מוגלגית בהוגורטס

"הנה את ! איפה היית ? שנים חיפשנו אותך !" ג'ורג'י נכנסה לבושה בסירסול בתלבושת הזוועה. "אוה, הייתי עם אדם, זה מהשנה השביעית. הוא כזה חמוד ! לפני שהלכתי אז הוא כזה נתן לי נשיקה על הלחי ביקש שנטייל אחרי הארוחה. נכון חמוד ??" לילי גלגלה את עיניה וסופי הבינה שהיא לא מעריצה גדולה של אהבה. לעומת זאת אליס קפצה עליה בחיוך ענק ואמרה לה שזה גדול.
"אוה ! הלוואי שלי היה כזה מזל עם בחורים !" אמרה אליס בחלומיות. "את צוחקת עלי ?! כל הבנים בכל השכבות. חוץ מג'יימס ששומר את עצמו לאהובתו לילי-" " אני לא יצא עם ג'יימס ! אין לך מה לנסות, שוב." ג'ורג'י גלגלה את עיניה וסופי גיכחה בסודיות. "בכל אופן, אז כל הבנים רודפים אחריך ! מה את משוגעת ! את יכולה לבחור לעזעזל !" אמרהג'ורג'י מנערת את אליס ואומרת לה להתעורר. "כן, רק חבל שמי שאני רוצה, לא שם עלי בגרוש.." אמרה אליס בחיוך עצוב. "אני ילך לתפוס לנו קרקרה." אמרה אליס, לילי אמרה שתבוא איתה ושאלה אם סופי או ג'ורג'י רוצות לבוא. "כן אני יבוא. סופי את באה ?" שאלה ג'ורג'י. "לא, אנ יתלבש ויבוא אל תחכו לי." ג'ורג'י משכה בכתפיה ויצאה מין התא. סופי התחילה להוציא את תלבושת הזוועה. היא לבשה אותה במהירה וסידרה את הילקוט.
"היי, פאנלי לפה." סופי הסתובבה במהרה למשמע הקול, על הספסל מולה נשכבה על סיריוס נערה הנענת לשם 'פאנלי' והתמזמזה איתו. "אממ.. האמת, שאם לא הייתי צריכה את המזוודה שלי לא הייתי מפריעה. אבל אני כ צריכה אותה והיא מעליכם." סופי התביישה, פאנלי נעמדה בבהלה. היא בטרה לסיריוס ויצאה בעוד היא מסדרת את חולצתה.
"נו באמת ! למה עשית את זה אה ? אני אפילו לא יכול לסמן עליה וי ! זאת בקושי הייתה התמזמזות !"קרא סיריוס בכעס.
סופי החליטה שהיא תעשה כמו בסרט שראתה לא מזמן, היא תדחוף את סיריוס תקח את המזוודה ותצא בכעס. הדחיפה בוצעה, אבל משיכת המזוודה החוצה נהרסה. המזוודה הייתה תקועה.
"חרא ! זה תקוע, לעזעזל !" קראה סופי מושכת את ידית המזוודה בכל כוחה.
"אוה, תני לי." אמר סיריוס הוא הזיז ת סופי בעדינות ובקלילות של נוצה חילץ את המזוודה ממקומה.
"תודה.." אמרה סופי מבוישת היא ניסתה לסדר את התיק גב והמזוודה בצורה שיהיה לה נוח, אך הסתבכה. 'לעזעזל ! אני בטח נראת כ"כ רע ! נו באמת !' חשבה סופי ברוגז. "תני לי אני יקח את המזוודה, במלא שלי כבר עוד מעט בטירה. בואי צריך להגיע לכרכרות לפני שנצטרך ללכת בבוץ ובגשם." אמר סיריוס, אך איך שיצאו מהתא הרכבת התחילה לנסוע.
"בואי מהר !" קרא סיריוס הם רצו עד שהגייעו לדלת שמובילה החוצה. "אלהומרה." קרא סיריוס, אך היא הדלת לא נפתחה. "זוז." אמרה סופי " 'פארטה אידיטה !' קראה, הדלת נפתחה. "בואי הצטרך לקפוץ. תני לי את היד שלך." סופי אחזה בידו ובספירת שלוש הם קפצו מין הרכבת. הם התגלגלו טיפה על רצפת רציף הוגסמיד.
"עכשיו מה ? יקח לנו שעות להגיע לבית הספר ואני צריכה להגיע למיון !" קראה סופי. "אל תדאגי. 'איציו מטטה.' " קרא סיריוס, תוך דקות ספורות התעופף אליהם מטטה, קצת ישן, אבל מטטה. "את יודעת לעשות וינגאריום לביוסה ?" שאל סיריוס סופי הנהנה. "את תצטרכי לעשות את זה על המזוודה. עכשיו עלי על המטטה, אני יהיה מקדימה.
"בטוח שאין דרך אחרת ?" שאלה סופי מפוחדת. "רגלים, וקפיצות. אני לא סוחב אותך. למה ?" סופי התאדמה. "יש לי פחד גבהים נוראי.. סיפור ארוך." סיריוס הסתכל עליה, הוא הבין שהיא לא הולכת לספר לו. "תאחזי בי, אני לא יתן לך ליפול, בואי שנה רביעית." סופי הייתה ספק כועסת ספק משועשעת. היא עלתה על המטטה מאחוריו הפעליה את הקסם. ואחזה בו.
