופים על כל השמלה. הן שילמו על השמלות והלכו לקנות נעליים, שיתאימו לצבע השמלה.

בשעה שתיים הבנות פגשו את רון והארי ליד פונדק שלושת המטאטאים, שם שתו ברצפת כדי להתחמם.

הם העבירו את הזמן בדיבורים, והשעה שלוש הגיעה, הזמן לחזור להוגוורסט. הם יכלו להישאר בהוגסמיד, אבל הפגישה האחרונה של צ"ד (צבא דמבלדור) עמדה להתקיים בשלוש וחצי. לכן הם הלכו לטירה, והבנות נתנו לבנים לסחוב גם את השקיות שלהן. ("לפחות תנו לנו לראות מה יש בפנים!" התלונן רון "רון!" קראו הבנות בזעזוע מדומה. "זאת הפתעה.")

בשעה שלוש וחצי בדיוק היו כל חברי צ"ד בחדר הנחיצות, מוכנים להתחיל לעבוד על הפטרונוסים שלהם, ולגלות את צורתם.

מיילין, מעיין ומישל הצליחו להפיק רק אד כסוף ולא פטרונוס גשמי, ונורא התאכזבו, אבל הארי ניחם אותן שגם הוא לא הצליח בניסיון הראשון, ולו גם היה יותר ניסיון בקסם.

הרמיוני הצליחה ליצור פטרונוס גשמי, בצורת לוטרה. גם לונה וג'יני הצליחו, לקראת סוף המפגש, ליצור פטרונוס גשמי. של לונה היה בצורת ארנבת, ושל ג'יני בצורת סוס.  

בדיוק כשהארי קרא לכולם לעצור והתחיל להגיד מילות סיום הופיע דובי, גמדון הבית החופשי, ואמר לכולם שאמברדיג' בדרך. חדר הנחיצות יצר לכולם מעברים לחדרי המועדון. כולם הצליחו לחזור בבטחה. אמברדיג' לא תפסה אף אחד. הרמיוני גם הודיעה לכולם שאף אחד לא הלשין, ואמרה שלדעתה אמברדיג' רק שמעה שמועה שצ"ד נפגשים בחדר כלשהו בקומה החמישית, ולכן הגיעה לשם. האחרים ,חוץ מרון, נאלצו להאמין לה, הדרך בה אמרה את הדברים הייתה יותר מידי בטוחה, כאילו היא יודעת בוודאות שהיא צודקת. אבל רון המשיך לטעון ש 'אמנם הרמיוני כמעט תמיד צודקת, אבל הפעם היא טועה.' והוויכוח התחיל מחדש, אך ננטש כמעט מיד לאחר שהרמיוני הזכירה להם את שיעורי הבית הרבים שלהם.

הימים עד לנשף נראו כמו נצח. נראה היה שהזמן מתעכב במיוחד. גם השיעורים כמו נמתחו על זמן רב יותר, וכולם היו בדעה שזה בלתי נסבל. השיעור הנורא מכולם היה שיעור שיקויים, עם סנייפ. נראה היה שסנייפ שונא את חג המולד, או שיש בעברו מאורע לו נעים הקשור לחג. הוא נהיה אכזרי עוד יותר אל תלמידי גריפינדור, אם זה אפשרי בכלל. גם אמברגיד' לא הקלה. פרופסור מקגונגל מצאה דרך לצמצם את הנזקים שגרמו אמברדיג' וסנייפ והוסיפה יותר נקודות מן הדרוש, ואף הורידה פחות מן הדרוש. הפרופסורים פליטיק, סינטרה וספראוט (הרמיוני הוסיפה גם את וקטור לרשימה של הבנים בעלת הכותרת 'המורה ההוגן ביותר') נהגו גם הם כמו פרופסור מקגונגל.

מיילין, מישל,  מעיין וג'יני השתדלו להתנהג למופת בשיעוריה של אמברגיד', ובנוכחותה בכללי. גם בשיעורי שיקויים היה צורך לשמור על הזהירות. מיילין, מישל ומעיין, אשר כבר ידעו להדליק את האש מתחת לקדרה, עבדו במדויק לפי ההוראות. לדאבונו הרב של סנייפ השיקויים שלהן יצאו טובים, לפעמים אפילו מעולים, כך שלא יכול היה להוריד להן הרבה נקודות על כך (הוא פיצה על החסר בדרכים אחרות).

