WITCH

קתרין הייתה בהלם.
היא כעסה מזה שהוא נישק אותה ללא רשות,אך היה גם משהו מתוק בשפתיו שהרגיע את כעסה.
אך קתרין רצתה שהוא ירד ממנה,שהוא יעזוב אותה בשקט.
היא ניסתה לדחוף אותה ממנו,אך הוא אחז בחוזקה בכתפייה,ולא היה לא מספיק כוח,
אז קתרין החליטה להסתכן,להסתכן ולהשתמש בכוחותיה,מה שעשתה רק במקרה חרום,כמו עכשיו.

קתרין תפסה את ידו של כריסטיאן בחוזקה,מנצלת את כוחה בשביל זה.
בין רגע צרח כריסטיאן והתרחק ממנה,שידיו מעלות אדים.
"אז זה נכון,מה שחשבתי,את מכשפה" אמר כריסטיאן,ועיקם את האף בגועל.
"איך אתה יודע על,מה שאני?"
"כי,אימי הייתה המכשפה טאטיאה" אמר ובקולו היה גועל.

קתרין הרגישה שבורה,טאטיאה שיקרה לה,טאטיאה הפכה אותו גם למכשף,היא שיקרה לה בנוגע למחלתו,קתרין רק רצתה לבכות.
"אז אתה כמוני..."מלמלה קתרין בקול שבור,מה שגרם לכריסטיאן להישבר,משהו בנערה הזאת גרם לו להרגיש,כמו קלקול קיבה,אך יותר נעים.
"לא אני לא כמוך,אימי הייתה אחת המכשפות הגדולות ביותר בטבל,היא הפכה אותי למפלצת."מלמל גם הוא,וראה שקתרין לא מבינה,הוא נאנח.
כריסטיאן תפס את ידה של קתרין,וראה איך היה מנסה למשוך את ידה חזרה.
"תירגעי,אני רוצה רק להראות לך משהו" אמר כריסטיאן,וחיכה שהיא תפסיק להתנגד לו.
קתרין הרגישה פחד,כאשר קתרין נגררה על ידי כריסטיאן לשרותי הבנים.
"אתה זוכר שאני בת,נכון?"שאלה קתרין בציניות ,וכריסטיאן גילגל עיניים.
"האמתי,יש סיכוי שאת בן המחופש לבת באיזה כישוף,את יודעת לא  ראיתי שום הוכחה שאת בת" אמר כריסטיאן בציניות,והסתכל על חזה של קתרין.
"ואיך אני ידע שאתה באמת בן?"שאלה קתרין והרגישה אך חיוך קטן(ובוגדני)עלה על פניה.
"רוצה לראות?"אמר כריסטיאן,והרגיש שחיוך עולה על פניו,שהתחיל לפתוח את מכנסי הג'ינס שלו,וקתרין הסתובבה מהר כדאי לא לראות.
"תנשמי סגרתי" אמר כריסטיאן,וקתרין הסתובבה.
"נו מה רצתה להראות לי?"
"את זה" אמר והראה לה את הניבים שלו.
"אתה,אתה ערפד?"שאלה קתרין ורצה לדלת הכיוון הרחוק ממנו.
 "לא,אני לא ערפד,איני שותה דם...אני,שואב נשמות בעזרת הניבים האלו,זה הדבר היחיד שגורם לי להישאר בחיים"מלמל כריסטיאן,והרגיש שבור הוא לא אהב לדבר על זה.
קתרין ראתה את הסבל והעצב בעינו,היא הלכה אליו והחזיקה את ידו בכוח.
 

הפרק הקודם		הפרק הבא