"מוכנה ?" שאל. "מוכנה." ענתה והם התעופפו, כעבור שניות ספורות בשמים הקרירים, הם ראו את הכרכרות. והתעפפו קרוב אליהן. "אז מה יש לך מגבהים ?" שאל סיריוס מפנה את ראשו אליה. "תסתובב את הראש ! תסובב את הראש ! אנחנו ניתקע במשהו ! אני לא רוצה למות ! בבקשה ! לא !!" קראה סופי בפחד מנסה לשמור על מזוודתה למעלה. "את תספרי לי ?" שאל סייריוס משועשע, סופי הנהנה חרוצות. סיריוס סובב את ראשו וחיכה לסיפור. "כשהייתי בערך בת שמונה, הלכנו לטיול כל המשפחה, זה היה על צוק. אני ראיתי את הנוף והתקרבתי, לחוד הצוק, אבל איבדתי שיווי משקל ונפלתי. הייתי תקועה שם על השעות הקטנותשל הלילה. רק אז הגיעו קבוצות החילוץ וחילצו אותי. זה היה הדבר הכי מפחיד שקרה לי אי פעם. ותאמין לי, קרו לי המון דברים מפחדים. מאז אני לא הולכת לטיולים או לכל מקום אחר שהוא גבוה." אמרה סופי, הא נאחזה בסיריוס יותר חזק, פוחדת שינטוש אותה לבדה באוויר. "אילו עוד דברים מפחידים קרו לך?" שאל סיריוס. "אתה מכיר את מקדונלס ?"שאלה סופי, אבל סיריוס הניד את ראשו לשלילה. "זה מין חנות פאסט-פוד כזאת, ויש לה סמל של ליצן מוזר כזה. בכל אופן פעם הלכנו כולם לראות סרט, באטמן והאביר האפל-" "מה זה סרט ? ומה זה 'באטמן והאביר האפל ?" סופי נזכרה שקוסמים לא יודעים מה זה סרט ובטח לא מכירים כאלה. "זה משהו שאיזה משהו שהמוגלגים המציאו. זה מופיע בטלוויזיה - עוד דבר שמוגלגים המציאו. ובאטמן והאביר האפל, זה אחד הדברים שהטלוויזיה יכולה להראות. זה סרט שמספר על איזה אדם, שקרה לו משהו והוא ניהיה חזק בצורה לא אנושית. הוא מציל אנשים ומחסל אנשים רעים או תוקע אותם בכלא ויש לו תחפושת סופר צמודה של עטלף. בגלל זה קוראים לו באטמן. אתה יודע באט, באנגלית זה עטלף, ומן זה גבר. אז עטלף גבר. בכל אופן בסרט הזה יש איזה ליצן משוגע, שצוחק כשמנסים להרוג אותו, וחותך לאנשים את השפתיים כי אבא שלו אמר לו שהוא לא מחייך מספיק. בכל אופן הוא ממש מלחיץ. ואחרי שסימנו לראות את הסרט, אני וחברה שלי אמרנו שאנחנו זקוקות לגלידה, כי הליצן הלחיץ אותנו בטירוף. אז הלכנו למקדונלס, וזוכר שאמרתי שלמקדונלס יש סמל של ליצן ממש מלחיץ, אז איזה עובד אחד התחפש עליו וקפץ עלי וזה ממש הלחיץ אותי והתחלתי לברוח בצרחות זה היה ממש מלחיץ !" סיריוס התפקע מצחוק, הוא לא הפסיק לצחוק עד שהם בגיעו להוגורטס, וסופי לא הפסיקה לצעוק עלי ושזה היה ממש מפחיד ושיפסיק לצחוק.
לבסוף הם הגיעו להוגורטס ישר עם הרכרכרות. היא ירדה והורידה את המזוודה יחד איתה. היא שמה אותה איפה שראתה שכולם מנחים את המזוודות ואת התיקים הקטנים. גם את התיק הקטן היא השאירה שם, לצערה. היא הודתה לסיריוס ונכנסה לאולם בריצה.
"מינוורה להכינס ?" אישה חמורת סבר הסתובבה אליה, פקעת לראשה ומשקפיים על אפה. היא התקדמה לעבר סופי. "היכנסי עוד דקה. ודרך אגב מעכשיו תצטרכי לקרוא לי פרופסור מקנוגל. ברור ?" סופי הנהנה בראשה והלכה לדרכה. כעבור דקה, היא נשמה עמוקות. ופתחה את הדלתות. כולם הסתכלו עליה במטים נעוצים.
אדומה כעגבניה היא הלכה בין השולחנות עד שהגיע לשולחן המורים. דמבלדור סימן לה לחכות שם וכעבור שניה נכנסו כל תלמידי השנה הראשונה בשורות מסודרות. מקנוגל סימנה לתלמידים לעצור והסותבבה לדמבלדור.
"ערב טוב לכולם. ברוכים הבאיםף וברוכים השבים. לפני המיון המסורתי, הייתי רוצה להכיר לכם את סופי טאקול. סופי באוי הנה." סופי צעדה ונעמדה ליד דמבלדור. "סופי תצטרף אלינו. היא בשנה השישית, והיא גם," חייך דמבלדור. "בת דודתי."
'הפתעה' חשבה סופי.

הפרק הקודם		הפרק הבא