לבסוף הגיע היום הנכסף, יום הנשף. את מחציתו הראשונה בילו מיילין, מישל, מעיין, ג'יני, הרמיוני רון והארי בספריה, מכינים את שיעורי הבית שלהם. את העבודות הם יכינו בחופשה. במחציתו השנייה של היום הן תכננו להתארגן לנשף. ואכן, אחרי ארוחת הצהריים הן פנו לחדרן של מיילין, מעיין, מישל וג'יני כדי להתארגן, עוזבות את רון התמה ('למה צריך כל כך הרבה זמן כדי להתארגן?') ואת הארי לשחק שח-מט של קוסמים (למרות שהרמיוני ניסתה לשכנע אותם לעבוד עוד טיפה במקום לשחק ב 'משחק הברברי הזה').

תחילה הן התקלחו, משתמשות בשמפו בעל ריח ורדים וסבון מיוחד. אחר כך הן מרחו קרמים. ואז הגיע החלק הכי מרגש: לבישת השמלות. הן החליטו ללבוש את השמלות לפני שהן שמות איפור  ומסדרות את השער כדי שהאיפור והתסרוקת לא יהרסו בטעות בזמן לבישת השמלה.

עשר דקות לפני תחילת הנשף היו כולן מוכנות:

מיילין הייתה לבושה בשמלתה הארוכה בצבע טורקיז, ומאופרת בקלילות; צללית כחולה בהירה מעל עיניה ושפתון שקוף על שפתיה, שנתן להן ברק. שיערה היה פזור, ובקצותיו הרמיוני עשתה לה בקבוקים בעזרת קסם. השמלה שלה הייתה צמודה באזור החזה, ובערך באזור הצלעות נהייתה רפויה וגלשה בגלים עד לסנדלים השחורים השטוחים של מיילין. היא לא רצתה עקבים שיפריעו לה לרקוד. היא עמדה ללכת לנשף עם פרד וויזלי.

מישל לבשה את השמלה בצבע הכתמתם שלה ונעלה נעלי בובה אדומות. כשהסתובבה דוגמת הלהבות בשולי שמלתה נראתה ממשית. גם היא אופרה בקלילות; צללית בצבע בורדו וליפסטיק אדום. בשערה הונחה קשת עדינה בצבע בורדו, אבל חוץ ממנה הוא נותר ללא שינוי, גולש בגלים אדומים על גבה. בן זוגה לנשף היה שיימוס פיניגן.

מעיין לבשה את השמלה בצבע כחול ים שלה, שנקשרת במותן בסרט טורקיז ומעוטרת בפס טורקיז בקצה. על עיניה נמרחה מעט מסקרה ומעליהן הושמה צללית כחולה עם מעט נצנצים. על שפתיה נמרח שפתון אדמדם, ושערה נאסף בעזרת סרט בצע טורקיז. נעלי הבובה שלה היו גם כן בצבע טורקיז. בן זוגה לנשף היה מייקל קורנר.

ג'יני הייתה לבושה בשמלתה בצבע סגול לילך ובנעלי בובה תואמות. מעל עיניה נמרחה צללית תואמת. היא בחרה לא לשים ליפסטיק, שפתון או אודם על שפתיה. שערה נשאר כמו תמיד, ג'ינג'י בוער וחלק. בן זוגה לנשף היה דין תומאס.

הרמיוני נראתה גריפינדורית מאוד בשמלה האדומה זהובה שלה. פניה היו נקיות מאיפור חוץ מצללית מעל לעיניה בצבע זהב עם נצנצים. בשערה נקלעו צמות דקות שנאספו ביחד כך שהותירו אותו נח באלגנטיות על כתפיה. היא נעלה סנדלים זהובים. בן זוגה לנשף היה זכריה סמית, שהסכימה לו רק כדי לעצבן את רון.

לונה לבשה את השמלה הכחולה כהה עם הנצנצים הכסופים, גם השמלה שלה כמו שמלותיהן של האחרות הייתה ארוכה. היא לא רצתה לשים איפור בכלל ושערה נשאר כמו שהוא. היא עמדה ללכת לנשף עם נוויל לונגבוטום.

הבנות עשו סידורים אחרונים ומיהרו לרדת לחדר המועדון, שם חיכו לארבע מהן בני זוגן לנשף.

ג'יני, שירדה ראשונה, דיווחה למיילין שפרד עומד ליד גרם המדרגות ומחכה לה. הדבר גרם למיילין להסמיק מעט. נוויל חיכה גם הוא ליד פרד, וכך גם דין ושיימוס.

הרמיוני ומעיין נפרדו מהקבוצה ופנו לאולם הגדול, לפגוש את זכריה ומייקל.

כעבור רבע שעה היו כל הזוגות באולם הגדול והנשף התחיל.

מיילין POV

פרד היה רקדן טוב, אפילו טוב מאוד. הוא הוביל בצורה מושלמת, וזה היה טוב כי היא לא רקדה מעולה, רק סביר. לא הפריעה לה העובדה שהוא היה גדול ממנה בשלוש שנים.

פרד היה מצחיק וכיפי והיה כיף להיות בנוכחותו.

אחרי כשעה של ריקודים הם עצרו להפסקה. היא התיישבה ליד אחד השולחנות וחיכיתה לפרד שיחזור עם השתייה. לרוע מזלה מישהו ראה אותה יושבת לבד. היה זה מישהו משנה חמישית מרייבנקלו, מגעיל במיוחד ותומך של אמברדיג', שהזמין אותה ללכת איתו לנשף, אבל היא סירבה לו משום שפרד הזמין אותה לפניו והיא הסכימה. הוא החל להתקרב אליה.

מיילין הבחינה בו, כמובן. 'מה האידיוט רוצה ממני?' חשבה בזעם, מסיטה קווצת שער מפניה. 'למה להרוס ערב נפלא?' היא חיפשה בייאוש את פרד במבטה בין הרוקדים אבל לא ראתה אותו. כמה זמן לוקח להביא שתייה?

הנער מרייבנקלו התיישב לידה בדיוק כאשר היא איתרה את פרד. פרד הסתכל לכיוונה. היא יכלה ממש להרגיש את מבטו מתקשח למראה הנער מרייבנקלו, שבינתיים החל לדבר.

"אז למה נערה יפה כמוך יושבת לבד, אה?" הנער שאל. הלוואי והייתה יכולה פשוט לתת לו סטירה.

"למה את לא רוקדת? אין לך בן זוג?" הוא ומבול השאלות שלו. שילכו לעזאזל. למה לפרד לוקח כל כך הרבה זמן להתקדם?

"רוצה לרקוד איתי?" ממש. או, הנה פרד, סוף סוף! מיילין חייכה אל בן זוגה המתקרב עם השתייה. פרד חייך חזרה והחל להניח את הכוסות על השולחן.

"שלום גם לך." אמר לנער. זה החמיץ פנים.

"שלום, וויזלי." זה גרם לכעס לפעפע בתוכי, לאחר שהחזקתי אותו בתוכי בזמן שאלותיו. הלוואי והברצפת הייתה נשפכת עליו. כאילו כהד למחשבתי כוס הברצפת המלאה שפרד היה באמצע הנחתה על השולחן זזה במהירות לכיוונו של הנער ונפלה מולו, מלכלכת את חליפתו.היא הייתה המומה. מה לעזאזל קרה הרגע? האם- האם גרמה לכוס לזוז באמצעות מחשבתה?

פרד נראה המום לרגע, אך לאחר מכן חייך.

"אופסי." הוא לא טרח להוסיף מצטער. "אני אנקה את זה." בהינף שרביט שנשלף מהשד יודע איפה הכתם נעלם. הנער הסתלק בלי לומר תודה. מיילין פנתה, המומה, אל פרד, אבל לפני שהספיקה לפצות את פיה הוא דיבר.

"אל תדאגי, החליפה שלו תהפוך בעוד חמש דקות לכתומה זוהרת, מקושטת בלבבות כחולים ואדומים." צחקוק בקע מגרונה.

"מעולה." מגיע לו! פרד שכפל את כוס הברצפת המלאה ולקח אחת מהשתיים.

"אפשר לשאול מה עשית שגרם לכוס לשפוך עליו את הברצפת? הייתי מת לטריק כזה."

"אין לי מושג." עניתה בכנות, ולגמה מכוסה. השיר הנוכחי הסתיים.

"בוא נחזור לרקוד." הציעה לפרד והם חזרו לרחבה, בדיוק כשהחל השיר החדש. שיר איטי, שיר של ריקוד צמוד. פרד קירב אותה אליו. ליבה פעם במרץ. כל כך קרוב...

סוף חלק א' של הפרק. חלק ב' יהיה קצר יותר אבל יפורסם די בקוב.

מקווה שנהנתם, ואל תשכחו להגיב!

הפרק הקודם